"פתאום ראיתי הבזקי אור ונקודות שחורות בעין, נבהלתי מאד". העדות הזו היא תופעה מוכרת, בעיקר מגיל 50 ומעלה. בחלק מהמצבים מדובר בתסמין שכיח של היפרדות זגוגית העין, שהיא תופעה נפוצה ובמרבית המקרים לא מסוכנת, אבל לעתים היא עלולה לגרום לבעיה חמורה יותר, שנקראת היפרדות רשתית, המחייבת בירור רפואי מהיר. שאלנו את ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים מומחה ומנתח קטרקט ורשתית מה ההבדל בין שתי התופעות, מהם התסמינים שמאפיינים אותן וכיצד מטפלים בכל אחת מהן.
מהי זגוגית העין?
הזגוגית היא חומר שקוף, דמוי ג'ל, שממלא את רוב נפח חלל העין בין העדשה לבין הרשתית. חומר זה מסייע לשמור על צורת העין אבל עם השנים הוא עובר תהליך של "הזדקנות", מתכווץ והופך נוזלי יותר. בשל כך הוא לעתים מתנתק מהרשתית שאליו הוא צמוד. מדובר בתופעה שכיחה מאד שמתרחשת עם הגיל ולרוב אינה מסוכנת.
סימנים להיפרדות זגוגית
- הופעה פתאומית של "זבובים" בשדה הראייה
- הבזקי אור קצרים בזוויות העין, בעיקר בחושך או בעיניים עצומות
- טשטושי ראיה שחולפים עם הנעת העין
לחצו כאן למידע נוסף על היפרדות זגוגית באתר של ד"ר ברקו >>>
התסמינים עשויים להופיע בבת אחת ולעיתים להימשך מספר ימים עד שבועות. "המטופלים שלי לעתים נבהלים מהאורחים הבלתי רצויים בשדה הראייה", מספר ד"ר ברקו, "אבל אני מסביר להם שעם הזמן, המוח מתרגל אליהם והם אינם ניכרים עוד. כאשר אין פגיעה ברשתית, אין ירידה חדה בראייה ואין החמרה בתסמינים – מדובר בתופעה שפירה וניתן להסתפק במעקב אצל רופא עיניים".
מתי היפרדות זגוגית הופכת למסוכנת?
במקרים מסוימים, במיוחד כאשר קיימת היצמדות חזקה מדי בין הזגוגית לרשתית, תהליך ההתנתקות יוצר משיכה פתאומית של הרשתית ועלול להוביל לקרע ברשתית. אם הקרע אינו מטופל בזמן, נוזל מהזגוגית עלול להיכנס מתחת לרשתית ולגרום להיפרדות רשתית מלאה, שהיא מצב רפואי שמסכן את הראיה ומחייב טיפול דחוף.
מהי בעצם היפרדות רשתית?
הרשתית היא שכבת תאים רגישה לאור שממוקמת בחלק האחורי של העין ואחראית להמיר אור לתמונה. כאשר הרשתית נפרדת מהשכבה שמתחתיה, שמספקת לה חמצן ומזון, היא מפסיקה לתפקד. ללא טיפול מיידי, היפרדות רשתית עלולה לגרום לעיוורון
סימנים להיפרדות רשתית
- הופעה פתאומית של וילון כהה או צל בשדה הראייה
- ירידה חדה בראייה באחת העיניים
- הבזקי אור שנמשכים לאורך זמן
- התגברות מהירה במספר ה"זבובים" בעין
אז מהם למעשה המאפיינים של היפרדות זגוגית והיפרדות רשתית?
|
היפרדות רשתית
|
היפרדות זגוגית
|
|
תופעה נדירה
|
תופעה שכיחה (מעל גיל 50)
|
|
מצב חירום רפואי
|
לרוב לא מסוכן
|
|
מסתמן כווילון כהה וירידה בראייה
|
הופעת זבובים והבזקי אור
|
|
נדרש טיפול ניתוחי
|
לרוב ניתן להסתפק במעקב
|
|
מחמיר ללא טיפול
|
חולף בתוך ימים עד שבועות
|
מי נמצא בסיכון גבוה להיפרדות רשתית בעקבות היפרדות זגוגית?
- אנשים בעלי קוצר ראייה גבוה (מינוס 6 ומעלה)
- אנשים שעברו ניתוח קטרקט
- אנשים עם היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית
- מי שחווה טראומה לעין
- מי שכבר סבל בעבר מקרע או היפרדות רשתית בעין אחת
איך מאבחנים?
אם יש חשד כלשהו לאחד המצבים, חשוב לגשת מיידית לרופא עיניים. "אנחנו נבצע הרחבת אישונים ונבחן בקפדנות את קרקעית העין, באמצעות מכשור מיוחד. בדרך זו ניתן לאשר או לשלול היפרדות זגוגית או היפרדות רשתית. טכנולוגיות האבחון השתפרו מאד וכן אפשרויות הטיפול, אבל האחריות להגיע בזמן לרופא העיניים, כדי למנוע נזק בלתי הפיך לראייה, היא כבר של המטופלים", מדגיש ד"ר ברקו.
בקרו בבלוג לקריאת מאמרים נוספים >>>
איך מטפלים?
במקרה של היפרדות זגוגית, לרוב אין צורך בטיפול. המוח מתרגל לשינויים בשדה הראיה עד שהם אינם ניכרים יותר וניתן להסתפק במעקב שגרתי אצל רופא עיניים. אם מאובחן קרע ברשתית, ניתן לעצור את ההתדרדרות באמצעות טיפול לייזר פשוט יחסית, שאוטם את האזור ומונע היפרדות רשתית. אם כבר החל תהליך של היפרדות רשתית, לרוב יידרש ניתוח תוך עיני – ויטרקטומיה, המבוצע בהרדמה מקומית.
במסגרת ההליך, הרופא כורת את הזגוגית בעדינות, שואב אותה החוצה ולאחר מכן ממלא את החלל בנוזל חלופי (כמו גז רפואי או שמן סיליקון). ויטרקטומיה נחשב להליך עדין ומדויק הדורש מומחיות רבה, אך בזכות התקדמות טכנולוגית – שיעורי ההצלחה שלו גבוהים ומדובר בטיפול יעיל ובטוח, אשר מונע נזק בלתי הפיך לראייה.
לסיכום, כפי שצוין לעיל, בבעיות עיניים שם המשחק הוא זמן. בכל הופעה של תסמינים לא ברורים ושינוי בשדה הראייה, חשוב לגשת מיד לרופא עיניים. בדיקה פשוטה תסייע בקביעת האבחנה בין היפרדות זגוגית להיפרדות רשתית ותאפשר לכם לשמור על הראייה שלהם.
