בזמן שאחיהם וחבריהם חווים ילדות רגילה, הם הולכים לבדיקות, לוקחים תרופות וחיים עם התחושה שהם לא בדיוק כמו כולם. עשרות ילדים בישראל חיים עם חידה לא פתורה: על מה כולם מסביבם לא מדברים? איך ומתי מספרים לילד שהוא נשא HIV. ברמב"ם התקיים אתמול כנס ראשון מסוגו שעסק בנושא.

אתמול, יום ה', ה-29.4.10, אירח רמב"ם את הכנס הבינלאומי הראשון בארץ העוסק בסוגיות הרפואיות, האתיות והרגשיות שבטיפול בילדים ובני נוער החיים עם HIV. במסגרת הכנס, המארח מומחים מהארץ ומחו"ל, התמקדו בעיקר בנושא גילוי דבר המחלה לקבוצה זו.

מעל 150 ילדים ובני נוער הנושאים את נגיף ה-HIV חיים בישראל. כ-30 מהם מטופלים במכון האימונולוגי ברמב"ם, אחד המרכזים המובילים בארץ והיחיד בצפון ישראל. הטיפול באוכלוסיה הזו בכלל, ובילדים ובני הנוער החיים עם הנגיף בפרט, הינו רב-תחומי ומורכב, בעיקר בשל ההתמודדות עם התפיסה החברתית שעדיין קיימת בכל הנוגע לאיידס. בעשורים האחרונים התקדם עולם הרפואה רבות וכיום הפכה מחלת האיידס למחלה ויראלית כרונית שניתן לחיות איתה באמצעות טיפול תרופתי. בד בבד, עדיין אין תרופה לסוגיות הרגשיות והפסיכולוגיות איתן מתמודדים הנשאים הנתפסים כחריגים בחברה. את המאבק החברתי מובילים גופים שונים בארץ ובעולם, ביניהם הוועד למלחמה באיידס בישראל. אחד משיאיו, נרשם החודש ברמב"ם, עם פתיחת היחידה הראשונה בארץ להפריה חוץ גופית לנשאי איידס וחולים במחלות ויראליות כרוניות.

תקופת הילדות וההתבגרות היא תקופה לא פשוטה המכילה לא מעט תהפוכות והתפתחויות רגשיות: גיבוש זהות עצמית, השתלבות בחברת בני גילך, התבגרות מינית ועוד. ילדים ובני נוער הנושאים את נגיף ה-HIV, צריכים להתמודד גם ההבנה שהם לא כמו כולם, וזאת מבלי לדעת מה בדיוק הסיבה לכך: "תהליך גילוי דבר המחלה לילדים ובני נוער הוא מסע ארוך ומורכב, המתחיל מליווי ההורים והדרכתם, במקביל לשיחות עם הילדים מקטנותם, עד שמגיעה ההזדמנות הנכונה לספר לילד", מספרת ד"ר עינת קדם, רופאה בכירה במכון לאימונולוגיה ברמב"ם והאחראית על תחום הילדים וכן על מעקב אחר נשים הרות נשאיות HIV ותינוקותיהן במכון. את התהליך מלווה צוות רב-תחומי הכולל אחיות, עו"סיות, רופאים ופסיכולוגים.

א', בן 22, מאזור הצפון המטופל במכון ברמב"ם, שיחזר את רגעי הגילוי כשהיה בן 15: "לא הבנתי למה אני לא כמו כולם", הוא נזכר, "הייתי יוצא מביה"ס לבדיקות עם אבא שלי, כשהאחים שלי ושאר התלמידים נשארים שם. לא הבנתי למה אני לא כמו כולם ומה יש לי. היום אני מבין שזה היה חשוב להכין אותי לגילוי. זה לא פשוט להתמודד עם העובדה שיש לך HIV, אבל אפשר לחיות עם זה. זה חשוב לספר לילדים, אחרי ההכנה המתאימה, בהתאם למצב של כל אחד ואחד מהם, כשעדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. היום אני יכול להתמודד באופן בוגר עם העובדה שאני לא יכול להתגייס לכל חיל ושאני מוגבל באופנים מסוימים, כמו למשל בזמן קיום יחסי מין עם חברה שלי".

 "קידום המודעות לנושא, היא עניין חשוב מאין כמוהו, הן עבור המטופלים והן עבורנו כחברה", אומר פרופ' פולק, מנהל המכון האימונולוגי ברמב"ם, "מכאן נובעת חשיבותו של הכנס המאגד את כל העוסקים במלאכה, מהארץ ומחו"ל, כדי להעלות לדיון את מורכבות הסוגיות הללו".

מה מידת היעילות של היסטרוסקופיה ומהי תרומתה לשיפור שיעורי ההיריון אצל נשים עם תת פוריות ללא סימפטומים גניקולוגיים אחרים?

מחקר בנושא, אשר בוצע בשנת 2009 בשיתוף מרכזים רפואיים / גינקולוגיים / מכוני פוריות בבלגיה, בריטניה, קנדה והולנד חקר את מידת היעילות של היסטרוסקופיה ותרומתה לשיפור שיעורי ההיריון אצל נשים עם תת פוריות ללא סימפטומים גניקולוגיים אחרים.

הרקע למחקר: על אף שההיסטרוסקופיה משמשת לעתים קרובות כטיפול בנשים עם תת פוריות, סקירה שיטתית של ראיות בנושא זה הוא חסר.

שיטת המחקר: החוקרים בחנו את הראיות והיתרונות שהפרוצדורה מניבה. מן הראוי לציין כי חיפוש השיטתי שלהם היה מוגבל למחקרים מבוקרים ורנדומלים.

תוצאות המחקר: החוקרים זיהו 30 פרסומים רלוונטיים. הסרת פוליפים אנדומטריאליים בגישה היסטרוסקופית בקוטר ממוצע של 16 מ"מ שזוהו על ידי אולטרסאונד, הכפילה את שיעור ההריונות בהשוואה להיסטרוסקופיה אבחנתית עם ביופסיה מהפוליפ בנשים שעברו הזרעה תוך רחמית, החל מ-3 חודשים לאחר התערבות כירורגית. כמו כן בנשים עם שרירן יחיד הקטן מ-4 ס"מ, הייתה תועלת משמעותית לאחר כריתת השרירן בהשוואה לניהול שמרני. מטרופלסטיה היסטרוסקופית לנשים עם רחם מחיצתי הסובלות מתת פוריות הניב פחות הריונות בהשוואה לאלו עם אובדני הריון חוזרים. לגבי טיפולים היסטרוסקופים להפרדת הידבקויות תוך רחמיות, חסרים מחקרים מבוקרים אקראיים. ביצוע היסטרוסקופיה במחזור שמקדים ניסיון טיפול IVF כמעט מכפיל את שיעור ההריונות בקרב מטופלות עם לפחות שני ניסיונות IVF שנכשלו, בהשוואה למטופלות שהחלו בטיפולי IVF מיד.

מסקנות: קיימות אמנם עדויות על האפקטיביות של ניתוח היסטרוסקופי בנשים הסובלות מתת פוריות עם פוליפים, שרירנים, רחם מחיצתי או הידבקויות תוך רחמית אשר מצביעות על התועלת הפוטנציאלית. אולם נדרשים ניסויים מבוקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להמליץ על שימוש נרחב של ניתוחים היסטרוסקופים באוכלוסייה הכללית הסובלת מתת פוריות.
מקור: Oxford Journals

נערך על ידי דר' חן גולדשמיט מומחה בגינקולוגיה, בהיסטרוסקופיה ולפרוסקופיה.

החוקרים מפתחים חיסון שבו תאים שמתפקדים כ"גששים" מצביעים בפני תאים לוחמים על התאים הסרטניים ומביאים לחיסולם.

ביום ג' השבוע (מחר), יתכנסו ברמב"ם חוקרים בכירים בתחום הסרטן מביה"ס לרפואה בהארווארד (בוסטון) ומרמב"ם להשיק תכנית מחקר משותפת תחת הכותרת "חיסון לסרטן".

מדובר בכיוון נועז וחדשני במסגרת המאבק בסרטן. המחקר מתמקד ביצירת "חיסונים מאוחים" שמוזרקים בזריקות תת עוריות לחולה ומטרתם לעורר ("לשפעל") את מערכת החיסון הפגועה של חולי סרטן ולגרום לה לשוב להלחם בתאים הסרטניים. את הרעיון המהפכני הגו החוקרים בהארווארד, וכאשר הם חיפשו שותפים למחקר הוחלט בבוסטון לפנות לחוקרי רמב"ם. השותפות של שני המוסדות המחקריים האלה מצביעה על המעמד האקדמי – מחקרי העולמי הגבוה לו זוכים רופאי המחלקה ההמטולוגית ברמב"ם וחוקרי הפקולטה לרפואה בטכניון.

על קצה המזלג. הרעיון מאחורי יצירת החיסונים: הוכח כי בחלק מסוגי הסרטן מערכת החיסון שלנו "יוצאת מאיפוס" ועל ידי כך נפגעת יכולתה להתמודד עם הסרטן. אחד המרכיבים במערכת החיסון הינם שנפגעים הוא זה של אוכלוסיית התאים הדנדריטים, שהם מעין "גששים" שמציגים לתאים "הלוחמים", תאי ה-T בגופנו, את תאי הסרטן. כאשר התאים הדנדריטים נפגעים, אין מי שיפעיל את תאי ה-T להלחם, ותאי הסרטן משגשגים. המדע גילה כי ניתן לגדל תאים דנדריטים מחוץ לגוף, במעבדה.

במחקר הנוכחי, המשותף להארווארד ולרמב"ם, הולכים החוקרים צעד אחד קדימה: מפיקים מדמו של חולה תאי דם לבנים, מגדלים אותם במעבדה לתאים דנדריטים בשלים, ומפגישים את התאים הללו (באמצעות הדבקה מכאנית) עם תאי סרטן שהופקו מהמטופל. באופן זה יוצרים "תא מאוחה" המורכב למעשה מתא דנדריטי בשל ומתפקד ותא סרטני. האיחוי הזה מאפשר "להציג" את התא הסרטני בפני תאי ה-T התוקפים של המטופל.

אחת הסיבות לאופטימיות של החוקרים היא מכיוון שתוצאות ראשוניות ממחקר משותף בחולי מיאלומה, (אחד מסוגי הסרטן) מצביע על כך שחיסונים כאלו אכן גורמים לשפעול ניכר של מערכת החיסון נגד המחלה.

המחקר המשותף שכולל כבר כמה עשרות מטופלים הן בארה"ב והן בישראל יוצג במלואו בהתכנסות ברמב"ם וישתתפו בו מיטב בחוקרים משני המוסדות.

הביטוי "עשיתי במכנסיים מרוב צחוק" מקבל משמעות לא מצחיקה בכלל בקרב כרבע מהנשים עד גיל חמישים וכמחצית מהנשים מעל לגיל זה. נשים אלה סובלות מהפרעות תפקודיות של רצפת האגן עקב לידות (במיוחד אם הן טראומטיות) ותופעות גיל המעבר. שרירי האגן המוחלשים גורמים לבעיות שונות כמו דליפת שתן וצואה, התדלדלות דופן הנרתיק, הרגשה של גוש, בעיות עיכול, צניחת שלפוחית השתן וצניחת רחם.

פעולות בנאליות כמו עיטוש, שיעול או עלייה במדרגות דורשות אצל נשים אלה תכנון מוקדם ויציאות מחוץ לבית מעוררות חרדה קלה ותלות גוברת בהימצאם של שירותים. הרבה נשים מסתגרות מאחורי פלדלת רגשית חזקה, נמנעות מלשוחח על הצרה, מקוות שהיא תחלוף מאליה או מקבלות זאת כגזירה משמיים שאין לה פתרון. ההזנחה רק מחמירה את המצב ומגיעה עד לכדי צורך בהתערבות כירורגית.

למרות ההתקדמות העצומה בניתוחים האורוגניקולוגים (ענף התמחות גניקולוגי), שאינם דורשים יותר פתיחת הבטן, אלא מחדירים דרך דופן הגוף תומכנים סינטטיים לרצפת האגן – אפשר להימנע ממצבים אלה.

שיטות שונות לטיפול בתחום חיזוק שרירי רצפת האגן צוברות מודעות גוברת והולכת, וחשוב שכל אישה תפתח עוד בטרם נוצרה בעיה כלשהי שרירי רצפת אגן חסונים כמו פלדלת כדי למנוע הסתננות החוצה וכדי להציב מחסום לבעיות עתידיות.

שרת הטבעות

שיטת פאולה פותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. שיטה זו פועלת על חיזוק השרירים החיצוניים דמויי הטבעת (ספי נקטרים) באמצעות תרגילי התעמלות מיוחדים. שיטת פאולה היא שיטה ייחודית, המבוססת על היכולת הטבעית של הגוף לרפא את עצמו.

על פי שיטה זו, השרירים הטבעתיים השונים פועלים כמערכת אחת, הקשורה ביחסי גומלין לכול מערכות הגוף. תרגול לפי עיקרון זה תורם לשכלול היכולת הגופנית, שיפור איכות החיים וריפוי. בתרגול השיטה מופעלים השרירים הטבעתיים, הנמצאים סביב פתחים שונים בגוף, אשר פועלים על פי התנועה הבסיסית של החיים: תנועת פעימה של כיווץ-שחרור, פתיחה-סגירה. השיטה פועלת לחיזוק התיאום בין השרירים שבתחתית האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף, כאשר השרירים הטבעתיים - שבעת הפתחים שבפנים והסוגרים של האגן, מגיבים ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו, וכך תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של השרירים שנחלשו.

שעת השין

התרגול לפי שיטת פאולה מהווה שינוי בדרך ראיית הגוף במובנים רבים. אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להיעזר בחלקי הגוף האחרים, הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל.

באמצעות שיטת פאולה ניתן לטפל בצורה יעילה והוליסטית לא רק בחיזוק שרירי רצפת האגן, אלא בכל הבעיות הנלוות למצב זה ולגיל המבוגר. דרך הוליסטית זו מביאה גם להרגעה, לשיפור בחיי המין, לאנרגטיות, לחיזוק המערכת החיסונית של הגוף, שיפור בתנועתיות של שרירי השלד, תפקוד המפרקים ושיפור היציבה.

בתרגיל ה"ש" הארוך, למשל, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הסוגרים הקדמיים בזמן נשיפת האוויר והשמעת הצליל "ש". המתקשות בהפרדה בין הסוגרים יכולות לכווץ את כולם. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ השריר הטבעתי הקדמי.

הטיפול בשיטת פאולה מתבצע כשיעור פרטי ובאמצעות מגוון תרגילים, אותם אפשר לבצע בישיבה, בשכיבה, בעמידה ובהליכה תוך כדי הפעילות היומיומית. העוצמה והקצב של התרגילים משתנים בצורה אינדיבידואלית.

מאת חוה רשף

שירותי בריאות כללית משיקה ערוץ וידאו חדש, "כללית TV" בכתובת www.clalit.tv, שמטרתו לקדם את החיים הבריאים בישראל. הערוץ מספק הזדמנות לגולשים לצפות במאות סרטונים במגוון תחומי רפואה, בריאות, כושר, אורח חיים בריא ולייף-סטייל. בנוסף לצפייה בסרטונים, הערוץ מאפשר יצירת רשימות צפייה אישיות, שאותן ניתן לחלוק עם גולשים אחרים, והעלאת תגובות לסרטונים.

הערוץ מקושר לרשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר ומייספייס, באמצעותן ניתן לשתף את החברים בתכנים דרך עמוד המשתמש האישי.

התכנים המגוונים ב"כללית TV" כוללים סרטוני הדרכה לאמהות טריות, סרטונים המדגימים תרגילי כושר ומדריכים מצולמים של ד"ר צחי בן-ציון על זוגיות ומיניות, סדרת "40 שבועות" המתארת מה קורה בתוך הרחם ומחוצה לו במהלך ההריון והמדריכה נשים בהריון במסע הייחודי שהן עוברות, שבוע אחר שבוע, וסדרת הדגל "אתם שואלים, מומחי כללית עונים" המציגה תשובות מצולמות של מומחי כללית למגוון מצבים רפואיים שכיחים כולל מדריכים פרקטיים המדגימים כיצד להשתמש במכשירים רפואיים שונים כמו מד לחץ-דם, מד סוכר ועוד. בערוץ הצעיר ניתן לצפות בסרטוני רפואה ובריאות המעסיקים צעירים: הסדרה "עושים סקס עם צחי" העוסקת במיניות וזוגיות, "אחלה טריפ" - כל מה שצריך לדעת לפני הטיול הגדול לחו"ל, הסדרה "אהבה ממתיחה ראשונה" - כל מה שצריך לדעת על פילאטיס ותחזוק גוף תקין; וסדרת הכושר "80 הדגמות לתרגילי כושר שאפשר לעשות בבית!". תכנים נוספים ימשיכו להתווסף למערכת בחודשים הקרובים.

הערוץ החדש מושתת טכנולוגית על מערכת ניהול וידאו המתקדמת בעולם מבית הסטארט-אפ הישראלי Tvinci.

חלב עיזים שימש בעבר כמקור תזונה משמעותי באזור המזרח התיכון והמדבר, אולם, נראה כי בשל המודרניזציה המתפתחת נשכחה תרומתו המשמעותית כמקור תזונתי חשוב והיותו אחד מאבני היסוד בתזונה הים תיכונית, הידועה כתורמת לבריאות ואריכות ימים. בשורות הבאות נגיש לכם מספר עובדות בריאותיות על חלב עיזים, המבוססות על מחקרים מדעיים שנערכו בישראל ובעולם.

לחלב עיזים יכולת מפתיעה לרפא פצעים ויירלים בפה (אפטות), במיוחד בקרב תינוקות וילדים במחקר שנערך בישראל על ידי המרכז הרפואי בילינסון, משרד הבריאות ואוניברסיטת תל-אביב נחשפו תאים אנושיים הנגועים בווירוס הגורם לפצעים ממשפחת ההרפס לחלב עיזים במטרה לבדוק האם הוא משפיע על התרבות הווירוס או גורם להרס שלו. נמצא כי 60% מכמות הווירוס נהרס מחלב העיזים. עוד נמצא כי החומר הפעיל בחלב תוקף את הווירוס באופן שחוסם אותו מלעבור לתאים אחרים, וממית אותו. גם כאשר מדובר היה בחלב עיזים מפוסטר.

חלב עיזים מעורר את המערכת החיסונית כך הסתבר באותו מחקר אשר מצא כי לחלב עזים יכולת לרפא פצעים בפה. החוקרים חשפו לימפוציטים שהם תאי דם לבנים, של בני אדם לחלב עיזים ומצאו כי הוא גורם להם להפריש חומרים המשפיעים על המערכת החיסונית ומעורר אותה לפעילות.

חלב עיזים תורם לעליה בספיגת הסידן, מינרל החיוני לבניית העצמות בקרב ילדים, ומניעת הידלדלות של העצמות (אוסטיאופורוזיס) בקרב מבוגרים. הוא מכיל לפחות 10% יותר סידן מאשר חלב פרה. כוס חלב עיזים מספקת כ-30% מהקצובה היומית של סידן למבוגרים. מנתונים של מחקרים ראשוניים חדשים עלה כי יעילות ספיגת הסידן טובה יותר בחלב עיזים לעומת חלב פרה .

חלב עיזים פועל נגד הידבקות מחיידקים העלולים לגרום לזיהומים ופגיעה עצבית במהלך מחקר חדש, שנערך במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת אוסאקה שביפן, נבדק לראשונה ריכוז של רכיבים שומניים ייחודיים, הנקראים גנגליאוזידים, המצויים בסוגי חלב שונים. רכיבים שומניים אלו נבדקו בדגימות של חלב עיזים, חלב אם וחלב פרה ונבחנה יכולת השפעתם על נטרול פעילות הרעלנים, של חיידקים מזן ויבריו - כולירה ובוטולינום, העלולים לפגוע במערכות שונות בגוף כגון מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך לגרום לנזקים נוירולוגים קשים, אשר עשויים להביא לזיהום, הרעלה ובמקרים קשים אף לשיתוק ומוות. מניתוח תוצאות הבדיקות שנערכו, נמצא, כי חלב העיזים הינו היחיד בעל יכולת השפעה המנטרלת את חיידק הבוטלינום. מעבר לכך, חלב העיזים הראה יעילות של 100% בנטרול חיידק הויבריו כולירה, לעומת חלב האם שגילה יעילות של 93% בלבד.

חלב עיזים נוח לעיכול והתהליך מושפע מהרכבו הייחודי. בזכות העובדה כי לחלב עיזים מבנה כדוריות שומן קטנות המכילות יותר חומצות שומן קצרות ובינוניות מאשר בחלב פרה, מתנהל תהליך העיכול בצורה קלה יותר. הדבר יכול להשפיע על הרגשה טובה ועיכול נוח יותר, במיוחד בקרב אנשים הסובלים מבעיות עיכול שונות.

חלב עיזים תורם לרכיבים החיוניים לגדילה של ילדים ובני נוער הוא מהווה מקור מיטבי לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, החשוב לבניית רקמות הגוף ולגדילה תקינה של ילדים ובני נוער. בכל ארוחה ובכל תזונה מאוזנת חשוב לכלול מקור חלבוני ומוצרי חלב עיזים יכולים, כאמור, להוות גיוון טעים ובריא בבחירת מוצרי החלבון לארוחות השונות. חשוב לציין כי מחקרים מדעיים מצאו כי במקרים של אלרגיה לחלבון החלב, לא נמצאו הבדלים ברמות האלרגיה בחלב פרה מול חלב עיזים.

מצוי גם במגוון מוצרי חלב דלי שומן ומומלץ גם לסובלים מהשמנה מסתבר כי עד היום מוצרי חלב וגבינות עיזים היו ידועים כמזון אנין, אך גם בעלי ערך קלורי ואחוזי שומן גבוהים המהווים מקור דאגה לאנשים השומרים על תזונה בריאה. נכון להיום, המצב שונה וניתן למצוא מגוון מוצרי חלב עיזים בעלי כמות שומן ונתרן נמוכות. הדבר מאפשר גם לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם, השמנה ובעלי גורמי סיכון למחלות לב להוסיף לתזונתם הקבועה, לדוגמא גבינות עיזים , ב-3 עד 5 אחוזי שומן בלבד, יוגורטים של 1 עד 3 אחוזי שומן בלבד ועוד מוצרים מחלב עיזים מגוונים ודלי שומן אחרים. לתזונה מגוונת במוצרי חלב דלי שומן, יחד עם העשרת התפריט בירקות ופירות וצריכת בשר עוף ודגים דלי שומן, ישנה חשיבות רבה בהשפעה על הפחתת ערכי לחץ דם.

עם פרוץ האביב, הגוף מתאווה לפשוט מעליו את הבגדים הארוכים ולא פחות מהם: את הנעלים. אך אויה! מה יעשה מי שסובל מפטריות ברגליים? המראה, ולעיתים גם הריח הנובע מאותן פטריות עלול לחבל בכל חשק להתערטל. אך – אל תאמרו נואש! בשנים האחרונות נוספו כמה פתרונות טבעיים למלחמה בפטרת הרגליים. על הסיבות לתופעה ולעל דרכים טבעיות לפתרונה – במאמר הבא.

כמו פטריות אחר הגשם הן צצות להן ומתנחלות על גופנו, וכדרכן של פטריות המאכל והעובש, קרובות משפחתן, הן מופיעות בצורות מגוונות על העור, במעיים, בנרתיק ובריאות. על כף הרגל הן מופיעות הפטריות כעור אדמומי, יבש וקשקשי, עם סדקים או בלעדיהם וכבקעים בין האצבעות... הגירוד נוראי והריח כנ"ל. כשהן פולשות אל הציפורניים הן מעוותות את צורתן לחלוטין, מה גם שבנוסף למראה הבלתי אסתטי קיימת סכנת זיהום.

ארבעה סוגי פטריות תוקפים את ציפורני כף הרגל והנפוצה שבהן פוגעת בחלקה המרוחק של הציפורן או בצדדיה, ולפעמים גורמת לעיבוי של כל השטח. הציפורן הופכת לצהבהבה ומעובה, לפעמים גם מחורצת, ומתחתיה קשקשת לבנה שהיא חלקיקי פטרייה מדבקים. הציפורן עלולה גם לנשור ולהפוך את משימת נעילת הנעל לפעולה מייסרת ביותר.

 כרטיסי אשראי רבים גוהצו, צ'קים עברו לרוקח ביד רוטטת והתקווה גאתה עם הופעתה של עוד תרופה חדשה לטיפול במפגע שתקף את כף הרגל, אך בינתיים יצרני המשחות, הכדורים והלקים הרפואיים ממשיכים לחגוג ואיתם הפטריות, המרימות את ראשן המכוער מחדש לאחר הפסקת נטילת התרופה.

שימוש ממושך בחלק מהתרופות הללו עלול לפגוע בנוסף לחשבון הבנק גם בתפקודי הכבד ובדרכי העיכול, ומכאן קצרה הדרך לנסות ולהתגבר על פטרת כף הרגל בצורה טבעית וזולה.

ביטחון פנים

מערכת החיסון הנורמאלית אינה מאפשרת לפטריות לפלוש לגוף, אך מסיבות שונות מצליחה היא לחדור. במקרה של מחלות כמו איידס, כשל כלייתי, סוכרת, מחלות ריאות, לימפומות, לוקמיה וכוויות נרחבות, כימותרפיה ונטילת תרופות המדכאות את המערכת החיסונית מייצרות סדק שדרכו יכולות להסתנן הפטריות. גם מצב היריון וגיל מתקדם מחלישים את הגוף ומעודדים את הזיהום הפטרייתי. אפילו שינוי הפלורה בגוף עקב נטילת אנטיביוטיקה מזמינים את ביקור הפטרייה.

לחות ורטיבות הם תנאים אידיאלים להתפתחות הפטרייה וההידבקות בפטרת כף הרגל מתרחשת במיוחד במקומות ציבוריים כמו מלתחות ובריכות שחייה. כמה כללי זהירות ראשוניים עשויים למנוע הידבקות בפטרייה.

נעליים מזיעות הן חממה אידיאלית לפטריות. רצוי לנעול ככל הניתן נעליים מאווררות או סנדלים, ואם חייבים להלך בנעליים סגורות – להחליף גרביים – רצוי מכותנה מלאה – לעיתים קרובות ולהשתדל לא לנעול את אותו הזוג יומיים רצוף. לעולם אין להלך יחפים בשטח בריכת השחייה. לאחר הטבילה חייבים לנגב בסבלנות וביסודיות את כפות הרגליים במגבת אישית. קרם רגליים זה יופי – אבל שאריות בין האצבעות הן קרם דה לה קרם עבור הפטרייה.

הטיפול בפטריות רצוי שיהיה גם פנימי: יש להימנע מסוכרים, פחמימות פשוטות ואלכוהול ולצרוך הרבה ירקות טריים, דגנים מלאים, חלבון רזה ולפחות שמונה כוסות מים ביום. יוגורט ביו המכיל חיידקים ידידותיים וקפסולות חיידקים פרוביוטיים יעודדו את הפלורה הטובה.

מאכלים מתובלים וחריפים חשודים כיוצרי חלבון, המשמש מצע לפטריות על העור.

תצא בחוץ!

לשימוש חיצוני אפשר לנסות חלק מהטיפולים או את כולם:

• להשרות את כפות הרגליים במי מלח חמים או במים חמימים מהולים בחומץ.
• לרחוץ את כפות הרגליים בסבון עץ התה.
• אם יש פטרת בציפורן, כדאי לנצל את התרככותה לאחר הטבילה ולגזור אותה ככל הניתן. לחזור על הפעולה לעיתים תכופות כדי להשיג יותר שטח מגע עם העור הנגוע. לחטא היטב את המספריים.
• למרוח ישירות על הפטרייה שמן עץ התה.
• למרוח על הפטרייה חומץ תפוחים.
• לטפטף כמה טיפות שמן זית על הפטרייה.
• למרוח שמן אזוב. כדאי גם לשים שלוש טיפות שמן אזוב מתחת ללשון.
• למרוח שמן לבנדר.
• למרוח שמן זעתר.

במקרים קשים בהם מעורבות כל הציפורניים, במצבים של נטילת תרופות המכבידות על הכבד, תרופות למחלות אוטואימוניות, סטטינים להורדת כולסטרול ותרופות נגד סוכרת, כדאי מאוד לפתוח פנקס צ'קים ולשלם לנטורופת כדי להצטייד בתרופות צמחיות לבליעה או לרופא סיני שידקור בנקודות הנכונות שיעזרו לגוף להתמודד עם מצב החולשה המזמין את האורחות הבלתי קרואות, הקרויות פטריות.

מאת חוה רשף

הטסטוסטרון הינו ההורמון הגברי, והוא אחראי על התפתחות כללית ומינית בגברים. להורמון תפקיד מרכזי בפוריות, מסת שריר, ביצירת חשק מיני, מוטיבציה ואנרגיית החיים. הפרשת הטסטוסטרון הולכת ופוחתת בגברים מגיל 30, ובגיל 50 חלה ירידה משמעותית בייצורו בגוף. על פי הערכות, בישראל למעלה מ-100 אלף גברים הסובלים מהתופעה, אולם רק מעטים מהם מטופלים. הסיבה לרמת האבחון והטיפול הנמוכה נעוצה בעובדה שגברים רבים, וגם חלק מהרופאים, רואים בכל אלה חלק מתהליך הזדקנות 'טבעית'.

טיפים לזיהוי מחסור ופתרונות

ירידה בחשק המיני - רמות נמוכות של טסטוסטרון עלולות להפחית את החשק המיני, אך חשוב לציין כי ישנם גורמים נוספים העלולים לגרום לתופעה.

ירידה במסת שריר - לטסטוסטרון תפקיד חיוני בהתפתחות השרירים, ולכן ירידה ברמתו עלולה להביא לירידה במסת השריר. מומלץ להקפיד לבצע פעילות גופנית על בסיס יומי על מנת לחזק את הגוף.

ירידה במצב רוח - פגיעה במצב הרוח יכולה לנבוע בין היתר, ממחסור בטסטוסטרון. מאחר והמחסור בהורמון אינה הסיבה היחידה לירידה במצב הרוח, חשוב להמשיך להתרועע עם אנשים ולנסות לרומם את מצב הרוח.

עייפות - מאחר ולהורמון תפקיד חיוני ביצירת אנרגיה, הרי שמחסור בהורמון עלול להוביל לתחושת עייפות.

עלייה במשקל - מאחר ומחסור בטסטוסטרון מוריד את מסת השריר וגורם לעייפות, ניתן לצפות כי תהיה עלייה במשקל. לרוב עלייה זו תתבטא באזור הבטן.

הידרדרות בביצועים בעבודה - אם חלה ירידה בתפוקה בעבודה, ללא שום הסבר הנראה לעין, יש לחשוד במחסור בהורמון, שכן מחסור בטסטוסטרון עלול להוביל לפגיעה במוטיבציה ולבעיות ריכוז.

דרכי טיפול - גבר המרגיש ולו אחת מהתופעות המוזכרות מעלה, יתכן וסובל מרמות טסטוסטרון נמוכות. במקרה זה, כדאי לבקש מהרופא המטפל לבדוק את רמת הטסטוסטרון כחלק מבדיקת הדם השגרתית. במידה ואכן מדובר במחסור בטסטוסטרון ניתן לטפל בבעיה באמצעות טסטווירון, המוזרק לשריר העכוז כאחת לחודש. הבעיה העיקרית עם הזריקה, היא שרמת החומר הפעיל בדם משתנה ולכן חלק מהמטופלים חווים לקראת סוף השפעת הזריקה את התסמינים בשנית. כדי להתגבר על תופעה זו ניתן להשתמש בתכשירים המעבירים את הטסטוסטרון דרך העור ושומרים על רמה קבועה של ההורמון, כדוגמת ג'ל טסטוסטרון (הזמין בכל קופות החולים) או טסטוסטרון בהזרקה בשחרור מושהה ארוך טווח.

מידע נוסף בנושא ומידע רב על נושאים אחרים הקשורים למיניות ובריאות ניתן למצוא באתר האינטרנט, לציבור הרחב, של החברה הרפואית הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, הפועלת תחת ההסתדרות הרפואית בישראל www.sexual-health.org.il.

מאת ד"ר אריק שכטר מומחה לרפואת משפחה ומומחה להפרעות בתפקוד המיני, חיפה.

חבל הטבור הוא רקמה צינורית המחברת את שליית האם לעוברה, ומעבירה לו חמצן ומזון דרך העורק שלאורכו ובמקביל מפרישה את הפסולת החוצה דרך הווריד. לאחר הלידה נחתך חבל הטבור. בעבר היה חבל הטבור מושלך לאחר הלידה, אך לפני שנים לא רבות נתגלו תכונותיו מצילות החיים. מסתבר שחבל הטבור מכיל, ממש כמו מח העצם, תאי גזע (תאי אב) ראשוניים שעדיין לא עברו התמיינות ראשונה. תאי גזע אלה מסוגלים להחליף לאחר השתלתם במח העצם תאים פגומים ולקבל את תפקידם באיברים השונים בגוף. בעבר נעשתה פעולה זו רק באמצעות השתלת מח עצם – פעולה ממושכת שהצריכה איתור ממושך של תורם ותהליך מכאיב וממושך.

דם טבורי הוא בעל אחוזי התאמה גנטית גבוהים יותר מאשר במח העצם ושמירתו בתכנית ביטוח דם טבורי עשויה להציל בעתיד את חייו של התינוק ובני משפחתו, ובנוסף גם את חייהם של חולים אחרים במחלות ממאירות מסוימות, בייחוד לוקמיה, או מחלות של מערכת החיסון. המודעות לתועלתו של הדם הטבורי הולכת ומתגברת ובעתיד, כך מקווים, ימצא בו שימוש לריפוי מחלות כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ואי ספיקת לב.

על ההורים להחליט זמן מה לפני הלידה אם לשמור את הדם כביטוח בריאות משפחתי או לתרום אותו למאגר הכללי שיעביר אותו לכל מי שיזדקק לו מבחינה גנטית.

איסוף הדם נעשה לאחר יציאת השליה באופן הבא: מחדירים מחט לחבל הטבור ושואבים כ-100 מיליליטר דם. התהליך אינו פולשני, אינו מכאיב והוא נמשך כמחצית השעה. הדם נאסף לשקית המכילה חנקן נוזלי ומוקפא לטמפרטורה של מינוס 196 מעלות.

דם טבורי ציבורי

אם הוחלט לתרום את הדם לבנק דם ציבורי, אפשר להשוות את הפעולה לתהליך של הלוואה הפוכה: בנק הדם הטבורי מקבל את ההלוואה ומחזיר אותה בעת הצורך. השמירה אינה כרוכה בעלות כלשהי, אך אין היא מבטיחה לתורמים שימוש עתידי באותה התרומה, אלא במנת דם אחרת. הרופאים בבנק הדם הציבורי טוענים כי פעולה זו היא חיובית כיון שילדים שפיתחו מחלה חיסונית אינם יכולים להשתמש בדמם הם היות וגורם המחלה עלול להימצא דווקא בו.

לא כל דם מתקבל לבנק הציבורי, והיולדת מוחתמת על טפסי הסכמה ועוברת תשאול לגבי מחלות ובעיות תורשתיות. הדם עובר לאחר איסופו בדיקות מחמירות לאיתור זיהומים ומחלות.

למרות המודעות הגדולה בארץ ובעולם לאיסוף ולשמירת דם טבורי, בגלל צמצום התקציבים לבריאות הציבורית, מועט מספרם של הבנקים הציבוריים לדם טבורי ושעות העבודה שלהם מצומצמות. המאגרים הציבוריים בישראל, אלה שבראשות מגן דוד אדום משוועים לתרומות דם טבורי ובמיוחד כזה של מיעוטים גנטיים ויוצאי מדינות ערב וצפון אפריקה. יולדת המעוניינת לתרום לבנק הדם הטבורי הציבורי, צריכה ליצור בעצמה מראש קשר עם הבנק כדי שיהיה מישהו זמין בעת הצורך.

הבנק שלך הוא רק בשבילך

לעומת שימור הדם הטבורי בבנק ציבורי, שאינו עולה דבר, שימורו בבנק פרטי עולה הרבה מאוד כסף, אך במקביל זוכה התורם בשירות. סניפי החברות הפרטיות, המבטיחות ביטוח דם טבורי, נמצאים בכל בתי החולים וזמינים במשך 24 שעות ביממה. החברות קשורות לקופות החולים השונות, המסבסדות חלק מהעלות של הליך השימור של הדם הטבורי. הדם נשמר למשך 20 שנה ובחלק מהחברות אף יותר. כאן מובטחת מנת דם טבורי שמישה וזמינה בעלת התאמה גנטית מקסימאלית. הדם עשוי להתאים בסבירות של 25% גם לבני משפחה מדרגה ראשונה.

אם ההורים שוקלים שמירת דם טבורי באופן פרטי כדאי שיערכו השוואת מחירים ותנאים. חלק מבנקי הדם הפרטיים נוהגים לחלק כל מנה לשניים כדי למזער נזקים עתידיים במקרה של נזק למנה. חלק מהחברות דורשות תשלום מראש לכל התקופה וחלקן מאפשרות תשלומים או מסלול לחמש שנים.

למרות המחיר הנדרש, מצרפים הרבה מההורים את התשלום לשאר ההוצאות הכרוכות בהבאת ילד בריא לעולם ואינם מוכנים לעמוד בפני האפשרות, גם אם היא נדירה, שיום אחד ילדם יחלה והרגע הזה של שיקול עלות כספית יסכן את חייו.

מה עם עלויות?

בארץ קיימות כרגע ארבע חברות פרטיות לשימור דם טבורי:

קריוסל ישראל מבטיחה שמירה בשתי מבחנות אחת בישראל ואחת בחו"ל, בדיקת תקינות ובדיקה לשלילת זיהומים ממקור ביולוגי. הביטוח הוא לכל המשפחה למשך 20 שנה והעלות היא 6900₪.

חברת טבורית שומרת את הדגימה בשקית בת שני תאים, עורכת בדיקות תקינות ושלילת זיהומים ממקור ביולוגי. הביטוח הוא עבור התינוק בלבד, תשלום מראש בסך 7650₪ והסדרי הלוואות.

חברת ביוקורד אוספת את הדגימות במבחנה עם פיצול אפשרי בתוספת תשלום. הבדיקה נעשית רק במקרה של סכנה למנות אחרות במקפיא. התינוק מבוטח בסכום של 1,25 מיליון דולר. המחיר: 7,176₪ לשנה או 3,390₪ מקדמה ו-99$ לשנה. שמירה ללא הגבלת זמן.

תא לחיים שומרת את הדם לעשרים עד ארבעים שנה, מקיימת בדיקת תקינות ושלילת זיהומים. המחיר 6480₪ ל-20 שנה או 9,500 ₪ ל-40 שנה.

מאת חוה רשף

לקראת שבוע המודעות הבינלאומי לסרטן חלל הפה  יבוצעו בדיקות חינם לאבחון מוקדם של סרטן הפה והשפתיים שיערך בהדסה עין-כרם ביום חמישי, 15 באפריל 2010. הבדיקה תיערך במחלקה לרפואת הפה ובמחלקה לכרורגיית פה ולסת בפקולטה לרפואת שיניים בקמפוס הדסה עין כרם בין השעות 8:30 ל–13:00.

סרטן חלל הפה והשפתיים מאובחן בישראל בקרב מספר מאות חולים בשנה, אולם מספר האנשים הנמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטן בחלל הפה גדול פי כמה ממספר החולים. עם זאת, לא ניתן לצפות מראש מי ילקה במחלה. אבחון מוקדם, בשלב התחלתי הנו גורם משמעותי לגבי הצלחת הטיפול וסיכויי ההחלמה מהמחלה. שיפור המודעות, הכרת הגורמים להתפתחותו ונקיטת פעולות מתאימות יגדילו את הסיכוי למניעה, ולגלוי המוקדם.

המושג סרטן הפה מתייחס לגידול ממאיר המתפתח ברקמה הרכה בחלל הפה והשפתיים. ברוב המקרים מקור הגידול הוא ברקמה המצפה, הנראית לעין ונקרא קרצינומה של האפיתל הקשקשי. הגידול יכול להתפתח בכל מקום אולם מרבית הגידולים מתפתחים בשפתיים בלשון ובחניכיים.

סרטן הפה קשור בהרגלי חיים ונמצא באחוז גבוה יותר בקרב המשתמשים בטבק על כל צורותיו (סיגריות, סיגרים, נרגילה וטבק ללעיסה), ובקרב צרכני אלכוהול. שילוב של 2 ההרגלים הללו מגדיל בכמה מונים את הסיכון.

חשיפה לשמש מגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן השפה בעיקר בקרב בעלי עור בהיר.

קיים גם סיכון גבוה יותר למי שהתגלה אצלו גידול בחלל הפה בעבר או במצבים בהן קיים דיכוי חיסוני. ישנה סברה שגם סוגים מסוימים של מחלת העור והריריות בשם "ליכן פלנוס" נכללת בקבוצת המצבים הדורשים מעקב תכוף עקב סיכון מוגבר.

הסיכוי להתפתחות סרטן הפה עולה עם הגיל גם אם אין את גורמי הסיכון שצוינו. לאחרונה אף דווחה עליה בשל מקרי סרטן בקרב בני פחות מגיל 45, ויתכן והסבה נעוצה בחשיפה לסוג מסויים של וירוס הפפילומה.

העובדה כי הגידול מתפתח בחלל הפה, במקום הניתן לראיה ישירה ללא בדיקה פולשנית, מסייעת לנו לבצע גילוי מוקדם או מניעה של התפתחות סרטן הפה.

בניגוד לאברים אחרים בגוף, בהם חשד או בדיקה לגידול מחייבים פעולות מורכבות או חודרניות הבדיקה הראשונית והחשובה לאיתור סרטן הפה הנה בדיקה קלינית פשוטה בה בודק הרופא את חלל הפה והשפתיים ומזהה נגעים חשודים.

כאשר הרופא מזהה נגע חשוד, נשלחת דגימה (ביופסיה) להסתכלות מקרוסקופית. אם אכן זהו מצב טרום ממאיר יבוצע סילוק של הנגע או טיפול בו ויומלץ על הפסקת הרגלים מסוכנים כמו עישון.

אין כיום טיפול תרופתי קבוע שימנע את התפתחות סרטן הפה ועל כן,אנשים בקבוצת סיכון או אלו שהתגלה אצלם נגע טרום ממאיר מתבקשים להישאר במעקב.

בבדיקות המעקב, בודק הרופא המיומן את רקמות חלל הפה ומוודא שלא חל שום שינוי לרעה.בכך גם אם יתגלה גידול ממאיר הוא יהיה בשלבי התפתחות ראשוניים ועם סכויי החלמה טובים.

ישנו מגוון של נגעים העלולים להיות בעלי פוטנציאל לממאירות .הנפוצים - נגעים לבנים (לאוקופלקיה) שחלקם הקטן ימצא כבעלי שינוי טרום ממאיר או נגעים אדומים מסוג מסויים (אריתרופלקיה).

תמרור אזהרה חשוב הנו כיב או פצע שאינו נרפא תוך שבועיים ועל כן דורשים בדיקה וברור. יש לזכור שבחלל הפה התהליך הטרום ממאיר או הממאיר לרוב אינם גורמים לכאב, ועלולים להתפתח באזורים חבויים, שלא יראו על ידי בדיקה עצמית. לפיכך, אין להסתמך על בדיקה עצמית בלבד.

למי לפנות? כל רופא שעוסק בחלל הפה אמור לדעת לבצע בדיקה ראשונית של חלל הפה. רופאי השיניים מכירים את חלל הפה ורופאי אף אוזן וגרון מיומנים בבדיקת הלוע.

ניתן לפנות למומחים לרפואת הפה, המתמחים באיתור אבחון וטיפול מחלות של ריריות חלל הפה, איתור נגעים חשודים או מעקב בקרב קבוצות סיכון.

יש לזכור שבפה ובשפתיים יתכנו נגעים מסוגים שונים ומרביתם שפירים, על רקע תגובתי, זיהומי ואחרים ואין להיתפס לדאגה מיותרת. מומחה מנוסה ומיומן בבדיקה וטיפול של חלל הפה יכול להבחין בין סוגי הנגעים השונים.

לאחרונה אף עומדות לרשות הרופאים שיטות עזר שונות כגון צביעת נגעים, תאורה מיוחדת או דגימת מברשת שנועדו לשפר את איכות אבחון הנגעים הטרום ממאירים.

במידה ויש צורך, נגעים חשודים יופנו להמשך ברור מיקרוסקופי (ביופסיה ) ואז יתברר אם מדובר ברקמה נורמלית, או בעלת פוטנציאל להתפתחות ממאירות או גידול ממאיר המצריך טיפול.

שאלות נפוצות

הפסקתי לעשן לפני חודש – האם עדיין קיים סיכון של סרטן בפה?

עישון הנו אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות של סרטן הפה. העישון גורם לשינויים מיקרוסקופיים בתאים וגם כאשר העישון מופסק, השינויים עדיין שם. הפסקת העישון הנה פעולה חשובה שתשפר את בריאותך גם ברקמות ובאברים אחרים, אך לאחר מספר שנים רקמות הפה שוכחות מהעישון. כמובן שיש קשר למספר הסיגריות ביום ולמספר שנות העישון. בסיכום - רצוי להפסיק לעשן אך להמשיך ולהיבדק תוך יידוע הרופא המומחה כי עישנת בעבר.

צמחה לי לפני שבוע בליטה קטנה בשפה – האם זה מסוכן?

בחלל הפה, כמו בכל מקום בגופנו יכולות להיות תופעות על רקע תגובתי (נשיכת שפה) או זיהומי (וירוס הרפס ) או גידולי. ישנם גם גידולים שפירים וממאירים המתפתחים ברקמות הפה. בכל מצב של ספק רצוי להיבדק על ידי רופא מומחה, אשר ימליץ על בדיקות נוספות במידת הצורך. אין להתקף מיידית בחרדה משום שכאמור בפה מתרחשים תהליכים רבים, אך יש לברר עם הרופא.

במשפחתי יש חולה בסרטן הלשון- האם זה תורשתי?

בהשוואה לגידולים באברים אחרים (שד, מעי גס), סרטן הפה אינו נחשב כגידול עם נטייה משפחתית, אלא יותר קשור לגיל מבוגר ולהרגלי חיים כמו עישון ואלכוהול. עם זאת קיימת כיום נטייה להתייחס ביותר זהירות למי שיש במשפחתו גידול ממאיר כלשהו. בכל מקרה רצוי להיבדק על ידי רופא מומחה פעם בשנה ולציין את הרקע המשפחתי אם קיים.

האם זה נכון כי חשיפה לשמש מסוכנת גם באזור הפה?

חשיפה ממושכת לשמש יכולה לגרום לסרטן השפה, כאשר לבעלי עור בהיר נטייה גבוהה יותר לפתח שינויים ובכללם ממאירים. אם במשפחה יש היסטוריה של סרטן בשפה, וגם אתה בעל עור בהיר הרי תתכן נטייה תורשתית אם הנך חשוף לשמש. רצוי על כן להיבדק על ידי רופא מומחה ולנקוט באמצעי זהירות מפני השמש - כובע רחב שוליים, שפתון עם מסנן קרינה.

מה עלי לעשות כדי להימנע מהתפתחות של סרטן הפה?

סרטן הפה קשור בהרגלי חיים ועל כן יש להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול. בנוסף נמצא כי תזונה העשירה בירקות ובפירות טריים בעלי השפעה מגינה.

גם מי שמקיים אורח חיים בריא עלול לפתח סרטן הפה על כן מומלצת גם בדיקה בכל מקרה של נגע חדש בפה - על ידי רופא מומחה. גם אם לא קיימים שינויים בחלל הפה, רצוי להגיע לבדיקה שגרתית אחת לשנה.לצערנו אחוז גבוה של המקרים מתגלה גם אם לא היו כאבים ובאזורים שלא נראו על ידי החולה עצמו.

יש לי פצע בלשון כחודש וחצי אך אמרו לי שאם הוא לא כואב אין לי מה לדאוג האם זה נכון?

פצע בלשון יכול להיות כתוצאה מסיבות שונות - תתכן סמיכות שן שבורה, הרגל נשיכת לשון אך יתכן גם גידול. גידולים בשלבים הראשונים אינם גורמים לכאב ועל כן רצוי להיבדק על ידי רופא, לטפל בפצע או לבדוק את טיבו בבדיקות מתאימות.

נבדקתי אצל הרופא והוא הפנה אותי לביצוע ביופסיה - האם זה אומר שיש לי סרטן?

ביופסיה הנה שיטה בה נוטלים דגימת רקמה,(בהרדמה מקומית זהה לזו שניתנת לצורך טיפול שיניים). הדגימה עוברת למעבדה פתולוגית ודרך המיקרוסקופ מתבונן הפתולוג במבנה הרקמה, ומאבחנים שינויים. שיטה זו מאפשרת אבחנה של מחלות שונות - ממאירות אך גם מחלות מסוגים אחרים. לעיתים הרופא מניח כי מדובר ברקמה שאינה גידולית אך עדיין, כל הוצאת קטע רקמה - גם כטיפול מצריך משלוח הדגימה לבדיקה פתולוגית, כך שמלה ביופסיה אינה בהכרח קשורה בחשד לממאירות אלא אמצעי אבחנתי.

סיכום - עישון אלכוהול וחשיפה לשמש הם בין הגורמים לסרטן הפה או השפתיים ויש להמנע מהם. גילוי מוקדם ואיתור נגעים טרום ממאירים נערכים על ידי בדיקה פשוטה ובלתי פולשנית. בדיקה חד שנתית מומלצת לכלל האוכלוסיה ותדירות גבוהה יותר למי שבקבוצת הסיכון.

מאת דר' רקפת צ'רנינסקי, מנהלת המרפאה למחלות ריריות הפה, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, הדסה עין כרם.

מחקרים העלו כי מספרם של החולים במחלות עור בישראל וברחבי העולם עולה ביחס ישר למספר התרופות הצצות חדשות לבקרים לטיפול בהן. מלונות ים המלח הומים מתרחצים, המוצאים במים הייחודיים, מלאי המינראלים ובקרינת השמש הנדירה הקלה לסימפטומים, בייחוד של מחלת הפסוריאזיס וחברות התרופות שטות בדרך אל הבנק על גלי המשחות עמוסות הסטרואידים, המזיקות בטווח הארוך ובכדורים, הגורמים לתופעות לוואי. תרופות אלה מרגיעות את הסבל, אך לרוב לא לאורך זמן.

במקביל – מתגברת הפתיחות לרפואה הסינית, העורכת לסובלים ממחלות העור הכרויות עם תפיסה שונה ומעניינת ועם צורות טיפול, שהוכיחו עצמן בסין לאורך הדורות. הרפואה הסינית מתייחסת לגוף ולנפש כאל יחידה אחת, ורואה במיוחד בתופעות שעל גבי העור אפשרות מצוינת לאבחון. דרך העור ניתן לקבוע בבירור את הקשר בין מתח נפשי וחוסר איזון להתפרצות נגעים שונים על העור.

לאחר תשאול מקיף על מזונו ואורח חייו ובדיקת דופק ולשון, מותאמים לחולה בצורה אינדיבידואלית כמה מתוך 500 צמחי המרפא הסיניים. למטופל מותאמות גם נקודות דיקור להחזרת האיזון לגוף, במיוחד אלה המביאות לקירור העור ולהרגעת הנפש מהחום הפנימי, החוסם את האנרגיות בגוף ומאפשר את התפרצות הפריחה. למקרי דלקות על העור מותאמות משחות על בסיס צמחי.

הגירוד מתחיל בתוכי

אטופיק דרמטיטיס, המכונה אסטמה של העור, שכיחה במיוחד אצל תינוקות וילדים ומלווה ביובש רב של העור, בגרד עז, בתפרחות דלקתיות, בפטרת התוקפת את העור המוחלש ובמחלות אלרגיות נוספות.

הרפואה הסינית אינה מתעלמת מהגורמים התורשתיים ובהפרעות במערכת החיסונית הגורמים למחלה, אך תולה את התופעה בחוסר איזון פנימי, במיוחד של מערכת העיכול. הטיפול בדיקור בילדים, שהם רוב הסובלים מהמחלה, הוא מהיר מאוד כשהמחט העדינה אינה שוהה בבשרם זמן רב.

לא מעט אנשים סובלים ממחלת הפסוריאזיס (ספחת), המופיעה לסירוגין כתפרחת אדומה מכוסה קשקשים עבים ולבנים, בייחוד בקרקפת, במרפקים ובברכיים, אך יכולה להופיע גם בצורות אחרות ובמקומות אחרים בגוף. גם למחלה זו מייחסת הרפואה הסינית חוסר איזון פיזיולוגי ונפשי והטיפול מתמקד בהרגעת הנפש. למטופלים מוצע תפריט מיוחד, שהם מתבקשים להקפיד עליו.

סבוריאה מופיעה עקב הפרשת חלב יתרה אל העור, במיוחד בקרקפת ובפנים ומתבטאת באדמומיות ובקשקשת. גם כאן נעשה הטיפול להחזרת האיזון.

האקנה – "פצעי הבגרות" היא דלקת של בלוטות החלב וזקיקי השערות ונפוצה בעיקר בקרב בני נוער. הקומודונים הלבנים והשחורים והפצעים האדומים והמוגלתיים נוצרים לפי הרפואה הסינית בגלל תזונה עתירת שומן וסוכרים, היוצרת חום במערכת העיכול, וכן ממתח נפשי הגורם להאטת חילוף החומרים ולרעילות.

אורטיקריה (סרפדת) בצורתה האקוטית ובצורתה הכרונית, נראית כפריחה גבשושית הגורמת לגרד עז. הרפואה הסינית מייחסת משקל רב לחום וללחות במערכת העיכול הגורמים לתופעה.

התקרחות פתאומית (אלופציה אראטה) מעידה לפי הרפואה הסינית על פחד פתאומי, הנובע מחולשת הכליות המסמלות את הפחד.

עור לעיניים

למטופלים במחלות העור מתאימה, כאמור, הרפואה הסינית נקודות דיקור באופן אישי. בזמן הפעולה שאינה מכאיבה ונמשכת כ-20 דקות משתחררים לגוף אנדורפינים משרים רוגע. נדרשת סדרה של כ-10 טיפולים. בנוסף, מקבל המטופל תערובת צמחי מרפא, מותאמת אישית ומשתנה לפי התקדמות הריפוי.

במקרי דלקת וגירוי עז מתאימים הרופאים הסיניים משחות עשויות מצמחים טבעיים.

יעוץ תזונתי ניתן לכל מטופל. על פי רוב ההמלצה היא להימנע ככל האפשר ממזונות חריפים, מתובלים או מטוגנים ומהפרזה בשתיית קפה, כדי להימנע מחיזוק החום הפנימי הגורם למיני ההתפרצויות על פני העור.

הטיפול הסיני עובד בשילוב עם הרפואה המערבית ואינו מתנגד לה ובעזרתו מושגת הקלה בסימפטומים, אך גם מושג מצב בו עוברים החולים לצריכה פוחתת והולכת של התרופות הקונבנציונאליות הודות לחיזוק היכולת הטבעית של הגוף להתגבר על נגעי העור.

הודות לטיפולים לפי התורה הסינית אנשים רבים שהיו משועבדים במשך שנים למשחות והמעיטו להיראות בציבור בגלל מצב עורם , החלו לראות את האור עם השיפור במצב העור.

מאת חוה רשף

כולנו חווינו הזעה בזמן זה או אחר מסיבות שונות - חום, מצבי לחץ, בעיה פיזית או בעיה פסיכולוגית של חרדה. אך יש אנשים שסבלם גדול יותר - אלו האנשים הסובלים מ"הזעת יתר". הזעת יתר הינה הפרעה שיכולה להשפיע על אנשים אלה גם חברתית וגם תפקודית ואף לגרום לבידוד חברתי, מוגבלות בפרטי הלבוש ועד ויתור על השתתפות באירועים חברתיים

מהי בעצם זיעה / הזעת יתר ?

זיעה היא הפרשה של נוזל מימי המופרש מבלוטות הזיעה המצויות בעור. הזעה משמשת בדרך כלל כגורם המצנן את הגוף. כאשר חם לנו, אנו מתחילים להזיע והתאיידות הזיעה מהגוף, מסייעת לקירורו". גורמים נוספים להזעה יכולים להיות פעילות גופנית, כאב, בחילה, עצבנות ואף תרופות מסוימות. בעוד שההזעה הרגילה היא תהליך טבעי הנחוץ לגוף, הרי שקיימת תופעה של "הזעה בעודף" (היפרהידרוזיס) שהינה תופעה רפואית מוכרת.

מהן הסיבות להזעת יתר ?

הסיבות להזעת יתר יכולות להיות מגוונות, בין השאר ניתן למנות: מצבי לחץ שונים, חוסר איזון הורמונאלי, שתיית אלכוהול, ושימוש בתרופות מסוימות. התופעה יכולה אף להיות סימפטום למחלות מסוימות. גם עודף משקל יכול להוות סיבה להזעת יתר. חוקרים מצאו קשר גנטי ומשפחתי לגבי הזעת יתר. להערכתי לכ-25 אחוז מהסובלים מהבעיה יש קרוב משפחה נוסף הסובל ממנה.

עד כמה הזעת יתר היא תופעה נפוצה ומוכרת ?

אנו מעריכים כי בישראל, אחוז אחד (1%) מהאוכלוסייה הכללית סובל מהזעת יתר. בדרך כלל זה מתבטא בהזעה מרובה בבית השחי או בכפות הידיים והרגליים. במקרים קשים יותר, תורגש הזעת היתר גם במפשעות, לאורך הגב ובין השדיים אצל נשים. חשוב להדגיש כי מהזעת היתר סובלים נשים וגברים כאחד ובאופן שווה.

האם ישנם סוגים מסוימים של הזעת יתר ?

קיימים שני סוגי הזעות יתר עיקריים: הזעת יתר ממוקדת ראשונית שזוהי הזעת יתר המופיעה לרוב באיבר מסוים או במספר בודד של איברים בגוף. ההזעה מופיעה גם כאשר לא חם לנו, באזורים כמו בית שחי, כפות ידיים ורגליים ופנים" הזעה זו נובעת מהפרעה בבלוטות הזיעה באזור.

הזעת היתר השנייה, היא הזעת יתר כללית, בה ההזעה מורגשת בכל הגוף והיא יכולה להיגרם מעודף משקל, מחלות עור שונות או בעיות הורמונאליות.

מה הם הטיפולים להזעת יתר ?

ישנם מספר אופציות טיפוליות להזעת יתר, שהבולט שבהם כיום הוא הטיפול בעזרת בוטוקס.

הבוטוקס המשמש לנו ביישור הקמטים, משמש גם בטיפול להזעת יתר בבתי שחי, בכפות הידיים, והרגליים, באזור הפנים ואזורים אחרים בגוף. חומר הבוטוקס המוזרק, גורם לחסימה של הסיגנל העצבי המועבר לבלוטות הזיעה המורה להפריש את נוזלי הזיעה.

הפרוצדורה עצמה, מבוצעת בהרדמה מקומית. בבתי השחי על ידי מריחת קרם הרדמה (אמלה) כשעה לפני הטיפול. באזורי כפות הידיים והרגליים לעיתים, יש צורך לבצע בלוק עצבי כדי להרדים את המקום. מבוצעת סידרה של דקירות שטחיות במחט דקיקה, במרווחים קבועים. משך הטיפול בין 20-30 דקות. כשבוע-שבועיים לאחר הטיפול קיימת הפחתה משמעותית של הזעת היתר. הטיפול הינו זמני ומתבצע במרווחים של 6-12 חודשים.

כיצד אפשר להפחית הזעת יתר?

ראשית יש לנסות ולפתור זאת על ידי שינוי אורח החיים. רצוי להוריד במשקל: מלבד אנשים בעלי משקל רב, גם אנשים בעל עור שמן נוטים להזיע יותר מכיוון שהשומן מבודד. יש להימנע מעישון ולהגביל שתיית קפאין - שניהם יכולים להעלות את קצב המטבוליזם בגוף ולהגביר זיעה. כמו כן מומלץ ללבוש בגדים קלים ודקים, רצוי בגדים העשויים כותנה מלאה.

מאת ד"ר מיכאל שוחט, מומחה לרפואת עור ברשת מרפאות 'כללית אסתטיקה'.

חולי האסתמה והסובלים מבעיות נשימה חיכו לבשורה כזאת זמן רב: "שיטת בוטייקו", המיושמת בלעדית על ידי ש.ל.ה - רשת מרפאות כללית רפואה משלימה, מאפשרת לצמצם באופן משמעותי ביותר את השימוש במשאפים ובתרופות. הסוד: מציאת איזון בין חמצן ל-CO2.

אסתמה או גנחת הסמפונות, בשמה העברי, הינה מחלת ריאות כרונית העלולה לפגוע קשות באיכות החיים. אצל חולי אסתמה מתרחשות שתי תופעות עיקריות, המפריעות בתהליך הנשימה: היצרות ה"צנרת" (הסימפונות) המוליכה את האוויר לריאות, והופעת דלקת בדופן הפנימית של הסימפונות. דלקת זו יוצרת הפרשה סמיכה, המפריעה גם היא במעבר האוויר. בשל שתי התופעות הללו נוצר קושי במעבר האוויר בזמן הנשימה, ומכאן תחושת קוצר נשימה ו"רעב לאוויר". הגורמים לאסתמה הינם שניים: גורם גנטי-תורשתי, וגורם "מפעיל" – רגישות לחומרים שונים כגון קרדית אבק הבית, פרוות בעלי חיים, אבקנים של צמחים וחומרים רבים אחרים. כמו כן קיימים גורמים מסייעים, התורמים להתלקחות ההתקפים והחמרתם: קור, אוויר יבש, מאמץ גופני, עישון ומתח נפשי. הגורם המסייע האחרון – מתח נפשי – מהווה גורם משמעותי התורם למחלות רבות וביניהם האסתמה.

הערכות של גורמי בריאות בעולם המערבי אומדות את שיעור חולי האסתמה ב- 7%-10% ומספרים אלו נמצאים בעליה מתמדת,כנראה בשל השינויים האקלימיים וההחמרה בזיהום האוויר.סביר להניח כי נתונים אלו תקפים גם לישראל.בנוסף,עוד כ-8%-15% הסובלים מתופעות אלרגיות המתבטאות במערכת הנשימה ופוגעות באיכות החיים.

הטיפול המקובל כיום באסתמה הינו תרופתי: שימוש במשאפים להרחבת הסמפונות בזמן התקף, משאפים למניעת דלקת על בסיס שימוש יומי ושילוב בין השניים. במקרים קשים יותר יש צורך בשימוש בתרופות או בזריקות. הטיפולים התרופתיים הינם הרע במיעוטו: הם מסייעים לשמור על איזון טוב יותר ומפחיתים את תדירות ההתקפים ועוצמתם. יחד עם זאת, למרות בטיחותם היחסית קיימות גם תופעות לוואי.

רבים מחולי האסתמה מחפשים ,אפוא ,פתרון נוסף ומשלים, העשוי לסייע להם להתמודד עם מחלתם. שיטת "בוטייקו" הינה פיתרון ייחודי, המהווה מענה נאות לצורך הזה.

את השיטה פיתח פרופ' בוטייקו אשר גילה, כי אצל חולי אסתמה, עקב דפוס נשימה לא תקין, מופר האיזון בריכוז ה-CO2 (דו-תחמוצת הפחמן). אין הכוונה לדו תחמוצת הפחמן שבאוויר אלא לזה אשר נוצר בגוף בכל תא ותא.לדו תחמוצת הפחמן תפקידים חשובים הקשורים לפעילות תקינה של מערכת הנשימה, הלב ואספקת החמצן לרקמות. הפרת האיזון וירידה בריכוז דו תחמוצת הפחמן גורמים לשתי התופעות העיקריות המאפיינות את חולי האסתמה: קוצר נשימה עקב היצרות הסמפונות וירידה בתפקוד המערכת החיסונית המביאה להיווצרות דלקות והפרשות סמיכות בסמפונות, דבר המתבטא בשיעול, נזלת, ליחה ונטייה לשפעת.

אז מה בעצם עושה שיטת "בוטייקו"? השיטה מתקנת את הנשימה באמצעות תרגולים, המשיגים את האיזון הרצוי בין החמצן לדו-תחמוצת הפחמן. כבר לאחר מפגשים אחדים חשים חולי האסתמה בשינוי. הסימפטומים הולכים ופוחתים, הנשימה הופכת לקלה יותר וההתקפים לנדירים יותר. ניכרת ירידה בשיעול ובנזלת, היכולת הגופנית עולה ואיכות החיים משתפרת. בהדרגה ובתיאום עם הרופא המטפל יכולים החולים להפחית את השימוש בתרופות.

השיטה קנתה לה חסידים רבים בעולם הרפואה באוסטרליה, בניו זילנד, בבריטניה ובאחרונה אף בקנדה. בבתי חולים בארצות אלו בוצעו 7 ניסויים קליניים לבדיקת יעילותה. התוצאות הראו על שיפור משמעותי במצבם של חולי האסתמה, ירידה של כ-60% עד 90% בשימוש במשאפים ובתרופות, צמצום ניכר בכמות ההתקפים והפחתה בסימפטומים השונים (שפעת, נזלות, שיעולים, ליחה וכדומה). התוצאות זכו לפרסומים משמעותיים בספרות הרפואית בכתבי עת רפואיים חשובים בארצות הללו.האיגוד הבריטי לרפואת חזה וריאות, מהמובילים בתחום זה ברפואה העולמית, הכיר ביעילותה של שיטת בוטייקו. לאור התוצאות החיוביות של הניסויים הקליניים ממליץ האיגוד הבריטי להיעזר בשיטת בוטייקו כטיפול משלים לחולי אסתמה.

בנוסף לחולי האסתמה עשויים להסתייע בשיטה גם אלו הסובלים מבעיות אחרות הקשורות במערכת הנשימה, כגון נטייה לשפעת, הצטננויות חוזרות ונשנות, נזלת או שיעול כרוניים,אף סתום וקוצר נשימה שאיננו מוגדר כאסתמה.גם חולי COPD - מחלת ריאות קשה יכולים להיעזר בשיטת בוטייקו ולשפר את יעילות נשימתם. לאלו הסובלים מנשימה לקויה בשנתם - דום נשימה על כל ההשלכות המזיקות - מומלץ ללמוד את השיטה ולשנות את דפוס נשימתם בשנתם.

בישראל שיטת בוטייקו כמעט ואיננה מוכרת. "כללית רפואה משלימה" הינה החלוצה במערכת הבריאות הציבורית אשר הוסיפה את השירות הייחודי הזה לטיפולים האחרים של הרפואה המשלימה. ניתן ללמוד ולתרגל את שיטת בוטייקו בסדנאות,בקבוצות קטנות (עד 5 משתתפים). במפגשים לומדים ומיישמים את תבנית הנשימה הנכונה. כמו כן ניתנת הכוונה בתחומים נוספים הנוגעים לבעיות נשימה: תזונה, פעילות גופנית והתמודדות עם מצבי לחץ.

ניתן להרגיש בשיפור הראשוני כבר לאחר 3-4 שבועות. השיטה מתאימה לילדים מגיל 5. ב"כללית רפואה משלימה" ההדרכות ניתנות לבני 12 ועד ל-120.

מאת ד"ר אביחי בולקובשטיין, מנחה סדנאות בוטייקו בש.ל.ה - רשת מרפאות כללית רפואה משלימה.

לקראת חג הפסח, ערכה חברת "פריגו" סקר אומניבוס בקרב כ-1,000 נשאלים בגילאי 18 ומעלה, באמצעות מכון הסקרים "שריד". הסקר בדק כמה ישראלים אוכלים מזון כשר בחג, כמה מהם סובלים מבעיות עיכול בפסח, מהן הסיבות לכך וכיצד הן באות לידי ביטוי.

ממצאי הסקר עולה, כי 78% מהאוכלוסייה מקפידים על אכילת מזון כשר לפסח במהלך החג. 33% מהם, דיווחו כי הם נוטים לסבול מבעיות עיכול בשל השינוי בתזונה, כאשר נשים סובלות מבעיות עיכול בחג הפסח יותר מגברים באופן מובהק: 35% לעומת 27% בהתאמה.

מרבית הנשאלים (60%) טענו, כי לדעתם מצות וקמח מצה הם הגורמים העיקריים לבעיות העיכול בפסח. לעומת זאת, 19% מהנשאלים מאמינים, כי בעיות העיכול נגרמות מאכילת מזון מטוגן ו-11% בלבד טוענים, כי הסיבה היא ארוחות החג. 8% מהנשאלים טוענים כי בעיות העיכול נובעות משינוי סוג האוכל אליו הם רגילים.

לשאלה במה מתבטאות בעיות העיכול, 35% השיבו כי מדובר בכאבי בטן, 27% דיווחו על נפיחויות וגזים, 22% ענו, כי הם סובלים מעצירות, 9% ענו כי בעיות העיכול באות לידי ביטוי בשלשולים ו-7% מהנשאלים, טענו כי הם סובלים מכל הסימפטומים יחדיו.

בקרב גברים נמצא באופן מובהק אחוז גבוה יותר של תלונות על שלשולים (25% מהגברים לעומת 5% בלבד מהנשים), בעוד שבקרב נשים יותר תלונות על כאבי בטן (37% מהן לעומת 27% מהגברים). נפיחויות וגזים מאפיינים בעיקר בני 51-60 (37% מהם) לעומת כאבי בטן המאפיינים בעיקר את בני ה 18-40 (50% מהם).

"פריגו" יצרנית "פינק ביסמוט" תרופה ללא מרשם לילדים ולמבוגרים, לטיפול והקלה על מגוון בעיות עיכול: כאב בטן, שלשול, גזים וקשיי עיכול.

חוקרי הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון הצליחו לזהות את הפגם המדויק הגורם לאובדן הזרחן דרך הכליה ולמחלת העצם הקשה בחולים אלו. כך מדווח כתב העת המדעי .New England Journal of Medicine

הכליה מתפקדת כווסת העיקרי של מאזן הזרחן בגוף, והיא עושה זאת באמצעות איזון עדין ומדויק בין סינון הזרחן מן הדם והפרשתו, לבין ספיגתו החוזרת מן השתן הראשוני שנוצר. כתוצאה מאיזון עדין זה אין אובדן מיותר של זרחן דרך השתן, והגוף משמר את כמויות הזרחן הדרושות לו לבניית השלד ולשמירת תקינות המערכות התאיות השונות שבפעילותן נוטל הזרחן חלק. בעוד שרוב המרכיבים המשתתפים בתהליך ויסות מאזן הזרחן בגוף זוהו במשך השנים, עדיין נותר חוסר וודאות לגבי זהותו המדויקת של הרכיב המסוים בתוך כליית האדם שאחראי על מרבית הספיגה החוזרת של הזרחן ועל מניעת איבודו דרך השתן. חידה מדעית זו נפתרה לאחרונה בידי ד"ר דניאלה מגן, פרופ' ישראל זליקוביץ, פרופ' קרל סקורצקי חוקרי הקריה הרפואית רמב"ם ומהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ועמיתיהם, בשיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול בקנדה.

במחקר זה התבססו ד"ר מגן ועמיתיה על דיווח מדעי שפורסם לפני למעלה משני עשורים, אף הוא בכתב העת ,New England Journal of Medicine על ידי קבוצת חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' מרטין טידר (שהוא שותף גם במחקר הנוכחי). בדיווח מלפני עשרים שנה תיארו פרופ' טידר ועמיתיו זוג ילדים אחים שסבלו מרככת קשה של העצמות, ומתסמונת הכוללת איבוד ניכר של זרחן, סידן, סוכר, חומצות אמינו וחלבונים דרך הכליה - מצב המוכר בשפה הרפואית כ"תסמונת פנקוני כלייתית". בהתבסס על דיווח ישן זה הצליחו ד"ר מגן ועמיתיה, בסיועו של פרופ' טידר, לאתר את החולים הללו כעבור 20 שנה, ולקבל את הסכמתם והסכמת בני משפחתם לביצוע מחקר גנטי, שבעקבותיו הצליחו החוקרים לזהות את הפגם המדויק הגורם לאובדן הזרחן דרך הכליה ולמחלת העצם הקשה בחולים אלו. באמצעות שימוש בשיטות מתקדמות בביולוגיה מולקולארית, נמצא שהפגם הגנטי בחולים אלה קשור בתפקודו של חלבון כלייתי אשר חשיבותו בספיגת הזרחן בכליית האדם היתה נתונה בספק במשך תקופה ארוכה. ניסויים נוספים שנעשו במסגרת מחקר זה הצביעו על כך שהחלבון הפגום "נתקע" בתוך תאי הכליה מבלי יכולת להגיע אל קרום התא, דבר המונע ממנו לבצע את תפקידו בספיגת הזרחן מן השתן. באופן מפתיע, נמצא שפגם גנטי בחלבון בודד זה גורם לפגיעה כלייתית נרחבת מהצפוי, ולהפרעה בתפקודים נוספים של הכליה.

לממצא חדש זה יש חשיבות מכרעת בחשיפת תפקידו של החלבון המעורב במחלה בשמירה על מאזן הזרחן התקין בגוף האדם. כמו כן, ההבנה כי פגיעה בחלבון זה גורמת לפגיעה כלייתית נרחבת בנוסף לפגיעה במאזן הזרחן שופכת אור על תפקודים נוספים אפשריים של חלבון זה בכליה התקינה. מחקר זה יאפשר לבחון לעומק את התפקיד המדויק של חלבון זה ושל חלבונים נוספים הקשורים אליו בקביעת מאזן הזרחן בגוף במצבי חולי ובריאות שונים. פרסום תוצאות המחקר ב - New England Journal of Medicine עשוי לגרום להעלאת המודעות לגבי החשיבות שבשמירה על כלכלה מאוזנת מבחינת תכולת הויטמינים והמינרלים, אשר ביחד עם אורח חיים פעיל ובריא יסייעו בשמירה על חוזק ובריאות העצמות ובמניעת מחלות של השלד הנובעות מחסר במינרלים.

מנגד, יש לזכור כי צריכת יתר של זרחן, במיוחד בשילוב עם אי ספיקה של הכליות עלולה לגרום לשקיעה של עודפי זרחן ברקמות הרכות שמחוץ לשלד ובדופן כלי הדם, דבר שעלול לגרום ל"התקשות" העורקים ולהסתיידותם.

רקע על תפקיד הזרחן

זרחן (פוספור), הוא יסוד כימי, אשר בצורתו כמלח פוספט מהווה את אחת מאבני הבניין החשובות בגוף האדם. הזרחן, ביחד עם סידן ומינרלים נוספים, משמש כאחד המרכיבים העיקריים בעצמות השלד והשיניים. נוסף על אלה, מרכיב הזרחן את מולקולת ה-ATP המשמשת כמקור אנרגיה זמין בתאי הגוף, ואת מולקולות ה-DNA וה-RNA, המרכיבות את החומר הגנטי של כל יצור חי. בכך משמש הזרחן אבן יסוד בכל אחד מתאי ומרקמות הגוף. אין זה מפתיע, לפיכך, כשהגוף מקיים מערכת ויסות רגישה ועדינה שמטרתה לשמור על מאזן זרחן תקין. הפרה משמעותית של מאזן עדין זה תוביל לחסר בזרחן שיגרום למחלות קשות הפוגעת במערכות הגוף השונות, כגון פגיעה בשלד על רקע התרככות והיחלשות העצמות בתקופת גדילתן - מצב המוכר בשפה הרפואית כ"רככת".