מדי שנה מבוצעים במדינת ישראל כ-15 אלף ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר כשרוב רובם של הניתוחים עוברים בהצלחה וללא תקלות לא צפויות. ככל שחולפות השנים באות לעולם טכנולוגיות וטכניקות חדשות המצליחות למזער בכל פעם מחדש את שיעור הסיבוכים ותופעות הלוואי ומאחר ומדובר בניתוחים המבוצעים ללא הרדמה מלאה וללא מגע יד אדם, הרי שאין זה פלא שהעניינים משתבשים אך ורק במקרים חריגים.
עם זאת, מאחר ובסופו של דבר מדובר בהליך כירורגי ומאחר ובכל זאת קיים סיכוי גם אם מזערי לסיבוכים, הרי שאין זה פלא שלפתחם של בתי המשפט מגיעות אחת לפרק זמן מסוים תביעות הנסובות סביב מקרה של רשלנות רפואית בניתוח להסרת משקפיים בלייזר.
להלן דוגמאות נפוצות שיכולות להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר ניתוחים מעין אלה.
המועמד לניתוח לא היה מתאים בשום צורה לניתוח
רבים לא מודעים לכך, אבל לא כל אדם באשר הוא המעוניין לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, אכן כשיר ומתאים לעבור את הניתוח. על מנת לסנן את המועמדים שלא מתאימים לעבור את הניתוח יש לערוך סדרה של בדיקות לפני הניתוח כשבין היתר מדובר בבדיקת טופוגרפיה של הקרנית, בדיקה של עובי הקרנית ועוד.
רופא שמחליט כי המועמד כשיר לעבור את הניתוח בעוד שבהתבסס על הנתונים שנאספו בבדיקות המקדימות ניתן היה לקבוע בבירור כי הוא לא כשיר או מתאים לעבור הניתוח, יכול למצוא את עצמו מואשם ברשלנות רפואית.
בחירה בטכניקה ניתוחית שלא מתאימה למטופל באופן אישי
כפי שציינו, במהלך השנים באו לעולם מספר טכניקות בהן ניתן לבצע את הניתוח וכיום ידוע וברור כי לא כל טכניקה מתאימה עבור כל מטופל. כך למשל במקרים בהם מדובר במועמד לניתוח בעל קרנית דקה במיוחד, רוב הסיכויים שיומלץ לו לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר ללא חיתוך הקרנית על מנת שלא לפגוע בקרנית העדינה. במקרים שבהם חרף הנתונים האמפיריים בכל זאת מתקבלת החלטה שגויה, ייתכן מאוד כי ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
ניתוח שבוצע ברשלנות וגרם לנזק לראייה
גם אם המועמד אכן כשיר לעבור את הניתוח וגם אם הבחירה בטכניקה הניתוחית בוצעה בהצלחה, עדיין ישנו סיכוי מסוים לכך שהניתוח עצמו יבוצע ברשלנות ובמקרים האלו לא אחת מוגשות תביעות משפטיות בגין רשלנות רפואית. אמנם מדובר במקרים נדירים ביותר, אך כבר קרו מקרים שבהם במהלך הניתוח נגרם נזק שהוביל להחמרה במצב הראיה של המנותח.
אי מתן הסכמה מדעת
לפני כל ביצוע פעולה רפואית, בדגש על פעולה כירורגית, על המנתח להסביר למטופל פרטים רבים בנוגע להליך שהוא עתיד לעבור. בין היתר עליו להסביר לו מה הן התוצאות המצופות מההליך, מה הן האלטרנטיבות העומדות בפניו, מה הם הסיכונים שהוא לוקח על עצמו ועוד. לפני הניתוח ואחרי סיום ההסברים, על המנתח להחתים את המועמד לניתוח על טופס הסכמה מדעת שבו הוא למעשה מצהיר כי הבין את שהוסבר לו וכי הוא מעוניין בדעה צלולה לעבור את הניתוח.
בכל מקרה שבו התרחשה חריגה מפרוטוקול זה ובכל מקרה שבו לא הוסבר למטופל בנוגע לכל הסיבוכים האפשריים לאחר הניתוח, קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, גם ללא הוכחת נזק.
כיצד ניתן לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים?
סך הכול על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעיניים יש להוכיח שלוש נקודות עיקריות להלן:
- ראשית יש להוכיח כי הרופא שהיה אמון על ביצוע הניתוח חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו. במילים אחרות יש להוכיח כי כל רופא סביר אחר היה נוהג אחרת וכי הרופא המנתח חרג מהפרוטוקולים המקובלים בתחום.
- לאחר מכן יש להוכיח כי למנותח אכן נגרם נזק כשאת הנזק יש להעריך באחוזי נכות.
- בסופו של דבר יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי, כלומר קשר של סיבה ותוצאה בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם למטופל. שימו לב – לא בכל מקרה שבו התקיים יסוד הרשלנות, אכן בסופו של דבר נגרם למטופל נזק ולא בכל מקרה שבו נגרם למטופל נזק, אכן ניתן להוכיח כי מקור הנזק ברשלנות המנתח.