נכון להיום לפי ההערכות של המומחים בתחום נראה כי יותר ממיליארד וחצי בני אדם ברחבי העולם סובלים מקוצר ראייה, לרבות עשרים וחמישה אחוז מאוכלוסיית אירופה המערבית וארצות הברית כשבאזורים מסוימים ברחבי אסיה, שיעורי בעיות הראייה מגיעים אף לשבעים עד שמונים אחוזים.
חלומו של כל אדם הסובל מקוצר ראייה הוא להיות מסוגל לראות מבלי להיעזר משקפיים או עדשות מגע ועל כך נאמר: "זר לא יבין זאת". כתוצאה מכך, כבר למעלה ממאה שנים נעשים ניסיונות לבצע ניתוחי עיניים שונים על מנת לתקן באמצעים כירורגיים קוצר ראייה. למעשה כבר לקראת סוף המאה התשע עשרה נעשו ניסיונות לשיפור הראייה באמצעות חתכים בקרנית, אך קפיצת הדרך המשמעותית ביותר בתחום התרחשה רק בשנות השבעים של המאה העשרים.
בתקופה הזו רופא עיניים רוסי בשם Fyodorov Svyatoslav גילה באופן מקרי לחלוטין כי אחד מהמטופלים שלו נהנה משיפור משמעותי ביותר בראייה בעקבות חבלה שגרמה לשריטה בקרנית. בעקבות זאת החל לחקור את התחום ואת הניסיונות שבוצעו עד תקופתו ובסופו של דבר החל לטפל במטופליו על ידי ביצוע חיתוכים בקרנית באמצעות סכין יהלום חדה במיוחד. בתחילת שנות השמונים החלו לבצע את החיתוכים העדינים באמצעות קרני לייזר וכתוצאה מכך הצליחו להגיע לרמות דיוק גבוהות מאוד.
באילו בעיות ראייה ניתן לטפל באמצעות ניתוח לייזר?
להלן שלוש הבעיות המרכזיות בהן ניתן לטפל באמצעות ניתוח לייזר:
- קוצר ראייה (מיופיה) – במצב זה בעקבות צורה לא תקינה של הקרנית, האור החודר לעין לא נשבר כראוי ולפיכך לא מתמקד באופן אופטימאלי על הרשתית. זהו ליקוי הראייה הנפוץ ביותר והסובלים ממנו מתקשים לראות באופן חד וברור עצמים רחוקים. את מידת החומרה של קוצר הראייה נהוג למדוד ביחידה הנקראת דיופטר כשזוהי למעשה היחידה שבה נמדד המספר במשקפיים. קוצר ראייה חמור נחשב כקוצר ראייה של שישה דיופטר ומעלה.
- רוחק ראייה (היפראופיה) – רוחק ראייה הוא ליקוי הבא לידי ביטוי בכך שעצמים קרובים נראים מטושטשים ולא ברורים. גם כאן מדובר בבעיה בקרנית, הגורמת לכך שתשבורת האור לא תתבצע כשורה וכתוצאה מכך המיקוד של האור מתרחש מאחורי הרשתית ולא ברשתית. בדרך כלל מדובר בליקוי ראייה מולד ולא נרכש וזאת בניגוד לפרסביופיה, כלומר לזוקן ראייה, הבא לידי ביטוי באופן דומה, אך מתרחש על רקע ירידה ברמת הגמישות של העדשה ולא כתוצאה מבעיה בקרנית.
- אסטיגמציה – אסטיגמציה (צילינדר בשפת העם) היא מצב שבו נוצר עיוות בראייה עקב הפרש ברדיוסי הקימור של קרנית העין או עדשת העין. אנשים הסובלים מאסטיגמציה רואים את העולם כאילו שהם מסתכלים עליו דרך עדשה גלילית (במקום עדשה בצורת חצי כדור).
כיצד מבוצע ניתוח להסרת משקפיים?
חשוב להבין כי "ניתוח להסרת משקפיים" הוא לא ניתוח אחד כי אם מספר סוגים שונים של ניתוחים המבוצעים בטכניקות שונות, שמטרתם אחת היא – לשפר את הראייה בקרב הסובלים מאסטיגמציה, רוחק ראייה או קוצר ראייה. להלן הטכניקות המרכזיות בהן נעשה שימוש כיום:
- ניתוח בשיטת PRK – בטכניקה זו מסירים את שכבת האפיתל של הקרנית על מנת לקבל גישה לשכבת הסטרומה העוברת שיוף במהלך הניתוח. לאחר הניתוח יש להרכיב עדשת מגע טיפולית שתפקידה למנוע חיכוך בין הסטרומה ושכבת האפיתל המתחדשת לבין העפעף.
- ניתוח בשיטת LASEK – בטכניקה זו לא מסירים את שכבת האפיתל אלא רק מחלישים אותה באמצעות תמיסת אלכוהול ולאחר מכן מרימים אותה על מנת לקבל גישה לסטרומה. בסיום הניתוח, מחזירים את שכבת האפיתל למקומה ובמהלך השבועות הראשונים לאחר הניתוח היא מתחזקת ומחלימה מאליה. פיתוח של טכניקה זו הנקרא EPI-LASIK מאפשר להסיר זמנית את שכבת האפיתל באמצעות מכשיר הנקרא מיקרוקרטום ולא באמצעות אלכוהול.
- ניתוח בטכניקת LASIK – בטכניקה זו יוצרים מעין מתלה בשכבת האפיתל דרכו מקבלים גישה לשכבת הסטרומה. בסיום הניתוח, המתלה מוחזר למקומו ועובר תהליך איחוי מחדש באופן עצמוני.
בדיקות התאמה לפני ניתוח להסרת משקפיים
לא כל אדם באשר הוא אכן מתאים לעבור ניתוח להסרת משקפיים ולכן לפני שמבצעים את הניתוח, יש לבדוק את מידת ההתאמה של המטופל. באמצעות הבדיקות השונות אותן צריך לעבור המטופל לפני הניתוח, ניתן לא רק לוודא כי הוא אכן כשיר לעבור את הניתוח וכי הניתוח יכול לסייע לו ליהנות משיפור במצב הראייה, אלא לבחור את הניתוח המתאים ביותר עבור המטופל באופן אישי ואף לתכנן את ההליך הניתוחי מראש.
אחת הבדיקות החשובות ביותר טרם הההחלטה לבצע את הניתוח היא בדיקת רופא עיניים לשלילת מחלות עיניים שונות המהוות התוויית נגד לביצוע הניתוח, בדיקת פני השטח של הקרנית, בדיקת ראייה יסודית ועוד.
ניתוח להסרת משקפיים – האם ניתן לאבד לחלוטין את יכולת הראייה כתוצאה ממעבר ניתוח כושל להסרת המשקפיים?
סוגייה זו היא סוגיה קשה ועמוקה שפוגשת אנשים רבים שניגשים לתהליך של הסרת משקפיים, ושל מעבר ניתוח להסרת משקפיים. אז באנו לכאן המטרה להרגיע את הרוחות, וליידע אתכם שלא ניתן בשום פנים ואופן להתעוור כתוצאה ממעבר כושל של ניתוח להסרת משקפיים. ניתוחים להסרת משקפיים הם ניתוחים בטוחים מהבחינה הזו, וסתם לצורך הבנה כללית – שימוש יום יומי בעדשות מגע נחשב להרבה יותר מסוכן ממעבר ניתוח להסרת משקפיים.
ניתוח להסרת משקפיים – האם ניתן לחזור למצב של ראיה לקויה לאחר מעבר של ניתוח להסרת המשקפיים?
הרבה אנשים שמתעניינים במעבר של ניתוח להסרת משקפיים, מוטרדים מאוד מהסוגייה הבאה – האם לאחר מעבר הניתוח להסרת המשקפיים, ישנו סיכוי קיים כל שהוא שהראייה של אותו האדם תפגע שוב, והיא יהיה צריך להרכיב משקפיים מחדש? אז עבור כל אותם אנשים, חשוב לציין שאכן מבחינה סטטיסטית יש סיכוי ממשי שבו הראיה של אנשים שעברו ניתוח להסרת משקפיים תפגע לאחר מעבר הניתוח בהצלחה. אולם, מדובר מבחינה סטטיסטית על מספרים ועל אחוזים לא גבוהים מידי, שכן על פי ההערכות השונות מדובר על אחוז שנע בין חמישה אחוז לבין עשרה אחוז לכל היותר. במרב המקרים בנוסף לכך, מדובר על הידרדרות מצב הראיה בצורה מינורית לחלוטין, כזו שלעתים קרובות אפילו לא מחייבת ענידת משקפיים.
ניתוח להסרת משקפיים האם יש סיכונים?
ובכן, רמת הסיכון לביצוע הניתוח קטנה עד אפסית, שכן אחוזי ההצלחה גבוהים ורק עולים משנה לשנה בשל פלאי הטכנולוגיה. יחד עם זאת, כן נדרשת בדיקה יסודית שתקבע האם אתם מתאימים או לא מתאימים לביצוע הניתוח, זאת משום שבמצבים רפואיים מורכבים ובעיות ראייה או בעיות במערכת הראייה, לא תמיד ניתן לבצע את הניתוח. את הניתוח מומלץ לבצע מגיל 18 ואילך. בגילאים מבוגרים כלומר, מגיל 70 ואילך, לא בטוח שתהיו מתאימים לניתוח, אבל זה משהו שבהחלט ניתן לבדוק אותו לעומק מול מומחה המבצע ניתוח להסרת משקפיים באמצעות לייזר.
