הדיאלוג הבא משקף נאמנה את הסיוט העובר על האנשים הסובלים מחרדת טיסה:

"אל תעשי לי בושות! טיפולי שיניים לא מפחידים אותך, ואת פוחדת לעלות למטוס?" לא מעניין אותי! קח אותי הביתה או שאני חוזרת לבד! אני לא טסה בדבר הזה!"

דיאלוגים בסגנון זה נשמעים מדי יום בנמל התעופה. תתפלאו, אך במקרים רבים אכן טסות המזוודות לבדן. אם לבסוף נאותה הגברת לעלות למטוס, יזכו הדיילים לטפל בעוד חברה במועדון המונה 25% מאוכלוסיית המערב, מועדון הסובלים מחרדת טיסה (אוויאופוביה).

במשך הטיסה היא תחוש מחנק, לחץ בחזה, יובש בפה והרגשת קלאוסטרופוביה, ציפורניה יינעצו בברכו של בן זוגה, זיעה קרה תמיס את המייק אפ שלה... הוא יישבע שזו הפעם האחרונה שהם טסים ביחד.

בואי לאילת

מאותגרי הטיסה באים מכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל גיל, מין והשכלה. אלה המביטים בהם בחמלה אינם מסוגלים לתפוס, עד כמה עמוק הוא פחד הטיסה. רק המחשבה על ישיבה במטוס מכניסה את מאותגרי המטוסים לפאניקה, הגורמת להם לוותר על "הכול כלול" בקפריסין לטובת נופש באילת או להסתכן בניתוק יחסים עם בת הדודה בברוקלין, שלא באו לחתונתה.

לפעמים גורם הפחד מהטיסה לנזקים כלכליים. סיפורים רבים מהלכים על זמרים שויתרו על הופעות בחו"ל, בגלל שרק המחשבה על טיסה חנקה את גרונם. אנשי מקצוע שונים נמנעים מלצאת ללימודים בחו"ל מתוך אותו חשש ומחמיצים הזדמנויות רבות להתמקצע ולקשור קשרים עסקיים. בעצם, אפשר להבין אותם. אנשים רגילים לקרקע מוצקה תחת רגליהם. כל תזוזה, היוצרת אי יציבות מעוררת בהם את הפחד. מתווספים לכך זיכרונות סרטי הקטסטרופה אודות אסונות אוויר שראו, הידיעות המופיעות בעיתונות אודות התרסקויות רבות משתתפים של מטוסים, זיכרונות ה-11 בספטמבר, חטיפות על ידי טרוריסטים, הרגשת חוסר השליטה בכלי הענקי והדחוס הזה... מה הפלא שהקלישאה, שמבחינה סטטיסטית חציית כביש בתל אביב היא יותר מסוכנת, לא עושה עליהם שום רושם?

ציפי, קומי! מביאים אוכל!

מה ניתן לעשות? למקרים קלים יחסית יספיקו תרופות הומאופתיות כמו "רסקיו רמדי". אפשר להשתמש בכדורים ללא מרשם רופא, המיועדים למניעת בחילה כמו דראממין.

תרופות הרגעה, המחייבות מרשם רופא הן ממשפחת הוואליום כמו לוריואן, אסיואל או וואבן.

את התרופה יש להתחיל ליטול שעות ספורות לפני ההגעה לשדה ואת החצי השני לבלוע ממש בכניסה לטרמינל. ייתכן מאוד שכך תעבור הטיסה בנמנום נעים.

טיסה ב"כאילו"

השוללים נטילת תרופות מציעים שיטות אחרות. ישנם הטוענים כי היפנוזה היא השיטה האידיאלית. מטפלים הוליסטיים, הגורסים כי פחד הטיסה מקורו בעומסים רגשיים וחסימה אנרגטית, מטפלים בשחרורם על ידי לחיצה באצבעות על נקודות מתאימות בגוף.

בבית חולים במרכז הארץ מתקיימות סדנאות, במסגרתן עורכים המשתתפים תרגילי דמיון מודרך ומדברים על החרדות הפרטיות שלהם מפני טיסה. משם הם עוברים למסגרת קבוצתית. לאחר שלושה חודשים הם מתבקשים לטוס "על אמת" ולאחר מכן לחזור ולספר על חוויותיהם.

במכון לדמיון מודרך מותקנת מערכת וירטואלית, המכילה תוכנה המדמה תחושת טיסה. המטופל מרכיב משקפיים מיוחדים תלת-ממדיים ובהם מוניטור קטן בעזרתו הוא עובר חוויה של טיסה אמיתית. בטיפול של כעשרה מפגשים אפשר לדמות את כל שלבי הטיסה החל מהכניסה לנמל התעופה , המשך בטיסה (בכל תנאי מזג אוויר) ועד לרגע הנחיתה (בלי מחיאות הכפיים).

במקביל ניתן להצטרף לטיפול קבוצתי בהנחיית פסיכולוג או פסיכיאטר והקשבה להרצאות מקצועיות. כך ניתן לשפר לאין ערוך את איכות חייהם של המרבים לטוס, ולחסוך להם הרבה יזע ודמעות, ולקוות כי הטיסה הבאה תהייה חלקלקה ונעימה.

מאת חוה רשף

המאמר בשיתוף פרופורציה – הסרת שיער בלייזר

חוקרי רמב"ם והטכניון גילו גן המעורב בסיכון מוגבר למחלת כליות באנשים ממוצא אפריקני.

חוקרי המרכז הרפואי רמב"ם והטכניון בחיפה גילו גן אשר מעורב בסיכון מוגבר למחלת כליות באנשים ממוצא מערב אפריקני. הגילוי פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Human Genetics.

פרופסור קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ומנהל פיתוח הרפואה והמחקר, ונפרולוג בבית החולים רמב"ם, מסביר כי מחלת כליות כרונית משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. מחלת כליות כרונית גוררת תסמינים רבים ובעיות בריאותיות ועלולה להוביל בסופו של דבר לכשל כלייתי, המצריך מתן דיאליזה או השתלה באותם אזורים בעולם שטיפולים אלה זמינים. טיפולים חיוניים אלו יקרים, ולמרות שהם מצילי חיים, חולים עדיין סובלים מירידה בתוחלת ואיכות החיים. משערים כי מבין חצי מיליון חולי הדיאליזה בארה"ב, לאזרחים ממוצא אפריקני הסיכון ללקות במחלת כליות גדול פי ארבע, ואלו חולים ממוצא היספני – הסיכון ללקות במחלת כליות גדול פי שניים יחסית לכלל האוכלוסייה. המחקר מראה כי גן APOL1, מרכיב בחלקיק נושא השומנים בדם HDL, מעורב בסיכון המוגבר למחלת כליות באותה אוכלוסייה.

הגילוי עורר עניין רב בקהילה המדעית העולמית, המבקשת למצוא את הקשר הגנטי שיוצר סיכון מוגבר בקרב האוכלוסייה האפריקנית למחלת כליות ולהיזקקות לדיאליזה או השתלה. זיהוי הגן הנכון המגביר את הסיכון - הכרחי להבנת הסיבה הבסיסית לאותו סיכון מוגבר, ויאפשר לפתח אסטרטגיות למניעה או האטה של הכשל הכלייתי. בשנתיים האחרונות התמקדו עשרות מחקרים בגן המכונה MYH9, כגן האחראי להבדלים האלה בין אוכלוסיות, אבל לא זוהו מוטציות שעשויות להיות אחראיות לקשר הזה. בשל כך החליטו חוקרי הטכניון ורמב"ם לחפש מעבר ל- MYH9, וזאת באמצעות בחינה ממוחשבת של מאגר מידע המכונה "פרוייקט אלף הגנומים". המידע שנאסף, יחד עם תוצאות שהושגו בניתוח DNA של 955 אפרו-אמריקנים והיספנו-אמריקנים ו-676 אנשים מ-12 קהילות באפריקה, הוביל את החוקרים לשינויים גנטיים ספציפים בגן APOL1, כגורמים (ולא רק סמנים גנטיים) לאותו סיכון מוגבר למחלת כליה בקרב יוצאי מערב אפריקה. רכיב מרכזי בזיהוי המוטציות ב- APOL1, בהקשר של כשל כלייתי, היה היעדרן של מוטציות אלה ב-306 אתיופים שנבדקו. כמה ממחברי המאמר הנוכחי כבר דיווחו בעבר כי אתיופים מוגנים יחסית ממחלות כליה. התגלית הנוכחית מספקת הסבר ביולוגי להגנה זו. השכיחות המוגברת של המוטציות במערב אפריקה נבעה כנראה מכך שאותן מוטציות המסכנות את נושאיהם במחלות כליה כיום, נתנו בעבר הגנה מפני מגיפות זיהומיות.

המוטציות האמורות ב- APOL1 משנות ככל הנראה את צורתם ואת תפקודם של חלבונים המקודדים על ידי הגן, וכך פותחים חלון לפיתוח טיפולים ודרכי מניעה, בתקווה שבכך יצומצם הצורך בדיאליזה ובהשתלה ותגדל תוחלת החיים של חולי כליות. בנוסף, ממצאים אלה פותחים שדה מחקר חדש – חקר משפחת הגנים APOL למחלות כליה בכלל, ולגילוי מוטציות נדירות יותר בגנים ממשפחת APOL, שעשויות גם הן לגרום מחלות כליה בקבוצות אוכלוסייה רבות.

גן APOL1 ידוע במעורבותו בעמידות למחלת השינה האפריקנית – מחלה הנגרמת על ידי טפילים התוקפים את המוח וגורמים, בסופו של דבר, תרדמת ומוות. מחלה זו עדיין נפוצה באזורים מסוימים באפריקה, ונחשבת לסיבה מרכזית בתמותה באפריקה. עובדות אלו גרמו לחוקרים לשער כי סיכון מוגבר לכשל כלייתי בין אנשים ממוצא אפריקני החיים כיום בצפון אמריקה עשוי להיות קשור להגנה שמספקים שינויים גנטיים בגן APOL1 מפני מחלת השינה האפריקנית ואולי מפני מחלות אחרות.

חוקרי הטכניון ורמב"ם אומרים כי השלכות רפואיות מיידיות הקשורות לסריקה הן זיהוי מוקדם של סיכון לכשל כלייתי, הבנת הסיבה ליתר לחץ דם באוכלוסיות סיכון, בדיקה גנטית של APOL1 בהשתלת כליה מקבוצות סיכון, ולדגש מוגבר על הורדת גורמי סיכון סביבתיים לכשל כלייתי בקבוצות סיכון ע"פ בדיקה גנטית. האתגר במחקרים עתידיים הוא להרחיב את הקישורים האפידמיולוגיים, הביולוגיים והרפואיים בין וריאציות של גן APOL1 והסיכון לספקטרום רחב של מחלות כליה, ולהגיע לטפול מניעתי מבוסס על הבנה ביולוגית.

אחרי חודש של כדורגל הסתיים המונדיאל, אך גם אחרי הגמר הגדול, עשרות אלפי ילדים בחופשה וגם מבוגרים ינצלו את הקיץ לשחק כדורגל בחוף ובגני משחקים.

המומחה מספר אחת לטיפול בפציעות ספורט, ד"ר בצלאל פסקין, מנהל יחידת הברך בבית החולים רמב"ם, המשמש גם כרופא של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, מסביר איך ניתן להפחית את הסיכון לפציעות במשחקי כדורגל.

צילום ועריכה: עופר גולן

מחקרים מראים כי בראיית הזמן יותר ויותר הריונות מסתיימים לפני התאריך הצפוי ללידה. אחת השיטות הידועות לנסות ולהביא את ההריון לתומו היא שמירת הריון. אז מה עושים עם כל הזמן הפנוי וכיצד מתמודדים עם העבודה, הבית וכל הקנאים?

שמירת הריון היא אחד מהמקרים הקלאסיים, בהם אנו נוטים להסכים שהמטרה מקדשת את האמצעים. לא מעט רופאים יטענו כי בעוד, שלא ברור עם זה ממש מועיל, הרי שזה בטוח לא מזיק ועם דבר כה עדין כמו הריון עדיף להיות זהירים.

לפי ד"ר קופרמינץ, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה בביה"ח ליס, מספר הלידות בישראל עומד על 133 אלף בשנה, לדבריו הסטטיסטיקה מראה כי מספר הלידות המוקדמות מגיע כיום ל-7% ונמצא במגמת עלייה. הסיבה לכך, הוא אומר, היא ריבוי של הריונות שנוצרו בהפריות מבחנה והנטייה של אלו להפוך להריונות מרובי עוברים ולהסתיים בהפלות. הנתונים שהוא מציג מדברים על -10%-15% מהנשים ההרות שנכנסות לשמירת הריון.

מזה שמירת הריון?

שמירת הריון הוא מצב, שבו האישה מתבקשת להיות במצב של מנוחה לתקופה של מעל חודש. הרעיון בשמירת הריון הוא למנוע לידה מוקדמת או לא עלינו אובדן של ההריון. הנחיה על שמירת הריון יכולה להתרחש בכל שלב בהריון. ברוב המקרים עקב חשש מלידה מוקדמת הן נעשות בין השבוע ה-24 לשבוע ה-37 להריון. לרוב מדובר על הנחייה למנוחה בבית. רק במקרים בהם עלולים להתפתח מקרים שיזדקקו למענה הרפואי דחוף, האישה תאושפז בביה"ח ותהיה תחת השגחה צמודה.

לא תמיד זה פשוט כמו שזה נשמע: לנוח בבית. אז רגע לפני שהרופא מזמין מנעולן לנעול אותך בבית, חשוב לדעת שיש גם רופאים שמתנגדים לשמירת ההריון וטוענים שמדובר בהנחיה שיכולה להסב נזקים. ד"ר קופרמינץ טוען, על סמך מאמרים שפורסמו לאחרונה, כי תופעות הלוואי הקשורות בשמירת ההריון ידועות לכל גינקולוג. אם מדובר בתופעות פיזיולוגיות כמו אובדן של סידן, דלדול שרירים, קרישיות יתר או בתופעות נפשיות כדוגמת הדיכאון כתוצאה מהניתוק החברתי, או החשש מהמעמסה הכלכלית על המשפחה.

לטענתו, האינדיקציה היחידה המצדיקה לשלוח אישה הרה למנוחה, היא במצבי פתיחה או מחיקה של צוואר הרחם. ושלהם יש ערך רפואי, בגלל שכוח הכובד מתאזן בשכיבה.

מה אומר החוק?

לפי החוק המושג "שמירת הריון' לקוח מהוראות החוק של המוסד לביטוח לאומי, ומטרתו להגדיר מי זכאית לתשלום בתקופה זו. זכאות זו תתממש כאשר יתקיים אחד מהתנאים הבאים: כשרופא הנשים של האישה מנחה אותה למנוחה מלאה. או לחילופין, אם סוג העבודה של האישה (מקום או אופן העבודה) מהווה סכנה להמשך ההריון או לאישה עצמה, ולמעביד אין משרה אחרת עבורה.
כל אישה שתכנס לשמירת הריון, תזכה לתשלום גמלה מהביטוח הלאומי בסכום המקביל למשכורתה, עד גובה השכר הממוצע במשק. זכאיות לכך עובדות עצמאיות או שכירות, ששילמו דמי ביטוח לאומי והזכאיות לקבלת דמי לידה. שמירת הריון מתחילה אחרי משכב של 30 ימים רצופים לתקופה הראשונה ועבור כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים שבהם הייתה בשמירת הריון. חשוב לדעת כי, לא ניתן לקבל כפל תשלומים, כך שאם העובדת מקבלת דמי מחלה מהמעביד לא תוכל לקבל גמלת שמירת הריון. את הטפסים לביטוח הלאומי יש להגיש עד שנה מזמן שמירת ההריון.

דבר נוסף שמוסדר חוקית הוא נושא הפיטורין. החוק אומר כי אין לפטר אישה בהריון אם עבדה מעל שישה חודשים אצל אותו המעביד, אלא אם המעביד קיבל היתר מהממונה על עבודת נשים. היתר כזה כמובן לא יינתן אם יתברר שהעילה לפיטורין הוא ההריון.

יש הטוענים כי גם אם את עובדת פחות משישה חודשים ופוטרת עקב ההריון ו/או שמירת הריון יש לך עילה לתבוע את המעסיק וסיכוי טוב לזכות בתביעה. לפי החוק הזכויות של עובדת בשמירת הריון זהות לזכויות של עובד הנמצא בחופשת מחלה. משמע, במהלך שמירת הריון המעביד צריך להמשיך ולהפקיד כספים עבור זכויות סוציאליות של העובד וכמו כן, להשאיר לשימושה את הטבות הרכב ומכשיר הטלפון הנייד.

אז איך מעבירים את הזמן?

מי שהמציא את המושג חופשת לידה הוא כנראה גם זה שאחראי לכך שמרבית האנשים רואים שמירת הריון כזכות להיות במנוחה ולא לעשות כלום. מאידך מדובר בתקופה לא קלה לא לך ולא לבני ביתך.

להלך כמה טיפים ורעיונות איך להעביר את הזמן ולשמור על השפיות

• אם מוחמד לא יכול לבוא אל ההר אז שההר יבוא אל מוחמד. נסי לקבוע לך כל יום ביקור של חברות או משפחה. אל תתני לעצמך להיות לבד מנותקת מהמציאות ומהעולם.
• קני לעצמך מחשב נייד ותתחברי לעולם דרך האינטרנט. כל הרשתות החברתיות והפורומים יהפכו להיות הדרך שלך להישאר מחוברת ובעניינים.
• הקפידי כל יום על המראה שלך. אפילו שאת בבית ואפילו שאת במיטה תתלבשי כל יום נוח ונעים תתאפרי אם זה חשוב לך.
• תזמיני את תענוגות החיים אלייך הביתה. בדיקה קצרה עם הרופא ואם כן אז פדיקוריסטית, הקוסמטיקאית ואולי אפילו הספרית יוכלו לפנקך גם בבית. במקביל, רכשי מנוי בספריית וידאו או בהום-וידאו בכבלים.
• זה הזמן לכל אותן המטלות שלא מגיעים אליהם. סידור אלבומים, תיוק מסמכים וחשבונות. לבחון את כל התקשרויות הספקים (עיתון, טלביזיה, אינטרנט) ולהשיג עסקאות טובות יותר.
• במידה ויש לך כבר ילדים, תדאגי לעזרה בבית על מנת שהחיים שלהם ימשיכו לזרום כמו כהרגלם. אם זה חוגים, חברים או הכנת ארוחות.
• אגב אוכל, שמירת הריון התסכול והשעמום בדרך מביאים לשינויים קיצוניים בהרגלי האכילה שלך. אז כדי שלא תצטרכי להזמין מנעולן לנעול את המטבח או לחילופין לא תסכני עוד יותר את העובר כי לא מתחשק לך לאכול. הקפידי על שתייה מרובה, ארוחות מסודרות, נשנושים ראויים כדוגמת פירות שנחתכו והוכנו עבורך והרבה הרבה סיבים שירככו את היציאות.

מאת יעל שי דקל

מה עושים כשהשיניים החלביות נושרות לילדים, או במקרה שהילד קיבל מכה או נחבל בשיניו הקבועות בביה"ס או בגן, או בזמן חופשה? טיפים ועצות לעזרה ראשונה במקרה של בעיות בשיניים בקרב ילדים ותינוקות.

שיני החלב משרתות את הילד בשני אופנים. כאשר רק הן מצויות בפה הן אלה המאפשרות תפקוד, בנוסף הן שומרות מקום לשיניים הקבועות שאמורות להחליפן.

מדוע חשוב לשמור על השיניים הנשירות? השיניים מאפשרות אכילה (שלב ראשון בעיכול האוכל), תורמות למראה (חיוך, דימוי עצמי), מאפשרות דיבור ברור. חשוב להימנע מריח רע מהפה, למנוע עששת, מחלות חניכיים ומחלות זיהומיות בחלל הפה.

שיני החלב והשיניים הקבועות מצויות בסמיכות זו לזו בלסת. עששת בשן נשירה עלולה להתפתח ובלי טיפול עשויה לגרום לנזקים בשיניים הקבועות, הנמצאות בלסת בין שורשי השיניים הנשירות. ההמלצה היא לטפל בשן הנשירה ולשמור עליה בפה שכן הזנחה או עקירה של שן כזו עלולה לגרור איבוד מקום ובעיה בשמירת הרווחים המתאימים לשיניים הקבועות. נוסף על כך, שן שהושארה עם עששת גורמת לעליה בכמות החיידקים המזיקים בפה, דבר העשוי לגרום להדבקת שיניים נוספות.

חשוב להורים להכיר את ציוני הדרך העיקריים בהתפתחות שיני ילדיהם. התפתחות נבטי השיניים הנשירות מתחילה בזמן ההריון. סיבוכים במהלך ההריון עלולים להשפיע על התפתחות השיניים ויש לקחת זאת בחשבון בהמשך.ההמלצה היא לבחון את פיות הילדים החל מגיל שנה, אחת לחצי שנה. איתור מוקדם, באם קיימת בעיה, יסייע רבות בהענקת הטיפול הנכון, בזמן המתאים.

גיל 6 חודשים הינו הגיל הממוצע בו בוקעת השן הראשונה. בדרך כלל שן חותכת תחתונה. עד גיל 3 כל השיניים הנשירות ("חלביות") צריכות להימצא בפה, 20 במספר, 10 בכל לסת. גיל 6 הינו הגיל הממוצע בו בוקעת הטוחנת הקבועה הראשונה. מספר השיניים גדל מ-20 ל-24. בסמוך לכך מתחילה נשירת השיניים והחלפת הנשירות בקבועות בערך עד גיל 13. תהליכי נשירה ובקיעה של שיניים. בסופו של דבר תתחלפנה כל השיניים הנשירות בקבועות. בתקופה זו מתרחשת גם בקיעת הטוחנות הקבועות השניות ומספר השיניים בפה גדל מ- 24 ל-28.

 מה עושים כשהשן החלבית נושרת?

כאשר השן כבר ניידת, כנראה שהגיע זמנה ובקרוב היא תתחלף בשן קבועה. אם השן החלבית נשרה בגלל מכה/חבלה, הגיעו לרופא לבדיקה. הרופא יאבחן האם נגרם נזק נסתר כלשהו וינחה אתכם בהתאם.

מה עושים במקרה של שן קבועה שעוברת שירוש (יוצאת ממקומה) כתוצאה מחבלה?

במידה ושן קבועה נשרה לאחר מכה/חבלה, כדאי לשים את השן בכוס עם חלב קר, ולגשת מיידית לרופא השיניים! בטווח של 30-40 דקות, רופא שיניים עדיין יכול להחזיר את השן למקום ובדר"כ בהצלחה. אם אין כל סיכוי להגיע לרופא שיניים בזמן זה, אפשר לנסות לשטוף אותה במים (ולא לשפשף עם מטלית או ספוג!) ולהחזירה בעדינות למקומה, ללא הפעלת לחץ או כוח!

מה עושים במקרה של חבלה או פגיעה בשיניים?

כל חבלה דורשת בדיקה, צילום, וטיפול או מעקב אצל רופא שיניים לילדים. במקרים של שברים בשיניים או בלסת, או שיניים ששינו את מקומם כתוצאה מחבלה (כניסה פנימה אל תוך הלסת, הטייה החוצה או הצידה), או ניידות מוגברת של השיניים עם דימום באזור החניכיים, יש לפנות לרופא השיניים בהקדם לבדיקה.

טיפים לעזרה ראשונה כשיש כאב, הנובע מהתפתחות שיניים חלביות אצל תינוקות

אפשר לשכך בשתיית תה, עשוי גרגירי קמומיל הומאופטי מומסים במים רתוחים (ללא סוכר). אפשר לעסות בעדינות את חניכי התינוק עם שמן זית. ישנן משחות מיוחדות לתינוקות המאלחשות מעט את החניכיים המגורות.

מאת ד"ר רולי ברקוביץ, מומחית לרפואת שיניים לילדים, רשת מרפאות השיניים כללית סמייל.

דבי שפר, מנהלת תחום ארגונומיה, בחברת B-Well המתמחה בקידום בריאות בארגונים ובמקומות עבודה, מסבירה כי: "ארגונומיה היא מדע רב תחומי המשלב ידע ברפואה, הנדסה, עיצוב וקינזיולוגיה (תנועה). מדע הארגונומיה עוסק בקשרים בין האדם לסביבת עבודתו וסביבת הפעילות היום יומית שלו, רואה באדם את המרכז ויוצרת סביבו את התנאים הפיסיקליים והמנטאליים הטובים ביותר, לטיפוח הרגשתו ולשיפור תפקודו. בפשטות, מטרת הארגונומיה היא לסייע לנו לסיים את היום עם מינימום עומסים ומקסימום אנרגיה, על ידי התאמת סביבת העבודה לעובדים ובמקביל הדרכת העובדים כיצד לעבוד בצורה נכונה. לאנשים שנהיגה היא עבודתם, כדאי להקדיש כמה דקות ביום ולחשוב על הבריאות. מדובר באנשים שעובדים בנהיגה ובישיבה כמו מובילים, נהגי מונית, נהגי משאיות, נהגי מלגזות ונהגי אוטובוס. מחקרים רבים מראים שכיחות גבוהה של כאבי גב תחתון אצל נהגים מקצועיים. התאמה של סביבת הנהיגה והעבודה לנהגים, מורידה את העומס על הנהג, מפיגה את עייפות השרירים, כאבי גב תחתון, צוואר, כתפיים ושורשי כפות הידיים".

"כמה פעמים סיימתם את יום העבודה עם כאבי גב תחתון וצוואר? מוכר לכם שבמהלך הנהיגה ובעיקר בסוף היום הארוך ברכב חשתם עצבניים וחסרי סבלנות? עיניים שורפות? הרדמות הרגליים? כאבי כתפיים? כל אלה נגרמים כתוצאה מהנהיגה הממושכת ברכב, ללא תנועה, ללא שינוי תנוחת הישיבה" שואלת דבי שפר, מנהלת תחום ארגונומיה, בחברת B-Wellהמתמחה בקידום בריאות במקומות וממליצה לנהגים:

• התאימו את המושב לנהג. התמקדו בגובה המושב, גובה ומשקל הנהג.
• כוונו את המראות על מנת שיקטינו את מידת המאמץ המוטל על הצוואר.
• דברו בטלפון רק עם דיבורית (זה גם מה שאומר החוק) וצמצמו את העומס על הידיים והצוואר.
• תנועה, תנועה, תנועה, כל שעה עצרו למנוחה קצרה ואז בצעו תרגיל של תנועה ושחרור של הגוף. תרגול מתיחות ותנועתיות אגן גב תחתון וצוואר יעילים למניעת עיקרון הוויברציה ומונעים תפיסת גב תחתון.
• כדאי לבחור בחנייה רחוקה של הרכב כדי ללכת ולשפר תנועתיות עמוד שדרה וזרימת דם.
• הימנעו מהרמת משאות כבדים מיד לאחר נהיגה ממושכת.
• נהיגה בטוחה ובריאה.

B-Well היא חברה המתמחה בקידום בריאות בארגונים. ובמקומות עבודה. החברה מעסיקה מומחים ואנשי מקצוע בעלי ניסיון רב בתחום הבריאות, התזונה, הכושר והארגונומיה. בהתקשרות מול סמנכ"ל משאבי אנוש, מנהלי רווחה או הדרכה בארגון, מוביל צוות החברה מהפך הדרגתי באורח החיים של העובדים, המבוסס על מודל ייחודי הנקרא שלושת היסודות. המודל מכיל בתוכו את הכלים לשיפור בתחומי התזונה, פעילות גופנית ושינוי הרגלי חיים. על פי המודל ושיטת העבודה הייחודיים, אשר פותחו על ידי החברה, החברה משיגה הירתמות גבוהה של העובדים ומצליחה ליצור שינוי חיובי באורח חייהם עם תוצאות מוכחות. לקידום בריאות העובדים יש השלכה ישירה על התפוקה שלהם. באמצעות יצירת אורח חיים בריא, העובדים ערניים יותר, מרוכזים יותר, חולים פחות ומסוגלים להתמודד בצורה טובה יותר עם עומסים ולחצים בעבודה ובבית. במקביל האווירה בארגון חיובית יותר והפעילויות יוצרות גיבוש בין העובדים. מידע נוסף אודות פעילות החברה ניתן למצוא באתר האינטרנט בכתובת: www.B-Well.co.il

פעם, כשנשאתם את הבייבי הטרי צמוד לחזה התעסקתם ללא הרף בתזונה המתאימה לגוזל. בדקתם בשבע עיניים כל דיוור ישיר בנושא פורמולות מזון וויטמינים והחלפתם ידע ללא הפסקה עם הורים נוספים לעוללים. כשהפך הגוזל לאפרוח, הסרתם דאגה זו מלבכם. השקעתם הון בהשכלתו, בציוד ובחוגים שיעשירו את עולמו, אך התעלמתם ממרכיב חיוני – תזונה נכונה המתאימה לילדים.

אצל הילדים, קיים דגש חזק יותר מאשר אצל המבוגרים על חשיבות המזון, מאחר ורוב המערכות בגוף מתפתחות בגילאים אלה ומושפעות בעיקר מתזונה נכונה, שהזלזול בה בגילאים אלה, עלול לגרום לילדים לנזק בלתי הפיך.

תזונה נכונה, המותאמת לילדים תורמת לבניית העצמות והשיניים, לפעולה תקינה של מערכת העצבים ולבניית מערכת חיסונית. היא אף קובעת את כמות תאי השרירים ואם לילד תהייה נטייה להשמנה בבגרותו. ככל שכמות תאי השומן שנוצרו בתקופה זו גדולה יותר – יאבק הילד שהפך למבוגר במשקל העודף ואף ייחשף למחלות לב ולסוכרת מבוגרים.

תעשו שריר

טעות חמורה היא, לחשוב שהילד יכול לזלול כמויות של צ'יפס ומוצרי חלב עתירי שומן כי חילוף החומרים שלו מהיר וגופו זקוק למזון הזה. כל מה שהילד מקבל מתזונה שכזו הוא שפע של קלוריות ריקות, המביאות במקום להתפתחות הגוף, ליצירה של תאי שומן.

הסכנה הגדולה ביותר טמונה בשומן הרווי: בשתי כפות של גבינת שמנת יש 6 גרם שומן רווי. 10 פלחי צ'יפס מכילים 10 גרם שומן רווי. בשניצל – לפחות 10 גרם שומן רווי שזה המון! נסו לוותר על טיגון ולעבור למוצרי חלב, המכילים רק 5% שומן לכל היותר.

יש להרגיל את הילדים מגיל צעיר לצמצם למינימום את כמויות המלח, הנמצא בשפע בחטיפים מלוחים, ולהפחתת הסוכר המצוי במשקאות ממותקים, שוקולד, דגני בוקר עתירי סוכר ואפילו קטשופ. כשיגדלו - לא יגלו התמכרות מזיקה לטעמים אלה. במקומם, יש לאפשר לילד היכרות עם מגוון רחב של טעמים ומאכלים, במיוחד פירות (שניים ביום) וירקות טריים מכל הצבעים ללא הגבלה.

חלבונים נחוצים בתפריט הילדים היות והם אחראים להתפתחות ובניית התאים וביניהם תאי שריר. הכמות המומלצת היא 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, החל מגיל שנתיים. החל מגיל 12 לבנים וגיל 15 לבנות, יש להפחית את הכמות לגרם אחד - עד גיל 18. את כמות החלבון הנדרשת עד גיל 6 תשיגו באמצעות ארוחות, המכילות 4 מנות מגוונות של חלב רזה (לא נטול שומן לגמרי אלא 3-5% שומן), בשר רזה או תחליף בשר מסויה וביצים. מגיל 6 ומעלה יש להעלות את הכמות עד ל-6 מנות יומיות.

סליחה, פופאי!

ברזל חשוב לייצור הדם ולחוזקם של השרירים. ילדים זקוקים ל-10 מ"ג ברזל ביום ומתבגרים ל-15 מ"ג ביום של ברזל, שדווקא לא נמצא בכמויות גדולות בתרד, אלא בכבד עוף, עוף בכלל ובשר אדום. הצמחונים יכולים להתנחם בעובדה שכמות עצומה ממנו נמצאת דווקא בטחינה ובפול.

סידן בצריכה יומיומית יביא לחיזוק העצמות והשיניים ולמניעת דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס) בעתיד. הצריכה המומלצת היא 500 עד 800 מ"ג ליום ולמתבגרים 1500 – 1200 מ"ג ביום. ברזל נמצא בשפע בחלב, בגבינת ריקוטה ובגבינות צהובות (גם בדלות שומן), ביוגורט, בחומוס לא תעשייתי ובטחינה.

 חשיבותה של ארוחת הבוקר אינה סיסמה ריקה. ילדים, המגיעים לבית הספר לאחר ארוחת בוקר, יגלו כושר ריכוז גבוה יותר ויצליחו יותר בלימודים.

והעיקר, אל תנשנשו עוגיות שוקולד נוכח הילד והסלט שלו. כל ההטפות למזון בריא לא יגיעו לתודעת הילד באמצעות דיוור ישיר אם לא תשמשו לו דוגמה אישית. לעולם לא מאוחר להתחיל.

חברת בריסטול-מאיירס-סקוויב הודיעה לאחרונה על קבלת תוצאות חיוביות בניסוי קליני בתרופה איפילימומאב (Ipilimumab), תרופה חדשה המגבירה את פעילות תאי T של מערכת החיסון במלחמתם במחלות השונות. בניסוי האריכה איפילימומאב את ההישרדות הכוללת של חולי מלנומה גרורתית וכמעט הכפילה את שיעור החולים שנותרו בחיים.

כאמור, תוצאות הניסוי פורסמו כמאמר ב-New England Journal of Medicine, אחד מכתבי העת החשובים ביותר ברפואה והוצגו בכנס השנתי של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית.

מלנומה גרורתית הינה אחד מהגידולים הקטלניים ביותר ללא טיפולים מאושרים וזו הפעם הראשונה בה נמצא שיפור בהישרדות הכוללת של חולי מלנומה מתקדמת שטופלו בעבר, הסביר בכנס ד"ר סטיבן או'דיי, מנהל יחידת המחקר ותוכנית המלנומה במכון המחקר וריפוי אנג'לס בקליפורניה שהציג את המחקר. מדובר בסוג של סרטן עור המאופיין בשגשוג לא מבוקר של המלנוציטים, התאים מייצרי הפיגמנט בעור. בדומה לגידולים אחרים, כאשר הגידול שולח גרורות אל מחוץ לעור הוא הופך לקשה יותר לטיפול. על אף שמלנומה מהווה רק 3% מכלל גידולי העור, היא אחראית למרבית מקרי התמותה מגידולי עור. לפי ארגון הבריאות העולמי מאובחנים מדי שנה כ-132,00 מקרי מלנומה חדשים ברחבי העולם, ושכיחות המחלה עלתה פי עשרה ב50 השנה האחרונות.

בניסוי שלב 3 (השלב האחרון לפני תחילת שיווק התרופה) זה, נכללו 673 חולי מלנומה מתקדמת שאינה מתאימה לכריתה ניתוחית (שלב 3) או מלנומה גרורתית (שלב 4) שכבר קיבלו בעבר טיפול בניסיון להאט את התקדמות המחלה. בניסוי נכללו חולים שתאי הגוף שלהם מבטאים את החלבון HLA-A2, הממלא תפקיד בפעילות המערכת החיסונית.

המשתתפים הוגרלו לאחת משלוש קבוצות: קבלת תרופת המחקר, איפילימומאב, בלבד; איפילימומאב יחד עם תרכיב החיסון כנגד חלבון gp100 (חיסון המעודד את מערכת החיסון לתקוף את תאי הגידול); או לקבוצת הביקורת שקיבלה את תרכיב החיסון בלבד. על מנת לצמצם את הטיה אפשרית של תוצאות הניסוי בוצעה ההגרלה באופן כפול סמיות, כך שלא החולים ולא הרופא המטפל ידעו איזו תרופה הם מקבלים.

מניתוח תוצאות הניסוי עולה כי איפילימומאב פעלה הן כאשר ניתנה לבדה והן כאשר ניתנה יחד עם תרכיב החיסון: התרופה האריכה את הישרדות החולים בשלושה וחצי חודשים (מחציון של 6.4 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת שקיבלה את תרכיב החיסון בלבד לכ10 חודשים בקרב החולים שקיבלו את התרופה) תוך שהיא כמעט מכפילה את שיעור החולים השורדים: מ-14% ללא התרופה לכ-25% לאחר שנה ומ-25% לכ-45% לאחר שנתיים.

עם זאת לתועלת מהתרופה תג מחיר לא נמוך: תופעות לוואי חמורות או מסכנות חיים היו שכיחות יותר בקרב אלו שקיבלו איפילימומאב ונצפו בכחמישית מהחולים שקיבלו את תרופת הניסוי. ב-10-15% מהמשתתפים נצפו תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון, להן יוחסו 7 מארבעה-עשר מקרי מוות הקשורים לטיפול שאירעו במהלך הניסוי. תופעות לוואי אלו עירבו בעיקר את מערכת העיכול, המערכת ההורמונאלית, העור או הכבד, לעיתים בצורה חמורה ומסכנת חיים והצריכו לעיתים מתן טיפול תומך ואף סטרואידים.

המחבר הראשי של המאמר, ד"ר סטפן הודי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, שתיאר את הניסוי הוסיף כי תוצאות ניסוי זה מראות את הפוטנציאל שברתימת מערכת החיסון למלחמה בגידולים כמו מלנומה גרורתית.

י. בת 30, סבלה במשך חודשים מעייפות, קושי לעלות במדרגות וחולשה כללית. מכיוון שלא הייתה בכושר גופני והתביישה במשקלה העודף אותו האשימה בקשייה, עבר זמן מה עד שהחליטה לפנות לרופא. כשפנתה, נשלחה לבדיקת אקו לב בה התברר כי היא חולת יתר לחץ דם ריאתי. רק אז, קישרה בין האבחון למחלה ממנה נפטרה אמה 20 שנה לפני כן.

מחלת יתר לחץ דם ריאתי נחשבת לאחת מהמחלות הקשות ביותר והפחות מוכרות, ממנה סובלים מאות חולים בישראל. המחלה פוגעת בכלי הדם העורקיים המעבירים דם מהלב לריאות, ומעלה את הלחץ בכלי דם אלו . בעקבות העומס הגבוה על הלב בהעברת הדם אל הריאות, נגרם לחץ על החדר הימני בלב שעלול להתפתח לאי ספיקת לב ימנית, ובחוסר טיפול נאות אף מוות, עקב קריסת הלב הימני שלא עומד בהזרמת הדם אל הריאות. הידרדרות המחלה, אשר תוקפת בעיקר נשים, יכולה להימשך בין מספר חודשים למספר שנים. בעקבות המחלה, נשים מנועות מלהיכנס להריון, מחשש לפגיעה קשה בבריאותן בשל המאמץ הרב על הלב.

כמו במקרה של י. אשר חלתה במחלה היות והיא נושאת את אותו הגן הפגום שנשאה אמה, בקרב 10% מהחולים מוצאים מוטציה בגן מסוים, הגורם למחלה. עם זאת לא כל מי שנושא את המוטציה מפתח את המחלה אך יש משפחות שבהן יש יותר מאדם אחד שחלה במחלה.

החולים במחלה סובלים בין היתר מקשיי נשימה, עייפות, עד לקושי בתפקוד היומיומי, לפעמים עד כדי קושי בהליכה של מרחק קצר, ואף קושי בתפקוד היום- יומי. אחד הסימפטומים שמאפיינים את המחלה הינו כחלון בשפתיים ובקצות האצבעות, עקב חוסר חמצן בדם. המחלה אינה מושפעת מתזונה לקויה או חוסר פעילות גופנית. עם זאת, מומלץ לחולים בה כן לשמור על כושר גופני באופן מתון ובהשגחה, כדי למנוע התעלפויות בשל המאמץ הרב.

מכיוון שהסימפטומים אינם ספציפיים ויכולים לאפיין מחלות נוספות כמו קוצר נשימה, אסתמה, כושר לקוי ואף לחץ וחרדה, פעמים רבות החולים אינם מגיעים לרופא וגם אם כן, הבדיקות הראשוניות לא מעלות דבר שמצביע על המחלה. מצב זה, גורם לעיכוב באבחון שעלול להגיע עד למספר שנים, שחורצות את גורלו של החולה. על פי הסטטיסטיקות, על כל חולה מאובחן ישנו חולה שאינו מקבל את האבחון הנכון במשך 3 שנים מיום הופעת המחלה ובעקבות כך אינו מטופל.

בשנים האחרונות, אנו רואים שיפור במודעות למחלה , הן מצד המטופלים והן מצד הצוות הרפואי. אם עד לפני מספר שנים בדיקת אקו לב נועדה לבדיקת החדר השמאלי בלב לאיתור מחלות אחרות, הרי שכיום בדיקת אקו לב כוללת גם בדיקה של החדר הימני ובאמצעותה ניתן להעריך את הלחץ הריאתי לאבחן את המחלה. לצורך אישור האבחנה על, החולה לעבור צנתור של החדר הימני. מדובר בצנתור פשוט הרבה יותר מהצנתור הרגיל שנעשה בחדר השמאלי, אשר לוקח עד 15 דקות. במהלך הצנתור מודדים את הלחץ האמיתי בתוך עורק הריאה כדי לאשר את האבחון באופן סופי.

לאבחון סיבת המחלה יש לבצע מספר בדיקות כמו תפקודי ריאה, CT של החזה ובדיקות דם לשלול מחלות פרקים, איידס ושחמת הכבד או מיפוי ריאות לאבחון קרישי דם בריאות.

לאחר שנעשתה אבחנה, מטרת הטיפול הינה להרחיב את כלי הדם של הריאות. במצבים קלים מאוד, ניתן לעקוב ולקיים בדיקות אקו לב חוזרות אחת לששה חודשים. במידה והמחלה במידה קלה עד בינונית, החולה יטופל בטיפול תרופתי הניתן דרך הפה להורדת הלחץ, כגון חוסמי אנדוטלין (טרקליר), או סילדנפיל (ויאגרה). בנוסף, החולים מטופלים באמצעות תרופות לדילול הדם המונעות היווצרות של קרישי דם.

במקרים הקשים יותר, הטיפול התרופתי כולל תרופות ממשפחת הפרוסטציקלינים, ויכול להתבצע באמצעות אינהלציות של התרופה או במתן דרך הווריד במינון קבוע שנקבע מראש. אם גם טיפול זה לא עוזר, ייאלץ החולה לעבור השתלת ריאות.

כיום, כאשר ישנן אפשרויות טיפול חדשות במחלה המשפרות איכות חייהם של החולים, העיכוב באבחון וחוסר המודעות פוגע קשות בחולים ועל כן ישנה חשיבות עליונה לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל בזמן.

חברת טבע משיקה בימים אלו את אלמקס אינטנסיב קלינינג, משחת שיניים ייעודית חדשה המצטרפת לסדרת אלמקס, והמיועדת למניעת הכתמת שיניים. אלמקס אינטנסיב קלינינג מכילה שילוב מיוחד של גורמי מירוק המאפשרים ניקוי אינטנסיבי ויעיל של השיניים מכתמים הנוצרים כתוצאה מהרגלים שונים לדוגמא בעקבות צריכה של קפה ותה או עישון. המשחה החדשה יעילה במיוחד בשמירה על התוצאות האסתטיות המתקבלות לאחר טיפול השיננית.

מדובר בקטגוריה חדשה בשוק משחות השיניים בישראל, המציעה טיפול ייעודי למניעת כתמי שיניים, תוך שמירה על מראה שן נקי וחלק. המשחה מכילה אמין פלואוריד במינון 1400 ppm המעניק הגנה יעילה לשיניים בפני עששת. אלמקס אינטנסיב קלינינג הינה מוצר משלים לשימוש בנוסף למשחת השיניים הרגילה, ויעילה בשימוש פעם עד פעמיים בשבוע בלבד למניעה של הכתמה ולשמירה על צבען הטבעי של השיניים.

מדובר במשחת שיניים מיוחדת המכילה שילוב של גורמי ניקוי ומירוק יעילים במיוחד המסירים בצורה יעילה הכתמה חיצונית ומשקעים ומחליקים את פני השטח כך שהשיניים נראות ומרגישות נקיות. החלקת פני השטח מקשה על הצטברות מחודשת של פלאק ושומרת על צבען הטבעי של השיניים לאורך זמן. בנוסף, אלמקס אינטנסיב קלינינג מכילה אמין פלואוריד ההופך את השיניים לעמידות יותר בפני התקפות חומציות ועששת.

יעילות המשחה החדשה הוכחה מדעית במחקרים שונים בעולם, ביניהם המחקר של פרופ' טורסת'ן אוויצ'יל (Thorsten Auschill) מאוניברסיטת פרייבורג, ומחקר נוסף באוניברסיטת אינדיאנה. התוצאות הראו כי אלמקס אינטנסיב קלינינג מסייעת בניקוי יעיל של השיניים מכתמים חיצוניים ומאפשרת החלקת פני השטח של השיניים. בנוסף, נמצא כי המשחה החדשה יעילה בהפחתה משמעותית של כתמי שיניים גם במעשנים בהשוואה למשחת שיניים רגילה.

לדברי דר' אלון וקסלר, המנהל המדעי של התחום הדנטלי בטבע ישראל, שיניים נקיות ובעלות לובן טבעי הינן גורם חשוב בביטחון העצמי וברווחה האישית של אחוז גדל והולך באוכלוסייה. עם זאת, מאכלים ומשקאות רבים כגון קפה, תה, יין אדום ועישון גורמים להכתמה חיצונית של משטחי השיניים אותה קשה להסיר באמצעות משחת שיניים רגילה. מנגד, שימוש יום-יומי לאורך זמן במשחות שיניים המכילות גורמי הלבנה וגורמי שחיקה חזקים עלול לפגוע בשיניים ובמיוחד במקרים של חשיפת צווארי השיניים ושיטת צחצוח לא נכונה. "רופאי השיניים ממליצים לבצע ניקוי שיניים מקצועי באופן סדיר המהווה את הבסיס לשיקום צבען הטבעי של השיניים והסרה של משקעים דנטלים. עם זאת, הכתמה חוזרת הנראית לעין עלולה להופיע שוב כבר שבועיים לאחר ניקוי שיניים מקצועי, לדוגמא כתוצאה משתיית תה או עישון באופן קבוע. אלמקס איטנסיב קלינינג מיועדת להסרה של כתמי שיניים חיצוניים ולשמירה לאורך זמן על התוצאות האסתטיות לאחר טיפול השיננית. אלמקס אינטנסיב קלינינג יעילה בשימוש פעם עד פעמיים בשבוע בלבד תוך הקפדה על היגיינת פה נכונה בשאר ימי השבוע באמצעות משחת השיניים הרגילה. בכל מקרה של שינוי צבע השיניים מומלץ להגיע לרופא השיניים ו/או השיננית על מנת לאבחן את הגורם ולהתאים את הטיפול הנדרש".

הרעיון של מנהל חדר המיון נשמע כמו מדע בדיוני, אבל יצא אל הפועל בתרגיל פיקוד העורף: שימוש במערכת שבבים מיוחדת המאתרת רופאים וחולים בזמן אמת.

הניסוי נערך כחלק מפרויקט רחב היקף בין חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם. "במהלך תרגיל פיקוד העורף ברמב"ם הצמדנו תגי RFID לכ-50 'נפגעים' ו-55 אנשי צוות, רופאים ואחיות", מספר פרופסור אבישי מנדלבאום מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. "זו הייתה יוזמתו של מנהל חדר המיון ברמב"ם, ד"ר שלומי ישראלית, אשר הציע לבדוק את המערכת לראשונה באירוע רב נפגעים. אנשי הצוות תויגו לפני תחילת התרגיל. ל'נפגעים' הוצמד התג במהלך התרגיל, וזאת על ידי סטודנטים מהפקולטה שלנו שתורגלו יום קודם. הנתונים שנאספו אפשרו לנו לעקוב, בזמן אמת, אחרי כניסות, יציאות ותנועה של אנשי צוות וחולים במתחם התרגיל. כרגע אנו מנתחים את הנתונים במעבדת הפקולטה – המעבדה להנדסת מערכות-שירות – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים ומערכות בריאות נוספות".

את הניסוי – מהתכנון ועד הביצוע - ריכז דוקטורנט הפקולטה, יריב מרמור, בעזרתם הפעילה של ד"ר ישראלית, מנהל התפעול של חדר המיון קובי מוסקוביץ וחוקר IBM בועז כרמלי. הניסוי קיבל את ברכתם ועידודם של מנהל רמב"ם, פרופסור רפי ביאר, ושני סגניו – ד"ר ירון בראל ופרופסור שמעון רייסנר, שגם עמד בראש התרגיל ברמב"ם. המערכת היא מתוצרת חברת AeuroScout , החברה המובילה בעולם בתחום איכון וניטור מבוסס Wi-Fi של ציוד ואנשים במרחב הארגוני.

מהתוצאות שהתקבלו עד כה התברר כי ניתן לחסוך שעות עבודה רבות ולנהל באפקטיביות את הצוות הרפואי ממחלקה למחלקה. אחד הקשיים העומדים בפני הצוות הרפואי באירוע מסוג זה, הוא מעקב אחר מיקומם של החולים והצוות ברחבי בית החולים. גם חולים אשר נשלחים למחלקה מסוימת עשויים להמשיך לנוע ברחבי בית החולים ואיתורם אורך זמן רב. מלבד העובדה שאת זמן החיפוש ניתן לחסוך בלחיצה על מקלדת המחשב ולקבל תמונה מדויקת אודות מקום הימצאם, הרי שגם את הצוות הרפואי ניתן לנייד ממחלקה אחת לשנייה רק מתוך התבוננות בנתון המתאר את היחס בין מספר החולים לרופאים. "ברגעים קריטיים מסוג זה, מענה מהיר יותר לחולה הוא ללא ספק אקוטי", אומר שי גטניו, מנהל קו המוצרים בחברת "ארוסקאוט".

"כרגע אנו מעבדים את הנתונים במעבדה להנדסת מערכות-שירות בטכניון – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים ומערכות בריאות נוספות", מוסיף ד"ר מנדלבאום.

רקע לפרויקט

חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם משתפים פעולה, כבר למעלה משנתיים, בפרויקט מחקרי שמטרתו – שיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. לפרויקט שותפים סטודנטים וחוקרים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, חוקרים במעבדות המחקר של חברת IBM בחיפה, וחברי צוות רפואי וסיעודי במרכז הרפואי רמב"ם. אחת ממטרות הפרויקט היא פיתוח תיאוריות וכלים המאפשרים מעקב מבוסס נתונים אחר חולים, החל בתהליך קליטתם בחדר המיון ולאורך תהליך אשפוזם בבית החולים. המעקב אמור לאפשר תכנון, הצבה וניוד משאבים שונים (רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, כח עזר) באופן מיטבי. החולים יזכו לכן לשירות רפואי הולם ומהיר, תוך חיסכון בעלויות וקיצור תורים. בנוסף, מפתחים בפרויקט כלים מגוונים המשלבים טכנולוגיות מידע מתקדמות, שיטות סטטיסטיות, מודלים של חקר ביצועים, הנדסת תעשייה – בראשותו של פרופסור אבי שטוב, פסיכולוגיה – בהנהגת פרופסור ענת רפאלי, והנדסת גורמי אנוש – בניהולו של פרופסור דני גופר. מטרת הפרויקט לתרום לשיפור כולל במערך השירות הרפואי.

מדובר בפרויקט ייחודי שנולד בפגישות שהתקיימו במהלך 2006-7 בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, לבין מספר סגני נשיא של חברת IBM שביקרו בארץ ומנהל מעבדותIBM בחיפה, מר עודד כהן. חברת IBM מקדמת תחום מחקרי חדש אותו היא מכנהService Science, Management & Engineering , או בקיצור SSME. הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יצרה לעצמה מוניטין רב בעולם בהיבטים ההנדסיים והמדעיים שלSSME - וכך נולדה שותפות טבעית. שותפות זו איתרה את תחום השירות הרפואי כנושא בעל חשיבות עצומה, בו יש לטכניון ול-IBM עניין לפעול ביחד. במקביל, התקיימו פגישות עם מנהל ביה"ח רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, שהביע התלהבות מהרעיון, והציע לקיים את הפרויקט במספר מחלקות בביה"ח. כל אלו הובילו להסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין הטכניון לחב' IBM.

במסגרת הסכם שיתוף הפעולה, העבירה IBM לפקולטה תרומה משמעותית המאפשרת את הפעילות המחקרית. הפרויקט המשותף הוא, למעשה, תרומה של IBM לקהילה, שכן המחקר והכלים שייווצרו יעמדו לרשות החולים והצוות הרפואי, ללא כוונת רווח. הפרויקט מונחה ע"י וועדת היגוי המייצגת את שלושת הצדדים המעורבים – רמב"ם, IBM והטכניון. הוא זכה להכרה בינלאומית, שבאה לידי ביטוי בפרס יוקרתי מהארגון האמריקאי ל- Service Research & Innovation Initiative (SRII) – פרס שנועד לציין שותפות אקדמיה - תעשייה.

שינה בצהריים משפרת את התפקוד - לא נכון. ישנן תרבויות בהן נהוג לישון בצהריים. בתרבויות אלה נהוג לישון מעט יחסית בלילה (כ-6 שעות בלילה ועוד שעתיים בצהריים). שעות השינה המועטות בלילה גורמות לתפקוד לקוי במהלך היום. אדם הנוהג כמנהג תרבות זו או סתם אדם הישן מעט בלילה ישפר את תפקידו אם יישן גם בצהריים. מאחר שחסך שינה נפוץ מאוד, כך נולד המיתוס ששנת צהריים משפרת את התפקוד. בתרבויות בהן לא נהוגה שנת צהריים וישנים מספיק שעות בלילה, זוהי שינה מיותרת. מבחינה ביולוגית אצל כל אדם מתרחשת מעין ירידה ברמת הערנות בשעות הצהריים, ללא קשר לתזונה או לכל דבר אחר. שינה מועטה בלילה גורמת לצניחה בערנות דווקא בשעות הצהריים, מה שעוזר לנו להירדם. אם לעומת זאת ישנו מספיק שעות במהלך הלילה אותה הירידה בערנות לא מספיקה כדי לגרום לישנוניות.

השינה מורכבת ממספר מחזורים במהלך הלילה, כאשר יקיצה לפני סוף מחזור שינה מותירה אותנו עייפים - נכון. מחזור השינה מורכב משינה שטחית, שינה עמוקה ושנת חלום. מחזור ממוצע אורך בין 60 ל 90 דקות. לרוב היקיצה הטבעית משנת חלום היא קלה מאוד והמעבר לערות הוא קל ומיידי. לעומת זאת המעבר משינה עמוקה לערות יכול להיות ארוך ומייגע עד שמערכות הערות במוח "תופסות פיקוד". כאשר עוברים בחדות משינה עמוקה למצב של ערות, אצל הרבה אנשים נכנס לפעולה מצב שנקרא "אינרציה של שינה" - המעבר משינה עמוקה לערות הוא לא חד אלא הדרגתי ואיטי ולעיתים יגרום לנו להישאר תלויים זמן מה במצב ביניים, של חצי שינה וחצי ערות. במקרים כאלה, שעלולים להימשך אצל אנשים מסוימים כשעה, נרגיש עייפות וישנוניות.

טיפול תרופתי לשינה "מפיל" ללא שליטה - נכון חלקית. אכן תרופות שינה מקבוצת הבנזודיאזיפינים מרדימות וגורמות לישנוניות שהיא לפעמים קשה ובלתי נשלטת, במיוחד באנשים שלא נחשפו בעבר לתרופות שינה. הן יכולות לפגוע בתפקוד קוגניטיבי, במיוחד בקרב אנשים שצריכים לתפקד במהלך הלילה (למשל קשישים שצריכים לקום לשירותים בלילה). תרופות שינה עלולות להשפיע גם על המצב הקוגניטיבי או המוטורי במהלך היום שלמחרת, ולשנות את המבנה הפנימי של השינה. השפעתן דומה יותר להרדמה מלאכותית מאשר לשינה טבעית. עם זאת, טיפול מבוסס הורמון השינה מלטונין, כגון סירקדין, הינו בעל מנגנון פעולה אחר ששומר על מבנה שינה טבעי נטול השפעות קוגניטיביות או מוטוריות ביום שלמחרת.

מבוגרים ישנים פחות - נכון. תינוקות ישנים מספר השעות הרב ביותר, בין 16 ל 18 שעות ביממה. כמות השינה פוחתת עם הגיל ומגיעה ל 7-8 שעות בגיל 18. מגיל 50 פוחתת עוד כמות השינה ובגיל 80 הממוצע מגיע ל-6.5 שעות בלילה. מבוגרים וקשישים לא מסוגלים לישון יותר, כאשר במקביל פוחתת ההפרשה  של ההורמון מלטונין. עם זאת, מבוגרים בריאים ישנים יותר ממבוגרים חולים.

אם הפסדתי שעות שינה אוכל להשלים אותן בלילה הבא - לא נכון. חסך שינה, ולו הקל ביותר, פוגע בתפקוד היומיומי, ביכולות הקוגניטיביות, בנהיגה וכד'. אדם הישן בין 5 ל 6 שעות בלילה, גם אם לא באופן קבוע, יחוש בחסך לאורך זמן. השלמה של חסך שינה בסופי שבוע אינה נעשית בשעה תמורת שעה. כלומר, אם ממוצע שעות השינה החיוני לנו הוא 8 שעות אך במהלך השבוע נישן 6 שעות, "הפסדנו" 10 שעות שינה. בסוף השבוע לא נשלים את כל השעות הללו, אלא רק שעתיים שלוש אשר יחזירו אותנו לתפקוד, אך לא יפצו על אותם הימים בהם תפקדנו פחות טוב. לכן, עדיף להשלים שינה למחרת היום בו יצרנו את החסך ולא לחכות לסוף השבוע.

ככל שנישן יותר שעות כך נרגיש טוב יותר למחרת – לא נכון. הגוף לא זקוק ולא מסוגל לישון יותר ממה שהוא צריך באופן טבעי. כמו כן, שינה מרובה מראש מכיוון שאנו יודעים שנישן פחות בלילה הבא, איננה איכותית ולא תפצה על המחסור העתידי, ובד"כ גם אינה אפשרית כל-כך. במידה ואנו כן ישנים מעבר לנורמה (7-8 שעות בלילה), סימן שהיינו בחסך שינה קודם לכן. חשוב לזכור שאיכות השינה חשובה לא פחות מכמות השינה. תרופות שינה מקבוצת הבנזודיאזיפינים משרות שינה עודפת לעיתים, אך זו לא בהכרח שינה בריאה, כיוון שהם מדכאים שינה עמוקה ושנת חלום.

מאת ד"ר אלעד ברוך, מומחה בנוירולוגיה וברפואת שינה, המרכז לרפואת השינה, הטכניון.

הקמטים בפנים מציקים? גבשושיות שומן החלו לצוץ בגב? החזה כבר נופל? זה הזמן לצאת למקצה שיפוצים.

לפני מאות שנים (וזו איננה תחילתה של אגדה) ולפני התפתחותה של החברה ההירארכית, היו החברות מטריארכאליות, והנשיות נחשבה למשהו קדוש. הנשים, שמעניקות חיים, היו במרכז החברה והעוצמה המיוחסת לאישה גברה דווקא עם התבגרותה וחינה עלה בעיני כול.

עם המעבר לעידן המודרני חל מהפך בהתייחסות החברה אל הנשים ואל המראה החיצוני. הסלוגן המוביל כעת הוא "העולם שייך לצעירים". לכן רובנו, מנסים לשמור על חזות צעירה בכל דרך אפשרית: היריון בגילים מאוחרים, רכישת בגדים במראה "צעיר" וכמובן פנייה לטיפולים אסתטיים ופלסטיים רלוונטיים.

הדימוי של האדם הבוגר הקם בבוקר, מודד לחץ דם ונשרך באנחה לסניף קופת החולים הקרוב לקחת "מספר" - הולך ומתפוגג. במקומו, הופיעו הגבר והאישה הנושאים מחד תעודת "אזרח ותיק" אך מאידך, הם אצים נמרצים במכוניותיהם לעבר האוניברסיטאות והמכללות ומציפים את מאות מסגרות הלימוד הזמינות להם, הם נמצאים בשיא הקריירה שלהם ובשיא פועלם, הם קשובים לטרנדים אופנתיים, ואף מתאימים עצמם לרוח התקופה. אין כלל ספק כי בעידן בו נשים בנות 45 נכנסות להריון, וסבתות נראות נהדר בג'ינס, אין סיבה ואין תרוץ להראות עייפים, תשושים, או קשישים ובדיוק על רקע עובדה זאת ניתן להבין את תאוצת הניתוחים הפלסטיים ושגשוג תחום האסתטיקה.

"יותר ויותר נשים פונות היום לטיפולים אסתטיים ופלסטיים, כיוון שהדבר הפך לנגיש יותר" סבור ד"ר רונן גלזינגר, מומחה לכירורגיה פלסטית וחבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. "בכל גיל יש בעיות אחרות המטרידות את הלקוחות, ובגילאים הבוגרים הפניות הפופולאריות קשורות כמובן לקמטי הפנים, לטיפול בצוואר המתדלדל וגם בחזה הנפול. כמעט לכל בעיה, לשמחתנו, יש כיום פתרון".

מדובר בשוק צרכנים חי ובועט המציע שפע רב של שיטות לטשטוש סימני הגיל, החל ממתיחת פנים, וכלה בטיפולי הצערת העור, הרמת עפעפיים, שאיבות שומן ועוד. אין ספק כי הנגישות והפופולאריות של הטיפולים האסתטיים אכן הפכה אותם לנורמה חברתית מקובלת ואף העלתה בקרבנו את הצורך להסתיר את אותם סימני הגיל שלפתע הופיעו ולהילחם בהם. כדי שנוכל לסבר את האוזן בשלל הפתרונות המוצעים, פניתי אל עוד 3 מומחים: ד"ר אינס ורנר, מומחית ברפואת עור ונשיאת החברה הישראלית לכירורגיה דרמטולוגית, אבי ונציה, קוסמטיקאי רפואי ומומחה לאנטי-אייג'ינג ו ולילך עומרד - קוסמטיקאית פרא רפואית.

על הפנים

הבעיה: ככל כשמתבגרים הקולגן והאלסטין, הנחשבים למבני התמיכה של העור, מתרופפים, ולדברי ד"ר גלזינגר, זאת גם הסיבה לכך שהעור הבוגר נעשה פחות אלסטי. " מצד אחד, העור בגיל הבוגר ממשיך לגדול ולהתרחב ומצד שני מתמעטים בדרמיס תאי השומן. במקביל, שרירי הפנים מאבדים את צורתם ואת הטונוס שלהם, המולקולות האחראיות על שמירת המים בעור והמעניקות לו טקסטורה אחידה מתבלות אף הן עם הגיל, ולא מוחלפות באחרות והמראה הכללי נעשה בוגר, עייף ונפול".

פתרונות: הפתרון האולטימטיבי הוא, ניתוח מתיחת פנים הנועד לעצור את גלגלי הזמן, לחדש ולהשיב לפנים את אותו מראה צעיר מימי קדם. בעת הניתוח, המנתח הפלסטי, חודר דרך חתכים מוסתרים המצויים סביב האוזניים ובקרקפת, מרים את העור ואת רקמות הפנים ופורס אותם מחדש לקבלת חזות צעירה יותר. הניתוח דורש לילה אשפוז והחלמה של כשבוע. נוסף לכך נפוצות היום שיטות נוספות לניתוחי פנים חלקיים. מדובר בניתוחי פנים בחתכים קטנים יותר המתבצעים בהפרדת רקמות קטנה יותר, ועיקר המתיחה נעשית על הרקמות התומכות של הפנים ולא על העור עצמו. טיפולים אלה נחשבים לקלים יותר ומהווים מענה אידיאלי לבני הגיל השלישי.

אופציה נוספת, פופולארית לא פחות היא מתיחת פנים ללא ניתוח המתבססת על קילופי עור עמוקים. כתוצאה מהקילוף העמוק נוצרים בעור סיבי קולגן ואלסטין חדשים, והם אלה המחזירים לעור את גמישותו ומראהו החלק. לדברי אבי ונציה, קוסמטיקאי רפואי במקצועו, קיימות מספר שיטות לקילוף העור, רובן מהוססות על שימוש בחומצה קרבוקסילית (פנול) בריכוזים שונים. בתהליך ההמסה מעלימים ומטשטשים קמטוטים, קמטים, צלקות אקנה, כתמי עור, נגעים טרום סרטניים, ואף יוצרים אפקט של מתיחת עור. "הטיפול נעשה על ידי רופאים בלבד ותחת טשטוש" מדגיש ונציה ומבאר: "במהלך הטיפול, הפנים נמרחות בתמיסת קילוף ייעודית ובתום הטיפול הן נחבשות במסכה למשך מספר ימים. במהלך התקופה האמורה העור בונה את עצמו מחדש". ומה עוד מציעים המומחים?

מזותרפיה (סדרה של 6-8 טיפולים) הזרקת חומרים פעילים לעור בכמויות קטנות המעניקים לו מראה צעיר, בריא, מבריק ומוצק יותר, וכמובן הזרקות הבוטוקס (או חומרים דומים) לשיתוק שרירים בחלק העליון של הפנים והזרקות המילוי לטיפול בקמטים המצטברים בחלק התחתון של הפנים. לגבי האחרונות ממליץ גלזינגר להשתמש אך ורק בחומרי המילוי הטבעיים הנספגים בגוף.

מבין כל חומרי המילוי, החומר הבטוח ביותר הוא על בסיס החומצה ההיאלרונית, בין החומרים הקיימים בשוק ניתן למנות את הרסטילאן/פרלן, הג'ובידרם ועוד. חלק מחומרי המילוי מכילים רכיב אלחוש המפחית את תחושת הכאב. הרדיאנס, המיוצר מקולגן מהחי ומתאים למילוי קמטים עמוקים.

מחירים: מתיחת פנים החל מ-35,000 שקל. טיפולי פנים החל מ- 600 שקל לטיפול. מזותרפיה: 4,200 שקל. מילוי חומצה היאלורונית 1800 שקל למזרק ובוטוקס 900 לאזור שקל.

עד הצוואר

הבעיה: העור בצוואר ובאזור הדקולטה (עצם החזה והמחשוף) שונה מעור הפנים. הוא דק מאוד, יש בו מעט בלוטות חלב המספקות את השומן לעור ויכולת ההתחדשות שלו נמוכה ביותר. התוצאה: עור מקומט ורפוי.

פתרונות: "עד לשנה האחרונה טיפלנו בעור הרפוי בצוואר בעיקר בבוטולינום טוקסין ובטיפולים כירורגיים שונים" אומרת ד"ר אינס ורנר. "אולם בשנה האחרונה ראינו פריצת דרך משמעותית בטיפולים הלא פולשניים לצוואר, הן לעור רפוי והן למצבורי השומן". בשנה שעברה התקיים בארץ כנס הקוסמודרם הבינלאומי ובו הוצגו מספר חידושים ושיטות טיפול חדשות יותר מהשיטות הנ"ל לטיפול בצוואר.

מאז החלו להשתמש לטכנולוגיה המשתמשת בגלי רדיו פרקציונליים (סבלייטיב רג'ובניישן), שבה מטפלים בשכבות העור הפגועות בלבד ומותירים עור בריא להמרצת תהליך הריפוי הכללי.

במקרים של היווצרות שומן וסנטר כפול, ניתן לטפל בעזרת ה-NECK TITE פרוצדורה זעיר-פולשנית, המתבצעת בהרדמה מקומית בלבד, ובה מבצעים המסת שומן ומיצוק לעור. אגב, גם טיפולי הפוטו-רג'וביניישן המבוצעים בעזרת לייזר והבזקי אור מסוגלים במידה מסוימת לחדש את העור באזור.

מחירים

NECK TITE 7,000 שקל. סבלייטיב רג'וביניישן - 1500 שקל לטיפול בודד (מומלץ לבצע לפחות שלושה) פוטו-רג'וביניישן- החל מ-4500 שקל (תלוי בדול השטח). פילינג עמוק 15,000 שקל. פילינג סוף שבוע 6,000 שקל.

הגוף המושלם

הבעיה: עם ההתבגרות וכתוצאה מהירידה באלסטיות של העור, עלולה להיווצר חלוקה שונה של התפזרות השומן בגוף ומצבורי שומן במקומות חדשים בגוף (בטן, מותניים, ישבן, גב וכדומה). גם צורת השד משתנה, ונשים רבות מרגישות רצון לעבור הרמת חזה לאחר שהשד איבד מנפחו.

פתרונות: שאיבת שומן הינה אופציה ניתוחית שתכליתה לחטב ולפסל את הגוף על ידי סילוק אותם מצבורי שומן ממקומות שונים בגוף, שגם התעמלות או/ו דיאטה כבר אינה עוזרת להם. למצבורי השומן – מלבד שאיבת השומן ניתן לבצע גם המסת שומן ושאיבה בפעולה אחת בעזרת מכשיר הקרוי body tite הפועל באמצעות גלי רדיו. גלי הרדיו ממיסים את השומן ומשפרים את מצב העור בפעולה קצרה ואפקטיבית. לטיפול בחזה הנפול, ניתן לבצע הרמה- מרימים ומעצבים מחדש את השד. אם צניחת השד מלווה גם באובדן נפח, ניתן לשלב ניתוח להגדלת חזה אשר יגדיל ויעצב מחדש את השדיים וייתן להם מראה צעיר ומוצק. הניתוח נעשה תחת הרדמה כללית ונמשך בין שעה וחצי לשלוש שעות. במהלכו המנתח עושה כל מאמץ כדי שהצלקות יהיו אסתטיות וימוקמו בקו החזייה.

טכנולוגיה נוספת למיצוק עור הגוף והתמודדות עם בעיית הצלוליט בישבן ובירכיים היא שיטת Freeze, המשלבת מגנטים וגלי רדיו. לדברי גלזינגר השילוב של גלי הרדיו והמגנטים מחזק את הפעילות של כל אחד מהאלמנטים. גלי הרדיו גורמים לפגיעה בסיבי הקולגן (האחראים למיצוק העור) ומעודדים יצירת קולגן חדש. השדה המגנטי מגביר ייצור כלי דם באזור המטופל, מה שמסייע בבנייה מואצת ויעילה של הקולגן. "למכשיר שני ראשים- ראש קטן לטיפול באזורים קטנים (מתחת לעיניים, בלחיים, בצוואר) וראש גדול לטיפול בירכיים, בישבן ובבטן. כך מתאפשר טיפול בסוגי עור שונים, במצבים שונים: בקמטים, בריפיון העור ובצלוליט".

מחירים

body tite -החל 12,000 שקל. הרמת חזה בין 18,000-25,000 שקל. Freeze: 600-800 שקל לטיפול אחד (בדר"כ יש צורך ב-6-10 טיפולים, כשכל טיפול נמשך 15-40 דקות)

סייעו בהכנת הכתבה: ד"ר רונן גלזינגר, מומחה לכירורגיה פלסטית, ד"ר אינס ורנר, מומחית לרפואת עור ואבי ונציה, קוסמטיקאי רפואי ומומחה לאנטי אייגי'נג ולילך עומרד - קוסמטיקאית פרא רפואית.