חולי סוכרת. סובלים מהיפוגליקמיה? כיצד תזהו אם אתם סובלים מהיפוגליקמיה, מה גורם לאירועים אלה, למדו כיצד לזהותם ואיך להתנהג במצבים אלה, ולא פחות חשוב – למדו את האנשים סביבכם כיצד לעזור לכם בשעת הצורך. איך לפעול במקרה של אובדן הכרה?

מצב של צניחה פתאומית של רמת הסוכר בדם נקרא היפוגליקמיה. מצב זה יכול לנבוע מכמה מצבים חולניים: הפרשת יתר של אינסולין אצל אדם בריא בדרך כלל (היפוגליקמיה ראקטיבית), מחלה של הלבלב המתבטאת בייצור עודף של אינסולין, בעיות הורמונאליות, כמו אי ספיקה של בלוטת יתרת הכליה או פגיעה בבלוטת ההיפופיזה ועוד. הסיבה השכיחה ביותר לצניחות סוכר היא מחלת סוכרת אשר מטופלת בתרופות או באינסולין. מאמר זה מתייחס לאירועי היפוגליקמיה אצל חולי סוכרת.

טיפול נכון באירוע של היפוגליקמיה, קרי, איזון רמות הגלוקוז בדם, ובמהירות, בדרך כלל יביא להתאוששות והאירוע יחלוף. חשוב לדעת לזהות אירוע של היפוגליקמיה ולדעת איך לטפל בו, במיוחד אם ידוע לכם שאתם נוטים לאירועים כאלה, מכיוון שבעוד שרוב אירועי ההיפוגליקמיה מתונים וקלים לטיפול, אירועי היפוגליקמיה חמורים עלולים לגרום לאיבוד ההכרה.

אירועי היפוגליקמיה עשויים להיגרם על ידי מגוון גורמים וביניהם: שימוש במינון יתר של אינסולין או כדורים לטיפול בסוכרת, ויתור על ארוחה או עיכוב בארוחה, פעילות גופנית ללא צריכת חטיפים, או ללא הפחתת כמות האינסולין/הכדורים, מחלה (כגון דלקות, הקאה, שלשול), צריכת אלכוהול, פעילות מינית, מזג אוויר חם, נטילת תרופות מסוימות אחרות (התייעצו ברופא או באחות).

ישנם מקרים שבהם לא ניתן למצוא סיבה להיפוגליקמיה. אם חוויתם אירוע של היפוגליקמיה, ואינכם יודעים מדוע, מומלץ לברר עם עצמכם מה עשיתם באופן שונה באותו יום. ייתכן שתוכלו לזהות את הגורמים להיפוגליקמיה ולהימנע מהם בעתיד.

תסמיני ההיפוגליקמיה משתנים מאדם לאדם, ולכל אחד "סימני האזהרה" האישיים שלו. במצב של היפוגליקמיה אתם עלולים לחוש: מתח או התרגשות, עייפות רבה, סחרחורת או חוסר יציבות, הזעה, פעימות לב מהירות (דפיקות לב), רעב, בחילה, כאב ראש, עקצוץ סביב הפה או טשטוש ראייה.

לעתים ייתכן שכלל לא תבחינו שאתם חווים אירוע של היפוגליקמיה, אך כאשר רמות הגלוקוז בדמכם ימשיכו לרדת, ייתכן שאנשים מסביבכם יבחינו שאתם מתנהגים באופן שונה ואז אתם יכולים להיראות חיוורים, מבולבלים, חסרי ריכוז או מוטרדים.

כאמור, אם לא מצב ההיפוגליקמיה לא מטופלת בזמן, והאירוע ילך ויחמיר, אתם עלולים לאבד את ההכרה. לכן חשוב ביותר להקשיב לגופכם ולידע את הסביבה – משפחה, חברים ועמיתים לעבודה – שאתם סובלים ממצבים של היפוגליקמיה, ולהסביר להם לאלו סימנים עליהם לשים לב ומה עליהם לעשות כדי לעזור לכם. עליכם לשאת איתכם, בכל עת, מלאי גלוקוז וכרטיס המסביר שאתם חולי סוכרת.

איך להתנהג במצב של אירוע היפוגליקמיה?

אם אתם יודעים שאתם סובלים מהיפוגליקמיה, היו מוכנים תמיד לפעול במהירות כדי להעלות את רמות הגלוקוז בדמכם. אם מתאפשר לכם – בדקו את רמת הגלוקוז בדמכם. אם היא עומדת על65 mg או פחות, או אם אינכם יכולים למדוד אותה, נקטו את הצעדים הבאים:

• קחו שני כדורים של – Glucose או בקבוקון של – Glucose לשתייה (ניתן להשיג בכל בית מרקחת ללא מרשם רופא). במידה ואין לכם כדורים או בקבוקון, אכלו דבר מה עשיר בגלוקוז – כגון 3-5 ממתקים המכילים גלוקוז, 2 כפיות סוכר או משקה ממותק כגון קולה (לא משקאות דלי קלוריות או משקאות דיאטטיים).
• אם תתחילו להרגיש טוב לאחר 5 דקות, עליכם לאכול דבר מה עשיר בפחמימות (עמילן) – כגון כריך, כמה פירות, או את ארוחתכם הבאה.
• אם לא תרגישו טוב יותר לאחר 5 דקות, עליכם לאכול עוד סוכר, ואם מתאפשר לכם – בדקו שוב את רמת הגלוקוז בדמכם.

כאמור, ייתכנו מקרים שבהם לא תזהו את הסימנים המוקדמים של ההיפוגליקמיה. לשם כך, חשוב שאנשים בסביבתכם ידעו כיצד להתנהג.

אם אתם בהכרה, עליהם לתת לכם משקה ממותק כגון לימונדה או קולה (לא משקאות דלי קלוריות או משקאות דיאטטיים). בשלב זה ייתכן שתהיו מבולבלים, וייתכן שיהיה עליהם לשכנע אתכם לצרוך את הגלוקוז. כאשר תרגישו טוב יותר, נסו לאכול דבר מה עשיר בפחמימות.

איך לפעול במצב של איבוד הכרה כתוצאה מאירוע של היפוגליקמיה

במצב זה, חשוב שאיש לא ינסה לגרום לכם לשתות או לאכול שום דבר, מכיוון שאתם עלולים להיחנק.

• יש להזעיק אמבולנס מיד.
• אם אתם סובלים ממצב של היפוגליקמיה חמורה, בקשו מהרופא שלכם גלוקגון להזרקה, שאותו תוכלו לשאת עימכם – גלוקגון הוא הורמון המעלה את רמת הגלוקוז בדם.
• אם אתם נושאים עימכם זריקת גלוקגון, ודאו שבני משפחתכם, חבריכם ועמיתיכם לעבודה יודעים כיצד להשתמש בה. אם אינכם מרגישים בטוחים באשר לאופן השימוש בזריקה, בקשו פרטים נוספים מהרופא או מהאחות.

לבסוף, חשוב לציין, כי לאחרונה בזכות התקדמות הרפואה הופיעו תרופות ואינסולינים מודרניים שונים אשר מקטינים את הסבירות לאירוע היפוגליקמיה למינימום.

מאת ד"ר שמואל לויט, מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהל המרפאה האנדוקרינולוגית ב"אסיא מדיקל", ורופא חוקר מדעי במכון האנדוקריני-מטבולי ב"שיבא".

הקיץ כבר כאן, ובעונה זו כשהחום כבד ואחוזי הלחות גבוהים מתרבים החיידקים הנמצאים בסביבתנו בקצב מהיר יותר, תופעה הגורמת לילדים רבים ללקות בהרעלת מזון, המלווה בחום, כאבי בטן, הקאות ושלשולים.

ד"ר עאמר חוסיין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי זיו, מסביר, כי אחד הגורמים החשובים למניעת העברת מחלות ממזון, הוא הטמפרטורה בה מובל, נשמר, מבושל ומוגש המזון שעל שולחננו. בישול נכון או צלייה נכונה של המוצרים מן החי יביאו להפחתה משמעותית של כמות החיידקים במזון, ועל ידי כך, נמנעת הסכנה לבריאות הסועדים.

כאשר מבלים בחוץ, בחוף הים או בבריכה, רצוי לשים לב לאופן אכסון המזון, יש לאכסן המזון בצידנית עם קרחונים ולעקוב אחר מצבו, גם הכריך הפשוט חייב להיות עטוף בניילון נצמד ולהיות מוחזק במקום מקורר ומוגן מקרינת השמש. ככל שתוכן הכריך רגיש יותר כן רבה גם הסכנה.

יש להתייחס למזון מסוים ביתר תשומת לב, כמו לסנדוויץ' טונה, נקניק, גבינה, ביצה מטוגנת, ביצה קשה, מיונז ועוד. למטיילים בחוץ, רצוי להימנע מאכילת ביצים רכות או ביצת עין בשל סכנה של ריבוי חיידקים.

אפשר למנוע הרעלת מזון במספר דרכים, מסביר ד"ר עאמר: ראשית כל חשוב מאוד להקפיד לרחוץ את הידיים היטב במים ובסבון, וגם את המזון, בעיקר פירות וירקות, וכן את משטחי העבודה בתנאי שדה.

בנוסף, מומלץ להפריד מזון לא מבושל ממזון מוכן לאכילה, ולארוז כל סוג מזון בנפרד. מזון שלא נשמר בקירור מעל שעתיים עלול להיות מזיק. יש לבשל את המזון בטמפרטורה גבוהה ולאורך זמן ממושך, על מנת להשמיד את החיידקים והרעלים הגורמים למחלות. מזון המכוסה בנייר כסף או פלסטיק, מאט את גידול החיידקים.

במידה ומתפתח קלקול קיבה, שמתבטא בחום, כאבי בטן הקאות ושלשולים יש לפנות מיד לטיפול רפואי. חשוב מאוד לשמור על הידרציה טובה כלומר שתיית נוזלים, כדי למנוע התייבשות. לעיתים יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה כנגד החיידק שגרם למחלה.

מה ההבדל בין כתר לגשר? מדוע עדיף שיקום נתמך שתלים על תותבות? למי מתאים טיפול בשתלים? ד"ר דוד סודאי, מומחה ויועץ לשיקום הפה ברשת מרפאות "כללית סמייל", עושה סדר בטכניקות הטיפול הדנטליות המתקדמות בדרך להשגת חיוך ותפקוד מושלמים.

חסר שן קדמית הנגלה בעת דיבור או חיוך, יוצר הפרעה אסתטית והפרעה בדיבור ובהגייה. לחסר של שן טוחנת, יש השפעה על התפקוד הלעיסי: העומס הלעיסי המופעל על השיניים הסמוכות עולה, וכך הן מוחלשות, ועלולות לפתח ניידות. במקביל תתכן הטיית השיניים הסמוכות והנגדיות, ותזוזתן אל עבר איזור החסר, באופן היוצר עיוותים במנחי השיניים, העלולים להשפיע אסתטית, וליצור חבלה בשיניים עקב פעולה לא מאוזנת של כוחות הסגר. הטיות השיניים יוצרות קושי רב בניקוי ובתחזוקה, וכך נוצר מסתור לרובד החיידקי, העלול ליצור בהן עששת (ריקבון) ומחלות חניכיים. הרובד, בשילוב כוחות הסגר הפועלים על השיניים שלא בכוון ציר האורך שלהן, מעודד ספיגת עצם המשפיעה על יציבותן. ההפחתה במספר השיניים התומכות גורמת להפחתה בתמיכה לכוחות הסגר, וכך מועברים הלחצים לשרירים ומפרקי הלסת. מצב זה עלול ליצור כאבים, הגבלה בפתיחת הפה ואי נוחות רבה.

מהן התופעות הנגרמות עקב אובדן שיניים?

אובדן שיניים יכול לגרום להפרעות בתהליך הלעיסה,הצטברות מזון והיווצרות עששת בשיניים הסמוכות, הפרעות אסתטיות, בקיעת יתר של השיניים שמול האזור ללא שיניים, הפרעות באיזון הסגר, ותזוזה של שיניים באזורים שונים בפה. שיקום האזור ללא השיניים, חיוני לייצוב הסגר ולמניעת סבל והפרעות בתפקוד הפה.

מהן השיטות להשלמת חוסר שיניים מלא או חלקי?

השתל הינו תחליף מלאכותי לשורשי השיניים אשר נעקרו ומטרתו למלא מקום של שן או מספר שיניים חסרות בפה. במקרים של חוסר שיניים (חלקי או מלא), כאשר המטופל מבקש לבצע שיקום קבוע (שלא ניתן להוציאו מהפה), ניתן לבצע שיקום על גבי שתלים.

שתלים הינם ברגים מטיטניום, המוחדרים לעצם הלסת. אליהם מחברים פינים (מבנים) המהווים בסיס לכתרים ולגשרים.

במקרים של חוסר עצם בלסת לצורך ביצוע השתלות, מבוצעים ניתוחים של בניית עצם, היכולים לחייב הרמה של רצפת הסינוס בלסת העליונה או בניית עצם בדרכים נוספות בלסת התחתונה, על מנת לאפשר גם במקרים קשים אלו, ביצוע השתלות ושיקום על גביהן.

מהו שיחזור קבוע ושיחזור נשלף?

השלמת חוסר שיניים חלקי או מלא מתבצעת על ידי שחזורים קבועים (כתרים, גשרים) ושחזורים נשלפים (תותבות חלקיות ושלמות).

כתר הינו שחזור קבוע של כותרת השן (בדרך כלל בעקבות הרס נרחב של הכותרת). גשר לעומת זאת, הינו שחזור קבוע המשלים שן או שיניים חסרות, הנשען על גבי השיניים הסמוכות.

תותבת נשלפת חלקית - מספקת תחליף מלאכותי לשיניים בלסת חסרת שיניים, באופן חלקי. קיימות תותבות קשיחות או תותבות גמישות.

תותבת נשלפת שלמה המשמשת תחליף לכל השיניים הטבעיות בלסת מחוסרת השיניים ומשחזרת את התפקוד (אכילה, דיבור) והאסתטיקה של השיניים החסרות, ונותנת תמיכה לרקמות הפנים ה"נופלות" בהיעדר תמיכה של השיניים.

מהו היתרון בשתלים?

ביצוע שתלים הינו תחליף קבוע ובטוח לשיניים חסרות. השתלים מספקים פתרון קבוע לפרקי זמן ארוכים (גם אם לאחר מספר שנים מתעוררת בעיה, ניתן לחזור בשנית על התהליך). יתרונם העיקרי של השתלים הוא בכך, שהם מחליפים שיניים שנעקרו, נשרו או נשברו ומונעים צורך בעירוב ופגיעה בשיניים סמוכות, אשר לעיתים הן שלמות ותקינות.

מתי ניתן לבצע השתלה?

במקרים של אובדן שן כתוצאה מחבלה, עששת או מחלת חניכיים. במקרים בהם אין מספיק שיניים לבצוע שיקום קבוע והפתרון החלופי הינו תותבת חלקית להוצאה, שיקום על גבי שתלים מאפשר לבצע גשר קבוע, אשר אין צורך (או אפשרות) להוציאו מהפה. במקרים בהם למתרפא תותבת שלמה, ניתן לבצע שתלים אשר משפרים מאוד את יציבות התותבת, אחיזתה ותמיכתה על ידי מכשור המורכב על השתלים. ביצוע שתלים מסייע גם בשימור רמת העצם, אשר נוטה להיספג בהעדר שיניים, על מנת לבצע את ההשתלה יש צורך בין היתר, בחניכיים בריאים, בהיגיינה אורלית טובה ובעצם בכמות ואיכות מספקות.

מהו תהליך ההשתלה?

בתהליך ההשתלה מוחדר השתל אל עצם הלסת, במשך הזמן תאי עצם מתפתחים, מקיפים את השתל ומחזקים אותו במקומו, התהליך אורך בין 4 –6 חודשים, עד להשגת איחוי מלא עם העצם (אוסאואינטגרציה). תתכן רגישות או נפיחות כמה ימים לאחר הניתוח, וניתן ליטול משככי כאב או אנטיביוטיקה לפי התווית הרופא המטפל. יש לצרוך מזון רך וקר ביום הראשון שלאחר הניתוח, ולאחר מכן ניתן לעבור לתזונה חמה.

בשלב ראשון מוחדר השתל לעצם הלסת, החניכיים נתפרות מעליו והוא מושאר לתקופת היקלטות, בשלב השני לאחר מספר חודשים יפתח הרופא שוב את החניכיים ויחבר לשתל מבנה – אשר ישמש כמשענת לכתר, גשר או תותבת שיורכבו בשלבי השיקום.

מדוע לא תותבות?

תותבת אשר ממלאת את מקומן של שיניים חסרות, עלולה לגרום למספר בעיות, כגון: אי נוחות בפה, בשל חיכוך התותבת בחניכיים, רפיון התותבת – הרגשה של "חופשיות" התותבת המקשה מאוד על דיבור ולעיסה, ויוצרת גם אי נעימות בפני הסביבה.

למי מתאים טיפול בשתלים?

במקרים של חסר בשיניים, מצב בריאותי המאפשר ביצוע שתלים, ועצם באיכות ובכמות מספקות, הרי שטיפול זה הינו הברירה הנכונה. מחלות כרוניות וצחצוח לקוי יכולים להשפיע לרעה על הריפוי שלאחר ההשתלה, ולפגוע בהצלחת הטיפול. גורמים אלו חשובים יותר מגיל, בקביעת ההתאמה לטיפול. על מנת לבצע את ההשתלה יש צורך, אם כן, בין היתר בחניכיים בריאים, היגיינה אורלית טובה ועצם בכמות ואיכות מספקות.במקרים בהם היה אובדן שיניים אחוריות והמתרפא שוקם באמצעות תותבת חלקית הניתנת להוצאה, השתל מאפשר לשחזר את האיזור באמצעות תותבת קבועה. במקרים בהם המתרפא משוקם באמצעות תותבת שלמה, ניתן לבצע שתלים אשר משפרים מאוד את יציבות התותבת על ידי מכשור המורכב על השתלים.

מאת ד"ר דוד סודאי , מומחה ויועץ לשיקום הפה ברשת מרפאות "כללית סמייל".

סקר חדש שנערך לרגל השקת ארטריל, תרופת המרשם הראשונה בישראל לטיפול בשחיקת סחוס בצורת מנת אבקה יומית, מגלה ממצאים מרתקים על מצב כאבי הברכיים של הישראלים.

משתתפים בסקר נשאלו האם הם סובלים מכאבים כתוצאה משחיקת סחוס, למשל כאבי ברכיים ותשובות המשתתפים העידו כי ישראלים רבים אכן סובלים מכאבים אלו. הסתבר כי 15.7% מכלל האוכלוסייה סובלים מכאבי ברכיים, 2.1% סובלים מכאבי גב וכן 1.5% סובלים מכאבי רגליים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, מסתבר כי כשליש, כלומר 34% מהסובלים מכאבי ברכיים הינם צעירים מתחת גיל 45. שכן 6.2% מהצעירים בגילאי 18 ועד 24 ואף 12.3% מהצעירים בני 25 ועד 34 וגם 15.5% מהישראלים בני 35 ועד 44 ציינו כי הם סובלים מכאבי ברכיים.

נשים סובלות יותר מגברים

עוד עלה מהסקר כי נשים מדווחות כי הן סובלות יותר מגברים מכאבי ברכיים, (18% מהנשים לעומת 13.3% מהגברים) וכי שיעור הסובלים היה הגבוה ביותר בקרב בני ה-65 ומעלה, כרבע מהם, 23.6% דווחו שהם סובלים מכאבי ברכיים וכ-4.9% מהם מכאבי גב. בין תושבי האזורים השונים בלטו הבדלים משמעותיים והסתבר כי תושבי השרון וחיפה סובלים מכאבי ברכיים יותר מאשר תושבי הערים האחרות. 21.0% מתושבי השרון דווחו על כאבי ברכיים, 20.8% מתושבי חיפה והצפון, 14.6% מתושבי תל אביב והמרכז, 11.7% מתושבי באר שבע והדרום ובקרב תושבי ירושלים רק 8.9% דיווחו כי הם סובלים מכאבי ברכיים.

כאב הברכיים מגביל

כאשר נשאלו המשתתפים לגבי המקרים בהן כאב הברכיים מגביל אותם במהלך התפקוד היומיומי התגלה כי אחוז גבוה מרגישים פגיעה משמעותית בתפקוד. מתוך אלו אשר העידו כאמור כי הם סובלים מכאבי ברכיים, 55.1% מרגישים מוגבלים במהלך פעילות ספורטיבית, 24.5% סיפרו כי הכאב מגביל אותם במסגרת התפקוד בעבודה, 17.3% אמרו כי הכאב מגביל אותם בפעילות הפנאי עם המשפחה וכן 5.6% הרגישו כי הכאב מגביל אותם במהלך יחסי מין. בשאלה זו בלטו הבדלים בין גברים לנשים, כאשר 30.5% מהגברים אמרו שהם מוגבלים בעבודה לעומת רק 19.8% מהנשים. 61.6% מהגברים אמרו כי הם מוגבלים בפעילות ספורטיבית ואף 50% מהנשים, 6% מהגברים וכ-5.3% מהנשים דווחו כי הכאב מגביל את יחסי המין שלהם, באשר לפעילות פנאי עם המשפחה, 19.6% מהגברים מרגישים מוגבלות וכ-15.4% מהנשים.

מסתבר כי בשונה מהצפוי, סוגיית ההגבלה כתוצאה מהכאב חוצה כמעט את כל הגילאים עם הבדלים קלים. שיעור המוגבלים בזמן פעילות ספורטיבית דומה מאוד בקרב בני 25 ועד 64 ונע סביב 60% וגם שיעור המוגבלים בזמן העבודה זהה בגילאים השונים ונע בסביבות 20%. רק בסוגיה של פעילות עם בני המשפחה בלטו הצעירים בני ה-18 עד 24 אשר כרבע מהם ציינו כי הם מרגישים מוגבלים. כאשר נבדקו ההבדלים הגיאוגרפיים בין הישראלים שדיווחו באילו מקרים כאב הברכיים מגביל אותם הסתבר כי תושבי השרון סובלים יותר בפעילות ספורטיבית מאשר תושבי באר שבע .

הישראלים מרבים להתייעץ – נשים יותר מגברים

סוגיית ההתייעצות הרפואית נבדקה אף היא בסקר בקרב אלו שציינו כי הם סובלים והעלתה כי הישראלים מרבים להתייעץ לגבי כאב הברכיים שלהם. למעשה כ-90% מאלו הסובלים מכאבים מתייעצים עם גורם נוסף. מסתבר כי 43.2% מתייעצים עם האורטופד, 37.3% עם רופא המשפחה, 11.8% עם מכרים ובני משפחה 10.2% לא מתייעצים עם אף אחד, 3.1% עם רופא אלטרנטיבי, עבור 2.5% מהווים פורומים באינטרנט כמקור ייעוץ, 2.4% עם רופא מומחה ועם רופא צבאי מתייעצים 2.1% מהישראלים.

עוד הסתבר כי נשים מתייעצות יותר מגברים שכן 42.9% מהן אמרו שהן מתייעצות עם רופא המשפחה לעומת רק 30.4% מהגברים שנוהגים כך. בפורומים באינטרנט לעומת זאת מרבים יותר להשתמש הגברים שכן 5.5% מהם אמרו שהם גולשים בפורומים כדי להתייעץ בנושא הכאבים לעומת הנשים שלא עושות כך. בסוגיית הגלישה באינטרנט בלטו במיוחד הצעירים שכן בקרב בני ה-18 ועד 24 כמעט רבע (24.1%) עושים שימוש בפורומים כדי להתייעץ.

באשר להבדלים הגיאוגרפיים בין המשתתפים בסקר אשר נוהגים להתייעץ, גם כאן בלטו הבדלים מרתקים. כמעט מחצית מתושבי חיפה והצפון מעדיפים להתייעץ עם הרופא לעומת רק חמישית מתושבי תל אביב וגוש דן. עם האורטופד מעדיפים דווקא תושבי ירושלים ואילו את הפורומים באינטרנט מנצלים רק תושבי תל אביב בעוד כל השאר לא דיווחו כי פורומים מהווים עבורם מקור להתייעצות.

33.9% מהישראלים הסובלים לא מטפלים כלל בכאבים

בשונה מהנכונות להתייעץ, דווקא בסוגיית הטיפול, הסתבר כי רבים לא מטפלים בכאב שלהם. כאשר נשאלו המשתתפים באילו אמצעים הם מטפלים בכאבים הסתבר כי 39.1% מהישראלים הסובלים מטופלים בתרופות נוגדות כאב ודלקת, 11.9% מטפלים בתוספי תזונה, 18.1% באמצעות טיפולים אלטרנטיביים כגון מעיינות מרפא, דיקור במחטים וכדומה ואילו 33.9% לא מטפלים כלל.

43.4% מעדיפים לקבל טיפול במנה אחת

כאמור, הסקר נערך לרגל השקת ארטריל, תרופת המרשם המכילה את המרכיב גלוקוזאמין, לטיפול בשחיקת סחוס (אוסטאוארתריטיס). התרופה אשר נמכרת בצורת אבקה להמסה במים לשתיה בסמוך לארוחה, מאפשרת נטילה פעם ביום להבדיל מטיפולים מקובלים אחרים הנלקחים בטבליות מספר פעמים ביום. בשל כך נבדקה בסקר גם סוגיה זו של העדפת צורת השימוש והסתבר כי 43.4% מהישראלים מעדיפים לצרוך את הטיפול במנה אחת של אבקה לשתיה. רק 26% מעדיפים ליטול טבלייה פעמיים שלוש ביום ולשאר לא הייתה העדפה.

על שחיקת סחוס – גם צעירים סובלים

דלקת מפרקים ניוונית (שחיקת סחוס), הינה מחלת מפרקים כרונית אשר גורמת לכאבים במפרקים, לתחושת נוקשות, למגבלה בתפקוד היומיומי, חוסר יכולת לבצע פעילות גופנית וכתוצאה מכך לפגיעה באיכות החיים. על פי נתוני הערכה כלל עולמיים כ-40% מבני ה-65 ומעלה סובלים מדלקות מפרקים, אך למרות מה שנהוג לחשוב, צעירים רבים סובלים מהמחלה, בעיקר אלו העוסקים בספורט בצורה אינטנסיבית או בעבודות מונוטוניות. מחקרים רבים הוכיחו כי ארטריל מטפל בתסמינים של שחיקת סחוס ואף מאט את קצב התקדמות המחלה.

על הטיפול

את הטיפול בארטריל ניתן להתחיל מיד עם אבחון המחלה והוא מומלץ במצבי מחלה בדרגת חומרה קלה עד בינונית. טיפול מוקדם בארטריל החל משלביה המוקדמים של המחלה, עשוי להגן על הסחוס במפרק, למנוע את הידרדרות המחלה ואף להגן על המפרק בעתיד. על פי מחקרים קליניים השימוש בארטריל מתחיל להשפיע על תסמיני המחלה (כגון כאב ונוקשות) כשבועיים מיום התחלת הטיפול. בטיפול ארוך טווח, אף הוכיח ארטריל הפחתה משמעותית של 57% בסיכון להחלפת מפרק הברך ואפשר חזרה לתפקוד.

ארטריל מיוצר על ידי חברתRottapham באיטליה ומיובא לישראל על ידי מעבדות רפא. מנה יומית אחת מכילה את כל מינון הגלוקוזאמין סולפאט המומלץ (1,500 מ"ג) ליום. ארטריל נמכר בישראל בצורת אבקה להמסה בכוס מים ומיועד לשתיה מיידית בסמוך לארוחה. ניתן להשיג את התרופה בכל בתי המרקחת הפרטיים במחיר של 120 שקלים והיא נמצאת בביטוחים המשלימים של קופות החולים לאומית, מאוחדת ומכבי במחיר של 60 שקלים בלבד. המחירים הם לאריזה של 30 שקיקים.

במה כרוכה הקטנת חזה? האם יש יתרונות בריאותיים ונפשיים לניתוח? מי הן המועמדות המתאימות לניתוח? כיצד מתבצע הניתוח ולמה לצפות? המדריך השלם לנשים שהטבע חנן אותן ביותר ממה שהן יכולות להכיל.

עבור נשים מסוימות, חזה גדול מאוד ונפול, מהווה מקור לבעיות רפואיות מגוונות, מעבר להיבט האסתטי, כגון: כאבי גב וצוואר הנובעים מהמשקל העודף של השד, עיוות ועקמת של עמוד השדרה, גירוי עור כרוני ופטרת מתחת לשד, בעיות נשימה וסימנים עמוקים בכתפיים ובשכמות כתוצאה מרצועות החזייה. לעניין זה מתווסף גם היבט הנפשי חברתי. שד גדול יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות באשה או בנערה מתבגרת. המודעות לגודלו החריג או למראהו עשויה לגרום להסתגרות ולהימנעות מפעילות גופנית.

ניתוח הקטנת שד הוא אחד הניתוחים שבעזרתם מגיעים לשינוי משמעותי ומיידי בצורת הגוף ודימויו. בניתוח כורתים חלק מרקמת השד כדי להקטין את נפחו, והתאמת העור והפטמה לצורה החדשה. המטרה היא לתת לאישה אשר עוברת את הניתוח שד קטן מוצק ומעוצב יותר, אולם בעל מראה וצורה המתאימים למימדי גופה. בניתוחים אלה נשארות יותר צלקות מאשר בניתוחי הגדלה, למרות שהיום מרבית המנתחים העוסקים בתחום יודעים לבצע את הניתוח במינימום צלקות.

האם יש לניתוח יתרונות בריאותיים, או נפשיים?

לעתים קרובות כן. הקטנת השדיים משנה לחלוטין את איכות החיים של אישה שסובלת מחזה גדול מדי. החזה הקטן יותר מקל על פעילות גופנית, מסייע בשיפור היציבה וההליכה – ויכול לעשות פלאים מבחינה נפשית לנשים שהתביישו בחזה הגדול שלהן.

מי הן המועמדות המתאימות לניתוח?

בדרך כלל ניתוח הקטנת שד מבוצע במטרה לשפר ולהקל על האישה בבעיות שהוזכרו או כניתוח אסתטי. רוב הנשים הפונות לבצע את הניתוח מוטרדות משד גדול מאוד אשר גורם להן למגבלות פיזיות ותפקודיות בחיי היום יום.

לרב הקטנת שד אינה מבוצעת עד אשר החזה הגיע לצמיחתו והתפתחותו הסופית. למרות זאת קיימים מקרים בהם ניתן לבצע את הניתוח גם לפני כן, כאשר גודל השדיים גורם למגבלה פיזית קשה. המועמדות הטובות ביותר נשים בוגרות אשר מבינות את מהות הניתוח ואשר ציפיותיהן מהניתוח הינן ריאליות ביחס לתוצאות אשר ניתן להשיג. הקטנת שד אינה מומלצת לאישה אשר בכוונתה להניק.

היערכות לקראת ניתוח

בייעוץ הראשוני חשוב לדבר עם הכירורג הפלסטי על הציפיות מהניתוח ולהקשיב לחוות דעתו. לכל מנתח ולכל מועמדת ישנה דעה שונה לגבי הצורה והגודל הנכון של השד.
הכירורג הפלסטי יבצע בדיקה ומדידה של השדיים בנוסף לצילומים של השד לפני ואחרי הניתוח (הצילומים הם למטרה רפואית ומשפטית). הכירורג ישוחח עם המועמדת לניתוח על המשתנים המתאימים למקרה שלה כגון: הגיל, הצורה, גודל השד ומצב העור, יפרט ויסביר על מהלך הניתוח, הסיכונים,מגבלות, צלקות והתוצאות אשר ניתן להשיג.

מהלך הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ואורך כשלוש עד ארבע שעות. אורך הניתוח תלוי גם במימדי השדיים. לאחר הניתוח מלבישים על החזה חזיית ספורט ופלסטרים עדינים, וצריך להישאר לאשפוז של לילה, להשגחה.

לאיזה קשיים או תופעות לוואי יש לצפות?

נשים המבצעות את הניתוח צריכות לקחת בחשבון אפשרות שלא תוכלנה להניק בעתיד. יש סיכון קטן של אובדן תחושה רגילה ו/או ארוטית בפטמה ולרוב אובדן זה הוא בלתי-הפיך.

את חזיית הספורט יש ללבוש במשך חודש ולהימנע משכיבה על הבטן במשך זמן זהה. בשבועות הראשונים שאחרי הניתוח מומלץ להימנע מפעילות הכרוכה בטלטול קיצוני של השדיים, כמו למשל ריצה ממושכת או קפיצה בחדר כושר.

האם עלולים להיות סיבוכים?

במקרים קיצוניים עלולים להופיע סיבוכים נדירים ביותר של נמק בעור או בפטמה. סיבוכים נדירים אלה שכיחים יותר בקרב מעשנות כבדות, נשים שסובלת מבעיות בכלי הדם או בקרב נשים בעלת חזה גדול במיוחד. בכל מקרה, על המנתח להנחות את המועמדת לגבי תסמינים שעלולים להתפתח לאחר הניתוח והמחייבים תשומת לב מיידית ופנייה לרופא.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח קיימות צורות חבישה שונות לכל מנתח על פי ניסיונו. ייתכן ויעשה שימוש בחבישה אלסטית או בחזייה בלבד ויתכן שיושארו צינורות לניקוז של דם או הפרשות מאזור הניתוח. תיתכן תחושת כאב לאחר הניתוח,כאשר מבצעים תנועות חדות או בזמן שיעול. במידת הצורך המנתח ירשום תרופות מתאימות לשיכוך הכאב.

חבישות יוסרו יום או יומיים לאחר הניתוח. מומלץ על שימוש בחזיית ספורט תומכת (ללא ברזלים) למספר שבועות (4 עד 6 שבועות)בכל שעות היום, עד אשר החבורות והנפיחות ירדו. אם עור השד יבש לאחר הניתוח, את יכולה להשתמש בקרם לחות, אולם מומלץ להימנע מלמרוח אותו על אזורי החתך.

בתקופת המחזור הראשון לאחר הניתוח יתכן ותהייה תחושת כאב מקומי יותר מהרגיל ואף נפיחות שלא הייתה קודם לכן. כמו כן תיתכן תחושה של עקצוץ וזרמים או תחושות מוזרות אחרות, למשך מספר חודשים ואפילו עד שנה לאחר הניתוח.

חזרה לשיגרה

פעולות מאומצות מסוימות יגרמו לכאב למשך מספר שבועות. המנתח ייתן הנחיות מפורטות על הטיפול המקומי באזורי החתך, מה ניתן ומה אסור לעשות לאחר הניתוח. יש להימנע מעישון גם לאחר הניתוח. תיתכן הרגשת חולשה כללית והחזרה לפעילות מלאה צריכה להיות הדרגתית.השימוש בחזיית ספורט יעזור בתקופה זו. כמות מועטה של הפרשות וגלדים הם בגדר הנורמה, על פי צורת ההחלמה והריפוי. עישון יכול לעכב או לגרום בעיות בהחלמה מהניתוח. בכל מקרה של דימום או הפרשה חריגים יש להיוועץ עם הרופא המנתח. פעילות גופנית מאומצת לא מומלצת למשך חודש, כמו כן יש להימנע מיחסי מין למשך שבוע עד שבועיים, ולהימנע מגירוי או שפשוף של אזור הניתוח לפחות למשך שבועיים שלושה.

נפיחות וחבורות באזור הניתוח ייעלמו לאחר מספר שבועות. את התוצאה הסופית ניתן יהיה לראות כשישה חודשים לאחר הניתוח. גם לאחר מכן שינויים הורמונליים, שינויים במשקל או הריון ישנו את צורת השד.

איכות הצלקות תלויות ביכולת הריפוי ותכונות הריפוי של הגוף. ניתוח זה משאיר צלקות באזור הניתוח. יתכן שבחודשים הראשונים הצלקות יהיו אדומות ונפוחות, אך לאחר מספר חודשים הן לרב מתבהרות.

מאת ד"ר דין עד אל, מומחה בכירורגיה פלסטית,המנהל הרפואי של רשת "כללית אסתטיקה", ראש המחלקה לכירורגיה פלסטית ויחידת הכוויות במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית.

ד"ר אנתוני לודר, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי זיו מייעץ כיצד למנוע ולטפל בשלשולים אצל ילדים.

נגיף הרוטה הינו הסיבה הנפוצה ביותר לשלשול בקרב ילדים עד גיל שנתיים בישראל. תופעת השלשול הינה אקוטית ונוצרת עקב זיהומים ויראליים, פרזיטים, חיידקים ורעלנים מסוימים, במצב השכיח נמשכת תופעת השלשול 1-2 ימים ועוברת מעצמה ללא טיפול מיוחד. כאשר שלשול נמשך יותר משבוע, הוא עלול להוות סימן של מחלה חמורה יותר, כמו: דיזנטריה, כולרה, בוטילזם, קרוהן, קוליטיס ומעי רגיז. במצב זה חובה לגשת לבדיקה.

אחד הדברים החשובים למניעת תופעת השלשול, הינו השמירה על היגיינה אישית: להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר הביקור בשירותים, וכמובן שמירת שירותים נקיים, ופחי אשפה סגורים על מנת למנוע כניסת זבובים מעבירי מחלות, מהפח הלאה. חשוב מאוד להקפיד גם על היגיינה במטבח: שטיפת הפירות והירקות במים ובסבון, שמירת המזון בצורה תקינה. אין להשאיר מחוץ למקרר מוצרי חלב ומזונות מבושלים, גם לא לזמן קצר.

תופעת השלשולים מדבקת, ולכן כאשר הילד לוקה בשלשול יש לנקוט במשנה זהירות במעון, בגן ובבית הספר, ובמקרים קשים אין לשלוח את הילד לבריכה, מאחר ומים עומדים הם מאגר אדיר לחיידקים. בנוסף, מומלץ לחסן תינוקות מגיל חודשיים עד חצי שנה נגד הרוטה, וירוס הגורם לשלשולים חריפים ולהתייבשות.

ד"ר לודר, אינו ממליץ על שינוי קיצוני בתפריט המזון, כאשר הילד לוקה בשלשול ולא מקיא, שינוי עלול אף להרע את מצבו של הילד. חשוב להמשיך להגיש לילד מזונות מזינים, תוך כדי שימוש במזונות ויוגורטים טבעיים המכילים חיידקים פרוביוטיים, חיידקים ידידותיים המסייעים בהחלמה ומומלצים לילד מעל לגיל שישה חודשים. קיימת גם אבקה פרוביוטיקה לטיפול בשלשול חריף, שניתן לרכוש אותה בבתי המרקחת.

בזמן השלשול הגוף מאבד נוזלים ומלחים החיוניים לפעילותו, לכן יש להקפיד על שתייה מרובה ומניעת התייבשות, סימני ההתייבשות כוללים חולשה, אדישות, מיעוט במתן שתן ובכי בלי דמעות. אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי המרפס (אותו שקע בקדמת הראש) יהיה שקוע ומתח העור באזור הבטן (טורגור) יהיה צנוח. יש לשתות כמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור, כי בשל רגישות רבה של הקיבה מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה. לפיכך, הקפידו על כמויות קטנות בכל פעם. בנוסף, ד"ר לודר ממליץ על תכשירי אבקה מיוחדים הקיימים בשוק, נמסים במים ומהווים שתייה אופטימאלית למקרי שלשול.

חולים המטופלים בדיאליזה וסובלים מאנמיה נמצאים בסיכון מוגבר למוות או אשפוז. מחקרים קליניים ובתנאי אמת הראו שכל הסוגים של חולים מבוגרים במחלת כליה כרונית, לרבות אלה המטופלים בדיאליזה, יכולים לעבור לטיפול חד-חודשי בתרופת מירסרה ולשמור על רמות המוגלובין יציבות ללא קשר לטיפולים קודמים או לתדירות המינון.

נתונים ממחקר ראשון המשווה שתי תרופות לחולי אי ספיקת כליות כרונית (CKD) המטופלים בדיאליזה, וזקוקים לטיפול באנמיה הנובעת ממחלת הכליה, הראה שמירסרה, המיוצרת על ידי חברת התרופות רוש, מסייעת למספר גדול יותר של חולים אלה להשיג רמת המוגלובין יציבה במינון של פעם אחת בחודש. זה הממצא המרכזי של מחקרPATRONUS שהוצג ב-25 למאי בקונגרס העולמי לנפרולוגיה (WCN). שיעור גדול יותר של חולים מקבוצה זו שמרו על רמת המוגלובין יציבה לאחר שקיבלו מירסרה פעם בחודש לעומת טיפול ב-darbepoetin alfa. ניהול אפקטיבי של אנמיה הנובעת ממחלת כליה חשוב בחולים אלה, משום ששמירת רמת ההמוגלובין בטווח מטרה צר הינה קשה וחולים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות או לאשפוז כאשר רמות ההמוגלובין לא יציבות ונעות מעבר לטווח הרצוי.

"זהו המחקר ההשוואתי הישיר הראשון מול darbepoetin alfa המראה שמירסרה אפקטיבית בשמירת רמות המוגלובין יציבות בטיפול חד חודשי, עובדה העשויה לפשט את הטיפול באנמיה ולפנות זמן יקר של הצוות הרפואי לניהול המצבים הרבים האחרים שמהם סובלים חולי דיאליזה," ציין ד"ר פרננדו קררה, החוקר במחקר PATRONUS ונפרולוג באורודיאל, פורטוגל. ד"ר קררה הוסיף, "את הזמן שהתפנה אפשר לנצל להתמקדות בהיבטים אחרים של הטיפול בחולים, יתרון חשוב לחולים ולצוות כאחד."

מתן תרופות לעתים קרובות, ניהול השינויים במינונים ומעקב צמוד אחר ריכוזי ההמוגלובין הינו מטלה מורכבת המסבכת את הטיפול באנמיה. מאמר שהתפרסם לא מכבר הראה שמרכזי דיאליזה העוברים ממשטר תרופתי הניתן לעתים קרובות לטיפול חד-חודשי באנמיה יכולים לחסוך את מחצית הזמן שרופאים וצוותים רפואיים מקדישים לניהול רמות ההמוגלובין.

אודות מירסרה

מירסרה הינה אריתרופואטין ארוך טווח המותווית לטיפול באנמיה סימפטומאטית על רקע אי ספיקת כליות כרונית מאושרת כיום לשימוש ביותר מ-70 מדינות בעולם. לתרופה אינטראקציה שונה עם הקולטן וזמן מחצית-חיים ממושך יותר מאשר ESAs אחרים, עובדה המאפשרת ניהול נוח ואמין של האנמיה. שיטת המתן של מירסרה פשוטה: זהו ה-ESA היחיד שאושר על ידי ה-FDA באיחוד האירופי ובארץ לתיקון אנמיה בכל הסוגים של חולי CKD אחת לשבועיים מיד עם התחלת הטיפול (מטופלים בדיאליזה או לא) בהזרקה לווריד או מתחת לעור. כל החולים במחלה כליה כרונית – בין אם הם מטופלים בדיאליזה או לא ומבלי להתחשב ב-ESA שהם מקבלים – יכולים לעבור ישירות לטיפול חד-חודשי. טיפול אחת לחודש מאפשר ניהול פשוט ונוח של האנמיה.

אי ספיקת כליות כרונית

אי ספיקת כליות כרונית יכולה להתפתח מסיבות מגוונות כמו סוכרת ולחץ-דם גבוה, הפרעות אוטואימוניות, חסימה בדרכי השתן, פגמים אנטומיים כגון כליות פוליציסטיות ועוד. ריבוי גורמים אלה העלולים לפגוע בתפקוד הכליה עד כדי נזק בלתי-הפיך, הוא הסיבה לשכיחות הגבוהה יחסית של מטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית.

אנמיה כלייתית - הינה סיבוך נפוץ של אי ספיקת כליות ומאופיין על ידי רמות נמוכות של המוגלובין (Hb). רמות המוגלובין לא תקינות מונעות אספקת חמצן לרקמות הגוף ועלולות להוביל לסיבוכים במערכת הקרדיו-וסקולרית ואפילו למוות אם לא מטפלים בה. כ-1.5 מיליון חולי אי ספיקת כליות כרונית בעולם נזקקים לטיפול בדיאליזה. כ-95% מחולים אלה סובלים גם מאנמיה (חוסר דם), שהינה רמה נמוכה באופן לא תקין של המוגלובין, החלבון הנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות ולפיכך עלולים להזדקק לטיפול בחומר המעורר את ייצור תאי הדם האדומים (אריתרופוייזיס) או ESA.

הקיץ כבר פה, הקייטנות גם הן יסתיימו ומשפחות רבות צפויות לצאת לחופשה בחו"ל. רגע לפני שאתם אורזים, קחו כמה דקות למחשבה על ביטוח הנסיעות שיתאים לכם. יעקב מזרחי, מנהל תחום ביטוחי נסיעות לחו"ל ב"כלל בריאות" יסייע לכם לעשות קצת סדר.

כל אדם היוצא לחו"ל רוכש ביטוח, השאלה היא באיזה ביטוח כדאי לבחור ומהם הדגשים השונים המוצעים בכל פוליסה. הביטוח יכול להיות מותאם לגיל המבוטח, מצב בריאותו, מטרת הנסיעה, יעד הנסיעה ותקופת הנסיעה ואופיה. נוסעים רבים עורכים השוואות בין מחירי הביטוח, אך אינם בודקים את מהות הכיסויים ואת התאמתם לצרכים הספציפיים שלהם.

להלן 14 כללים חשובים עליהם יש להקפיד בבחירת ביטוח:

משך השהייה בחו"ל – למרבית הפוליסות יש הגבלה באשר לתקופת הביטוח ולכן יש לבדוק האם תקופת הנסיעה מתאימה לפוליסה.

מצב בריאותו של המבוטח – הפוליסות הסטנדרטיות אינן מכסות מחלות כרוניות או הריון. למצבים כאלה יש לרכוש פוליסה הכוללת הרחבה, גם אם היא יקרה יותר מהפוליסה הסטנדרטית.

מחלות ומגיפות עולמיות – שפעת החזירים שהתפרצה לפני כשלושה חודשים גרמה ללא מעט דאגות בקרב מטיילים, שעד היום חוששים מלהידבק. ככל הנוגע לפוליסה, ניתן לרכוש ביטוח נסיעות לכל יעד בעולם וגם למקסיקו, זאת מאחר וטרם הוגדר המצב כ"מגיפה". כמו כן, ביטוח הנסיעות מכסה את עלות הבדיקות לאבחון שפעת החזירים בחו"ל, זאת רק במידה והמטייל חש ברע וכי קיים חשש להידבקות.

יעד הנסיעה - כדאי לעדכן את סוכן הביטוח ביעד הנסיעה ולהתאים לו את הפוליסה (במדינות צפון אמריקה למשל, עלות של ארבעה ימי אשפוז עלולה להגיע ל-150,000 שקל).

הוצאות רפואיות – יש לבדוק האם קיימת הגבלה במספר ימי האשפוז בפוליסה, או הגבלה לעלות יום אשפוז, לשכר מנתח, טיפול נמרץ או תרופות. כמו כן יש לוודא כי גבולות הפוליסה מתאימים לצרכי הלקוח. לדוגמא, הפוליסות הנרכשות באמצעות כרטיסי האשראי כוללות הגבלות מאוד ספציפיות ויש להפנות את תשומת ליבו של הלקוח לכך.

אשפוז בבי"ח פרטי – במדינות מסוימות קיימת סכנה ממשית לחיי הנוסע אם הוא מתאשפז בבי"ח ציבורי, זאת עקב תנאי היגיינה ירודים, מחסור באביזרים ומכשור רפואי וכדומה. ללקוח כזה כדאי לרכוש ביטוח המכסה עלות אשפוז בבי"ח פרטי.

המשך טיפול בארץ - מרבית הפוליסות מקנות המשך טיפול רפואי בארץ, במסגרת אשפוז בבי"ח ציבורי. יש לבדוק האם הפוליסה מקנה גם כיסוי להמשך טיפול רפואי שאינו במסגרת אשפוז, כגון טיפולים אמבולטוריים.

ליווי בארץ – במקרה שהלקוח יוצא לטיול ובפרט באזור לא מפותח בעולם כדאי שיבדוק לגבי כיסוי יציאה של צוות רפואי מישראל או ליווי לארץ על ידי בן משפחה.

עיסוק בספורט – מרבית הפוליסות אינן כוללות כיסוי לתאונות הנובעות מעיסוק בספורט מסוג כלשהו. אם מטרת הנסיעה היא לשם עיסוק בספורט (כגון סקי מים, ספורט אתגרי, סקי שלג ועוד) יש לרכוש הרחבה של הפוליסה הבסיסית.

איתור, חיפוש וחילוץ - כיסוי המתאים בעיקר לנוסעים למזרח הרחוק או דרום אמריקה.

מטען אישי נלווה – בפוליסת נסיעות לחו"ל קיימת הגבלה לכיסוי חפצי ערך וכן לפריצה ו/או גניבה מרכב. כדאי לשתף את סוכן הביטוח אם אתם מתכוונים לקחת איתכם רכוש יקר ערך כמו מצלמת וידאו, תכשיטים ועוד ולבטחם בהתאם.

קשר עם הארץ – כדאי לכל נוסע להשאיר בידי קרוב משפחה בארץ העתקים של הפוליסה וכן פרטי הקשר עם סוכנות הביטוח.

נסיעה עם ילדים – חשוב מאוד שהילדים וההורים יבוטחו באותה פוליסה ובאותה חברה. אם חלילה מתרחשת תאונה וכל אחד מהם מבוטח בחברה אחרת, יתכן וכי לכל אחד מהם יינתן שירות בנפרד או במקום נפרד.

חיסונים – בדרך כלל, רוב טיולי המשפחות מתרכזים באירופה, ארה"ב וכן ביוון או בתורכיה, אך לאחרונה החלו גם טיולים לתאילנד ולאפריקה – במקרה כזה יש להקפיד על קבלת החיסונים המומלצים.

מחלות לב וכלי דם מהוות כיום את גורם המוות המוביל בקרב החולים בסוכרת מסוג 2, ואחראיות למחצית מסך מקרי המוות בקרב אוכלוסיה זו. למרות הנחיות הממליצות להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי הדם בקבוצת חולים זו, על ידי שליטה בגורמים כמו: רמת השומנים בדם, לחץ הדם, משקל הגוף והיפרגליקמיה (יתר סוכר בדם), מרבית החולים עדיין אינם משיגים את יעדי הטיפול ונותרים פגיעים הן לאירועים ראשוניים והן לאירועים משניים במערכת הלב וכלי הדם. באופן מובהק, אחד מתוך עשרה אנשים הסובלים מתסמונת כלילית חדה (Acute Coronary Syndrome) נפטר בתוך שנה.

חברת רוש (Roche) הודיעה, כי תתחיל את השלב השלישי של מחקרים קליניים באלגליטזאר (aleglitazar), טיפול חדשני, המצוי בתהליך מחקר, שמטרתו להפחית את שכיחות התמותה מבעיות במערכת הלב וכלי הדם ואת החומרה של אוטם שריר הלב ושבץ בקרב חולי סוכרת מסוג 2 המצויים בסיכון גבוה.

החלטת החברה נתמכת בנתונים ממחקר "סינכרוני" (SYNCHRONY) שלב שני, שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet והוצג בכנס של איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) המתקיים בניו אורלינס, ארה"ב. השלב השלישי של המחקר צפוי להתחיל במחצית השנייה של 2009.

מחקר "סינכרוני" SYNCHRONY)) שנערך בקרב חולי סוכרת מסוג 2, עם קבוצת ביקורת שטופלה בפלסבו, הראה שלטיפול באלגליטזאר השפעה סינרגיסטית מאוזנת הן על כמות הליפידים והן על בקרת הסוכר עם פרופיל בטיחות וסבילות טוב בקרב חולי סוכרת מסוג 2.

"רוש סמוכה ובטוחה שלאלגליטזאר פוטנציאל להפחית תחלואה ותמותה ממחלות במערכת הלב וכלי הדם בקבוצת חולים זו, בעלת הסיכון הגבוה, ולפיכך מחויבת להתמיד בפיתוחה המהיר", ציין ז'אן-ז'ק גארו, המנהל הבינלאומי של חטיבת פיתוח התרופות בחברת רוש.

המחקר בשלב השלישי יבדוק האם מנה יומית אחת של 150 מ"ג אלגליטזאר מפחיתה את שכיחות התמותה כתוצאה מבעיות במערכת הלב וכלי הדם, ואת שכיחות אוטם שריר הלב ושבץ לא קטלניים בחולים בסוכרת מסוג 2. הגישה באוכלוסיית החולים שנבחרה, בעלת הסיכון הגבוה, תהיה ייחודית, שכן עד כה, אף תרופה לא הוכיחה יכולת להפחית את הסיכון למערכת הלב וכלי הדם בקרב חולים בסוכרת מסוג 2 שעברו אירוע כלילי חד.

SYNCHRONY הינו מחקר רב-מרכזי, אקראי, עם קבוצת ביקורת המטופלת בפלסבו, שנערך בקרב 332 חולים בסוכרת מסוג 2 (שאינם נוטלים תרופות או המטופלים בפחות משתי תרופות הניטלות דרך הפה). מטרת המחקר הייתה לקבוע את השפעות הטיפול בהפחתת הסוכר ושינוי בכמות הליפידים ואת פרופיל הבטיחות של אלגליטזאר, המחקר אישר את פרופיל הבטיחות והיעילות החיובי של מינון 150 מ"ג של אלגליטזאר אחת ליום ותמך בהתחלת השלב השלישי של המחקר הקליני. באופן מובהק, נצפו ירידות משמעותיות תלויות-מינון בנטילת אלגליטזאר לעומת הפלסבו ברמת הסוכר בצום, בטריגליצרידים ,כולסטרול LDL, כמו גם עלייה משמעותית, תלוית מינון, בכולסטרול HDL. באופן מובהק, טיפול במינון של 150 מ"ג אלגליטזאר אחת ליום שיפר את רמות הטריגליצרידים, כולסטרול HDL וכולסטרול LDL בהשוואה ל-45 מ"ג של פיוגליטזון.

אלגליטזאר הינו טיפול חדשני, המצוי בתהליך מחקר, שמטרתו להפחית את שכיחות התמותה מבעיות במערכת הלב וכלי הדם ואת החומרה של אוטם שריר הלב ושבץ לא קטלניים בקרב חולים עם תסמין כלילי חד וסוכרת מסוג 2. מדובר במולקולה שתוכננה במיוחד כדי לספק הפעלה מאוזנת כפולה של PPAR α/γ. בפרט, המולקולה מחוללת הן שיפורים ברגישות היקפית לאינסולין (ולפיכך בקרה גליקמית), המיוחסת לאקטיבציית PPAR γ, עם שיפור ברמות השומנים בדם, המיוחס בדרך כלל להפעלה של PPAR α. אלגליטזאר נכנסת עתה לשלב השלישי של ניסויים קליניים.

חברת G2 ציוד ושינוע, המתמחה במתן פתרונות ויעוץ בתחום מוצרי השינוע וההרמה תחשוף בתערוכת "טכנולוגיה 2009" (22-25 ביוני 2009), את ה-BED MOVER, אותו היא מגדירה כ"מהפכה בשינוע מיטות בבתי חולים".

בתי חולים ומוסדות אשפוז אחרים, דוגמת בתי אבות, נתקלים כיום בבעיה דומה: הצורך לדחוף מיטות, והרבה. בבדיקה שנעשתה בבית החולים הדסה עין כרם נמצא כי סניטר הולך במהלך משמרת ממוצעת כ-15 ק"מ ודוחף אלפי ק"ג ביום. משימה לא קלה, המעיקה על הגב וגוזלת זמן רב. המכשיר החדש, ה-BED MOVER פותח כדי לפתור את הבעיה. מדובר במכשיר קטן וקומפקטי שמתחבר לכל מיטה ומושך, או דוחף אותה, בעזרת מנוע חשמלי המופעל על ידי מצבר.

יתרונו הגדול של המכשיר הוא בכך שבגמר הזזת המיטה המכשיר פנוי לבצע ניוד נוסף. תפעול ואחזקת המכשיר זולים מאד ומבחינת היבט הרישוי והבטיחות הוא אינו נבדל מכל עגלת משטחים חשמלית סטנדרטית.

G2 עובדת תחת מערכת איכות ISO 9001 והינה ספק מורשה של משרד הביטחון. משרדי ומחסני החברה נמצאים בפארק התעשייה אפק-ראש העין. בין לקוחות החברה נמנות החברות והגופים המובילים במשק: טבע, אלביט, תנובה, קוקה קולה, סלקום, צה"ל, משרד הבטחון, בתי חולים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה.

"טכנולוגיה 2009" תיערך במרכז הירידים והקונגרסים בתל אביב, בין ה-22 ל- 25 ביוני, 2009, בחסות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בתערוכה יוצגו נושאים הקשורים לענפי הטכנולוגיה ולתעשיות עתירות הידע, כשהביתנים יחולקו לנושאי תצוגה מגוונים, לצד ביתנים לאומיים של מדינות אשר יציגו חידושים ופיתוחים טכנולוגיים. במהלך התערוכה אף יתקיימו כנסים וימי עיון מקצועיים.

אתר התערוכה: http://tech.fairs.co.il

מחקרים בעבר מצאו קשר בין מצבי עוינות לשכיחות יתר של מחלות לב, יתר לחץ דם וסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת. כעת, מסתבר, שחוסר חברותיות עלול להגביר סיכון להשמנת יתר בקרב המין הגברי.

מחקר חדש שפורסם בגליון פברואר 2009 של הביטאון הרפואי - American Journal of Epidemiology טוען כי גברים לא חברותיים נמצאים בסיכון להשמנה. המחקר, שבדק גברים ונשים לאורך שני עשורים, מצא כי בעוד שעוינות מגדילה את סיכויי ההשמנה בקרב גברים, היא אינה משפיעה על סיכויי ההשמנה של נשים.

"ככל שאישיותו של האדם עויינת יותר, כך יגדל מדד מסת הגוף שלו (BMI) במהלך העשורים הבאים", אומרים ד"ר הרמן נאבי ועמיתיו מביה"ח פול ברוס בווילז'ואיף, צרפת, שהשתמשו בנתוני המחקר הבריטי על מנת לבדוק את הקשר בין מצב חברתי והשמנה.

במחקר השתתפו 6,484 גברים ונשים בגילאי 55-35. בתחילת המחקר ערכו החוקרים מבדק סטנדרטי שקבע את מידת הנחמדות שלהם, ובהמשך, לאורך 19 שנה, בדקו ב-4 נקודות זמן שונות את ה-BMI של המשתתפים.

תוצאות המחקר העלו כי בעוד שבתחילת המחקר גם נשים וגם גברים לא חברותיים נמצאו בעלי מדד BMI גבוה, הרי שאצל הנשים במהלך הזמן היחס בין רמת חברתיות ומדד BMI נשאר קבוע, ואילו בקרב הגברים גרם חוסר החברתיות להאצה בעלייה במשקל.

בדו"ח המחקר, מציינים נאבי ועמיתיו כי אי-חברתיות יכולה להשפיע על מדד ה-BMI בדרכים שונות. בין השאר – אנשים לא חברותיים נוטים יותר להתעלם מהכללים לתזונה נכונה ומהצורך לצאת ולבצע פעילות גופנית. כמו כן, הם נוטים יותר למצבי דיכאון.

הלך הרוח בחברה פחות מחמיר עם גברים הסובלים מהשמנת יתר. לפיכך גברים פחות סובלים ממחיר חברתי כמו סטטוס מקצועי וייצוגי. ההשפעה של השמנת יתר על תחומי החיים תלויה בגורמים כמו דרגת ההשמנה, הגיל, הסטטוס המשפחתי, תחום העיסוק, הבריאות הנפשית והתרבות.

לעיתים, השומן עשוי להעניק נוכחות פיזית ואולי אף לשדר כח. בחברה המסורתית, הן המערבית והן המזרחית יש לעודף משקל מקום מבחינת מעמד, סמכות וממון. יחד עם זאת, בימינו גוברת השאיפה לרזון בקרב גברים כמו אצל הנשים בשל הערך הבריאותי והאסתטי הנקשר בו.

בהשמנת יתר קיצונית אצל גברים ריכוז ההורמונים הנשיים עולה. יש שינוי בתפקוד המיני ולכך פגיעה בדימוי הגברי. הגבר השמן תופס את עצמו פחות מושך ולכך השלכה גם על קשיים במערכות יחסים. לגברים שמנים יש לעיתים קושי ליזום קשר רומנטי ולשמרו והם גם עשויים לחוות בעיות בתפקוד המיני. כובד המשקל מפריע גם בפעילויות גופניות וחברתיות. מתוך כך, מתעוררות תחושות של יאוש ודיכאון, חוסר חשק וחוסר בטחון.

מה יוביל גברים לתהליכי הרזייה לעומת נשים?

את הגברים מובילה יותר מוטיבציה הקשורה בבריאות, כיוון שההשמנה היא בעיקר ביטנית ומערבת סיכון בריאותי. יחד עם זאת, קיימת בשנים האחרונות נטייה גוברת להרזיה אשר מבליטה את האסתטיקה ומשדרת שליטה עצמית, הישגיות וייצוגיות.

לעומתם הנשים מתחילות להתעסק עם נושא המשקל בגיל מוקדם יותר בעיקר בגלל האסתטיקה. המאמץ שלהן רב יותר כיוון שהורמוני הפוריות גורמים להצטברות השומן בירכיים באופן המקשה על הירידה במשקל. כמו כן, השינויים שעובר הגוף הנשי לאורך החיים מציבים אתגרים חוזרים ונשנים סביב ההריונות והמחזור החודשי.

מאת ד"ר אסנת רזיאל מומחית בניתוחי הרזייה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל, במתחם אסותא החדש

רשת מרפאות "כללית סמייל", הגדולה מסוגה בישראל, מעלה בימים אלה בקמפיין אינטרנטי כלל ארצי להעלאת המודעות להיגיינת הפה בישראל www.makeUsmile.co.il.

למי שמחייך יותר מדי בפה סגור, מתבייש בכתמי הניקוטין שעל השיניים, מוקדשת הכתבה הבאה על טיפולי הבהרת שיניים בהתאמה אישית. המדריך המלא לחיוך של מיליון דולר!

מרגע בקיעת השיניים הקבועות שלנו, הן הולכות ונשחקות, והצבע הלבן הטבעי מתעמעם גם הוא. השיניים נוטות לכהות בצבען עם התקדמות הגיל, ובנוסף לכך, שינוי צבע בשיניים או הכתמה שלהן יכול להתרחש במהלך החיים מסיבות חיצוניות או פנימיות. גורמים חיצוניים להכתמה הם רבים, ונובעים בעיקר מכניסה של הצבע דרך סדקים שבאמייל (השכבה החיצונית של השן). דוגמאות נפוצות כוללות: עישון, קפה, תה, מספר סוגים של שטיפות פה, שתייה מרובה של יינות המכילים חומצה טאנית ועוד. הכתמה חיצונית יכולה להיגרם גם עקב חדירה של הצבע דרך השוליים של שחזורים בצבע השן ("סתימות לבנות") ושינוי צבעם. שימוש בתרופות כגון אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין על ידי האם במהלך ההריון או מתן התרופה לילד מתחת לגיל 8 שנים, גורם הכתמה אפורה וקשה מאוד לטיפול. שימוש יתר בפלואוריד גורם גם כן הכתמה קשה הקרויה: פלואורוזיס. חומרת ההכתמה תלויה במינון היתר של הפלואוריד שניתן.

סיבה נפוצה מאוד לשינוי צבע - היא שיניים לאחר טיפול שורש (בחלק מהמקרים) או שיניים שעברו מוות ספונטני (בעיקר כתוצאה ממכה). בנוסף ככל שאנו מתבגרים קיימת נטיה להצהבת הגוון הטבעי של השיניים עקב שינויים פיזיולוגיים של רקמות השן.

מהי פעולת הבהרת שיניים?

פעולת ההבהרה היא שינוי הגוון הטבעי של השן לגוון בהיר יותר. זו הסיבה שקוראים לזה הבהרה ולא הלבנה. כל פעולות ההבהרה מבוססות על שימוש בחומרים מחמצנים המסוגלים לחדור דרך האמייל, מפרקים את הקשרים הכפולים במולקולות הצבע ועל ידי כך מנטרלות אותו. (צבע השן נקבע על ידי השכבה הפנימית לאמאייל הקרויה דנטין והמהווה את רוב מסת השן, אמאייל השן - השכבה החיצונית ביותר הינה שקופה).

על מנת להגביר את סיכויי ההצלחה של הבהרת שיניים, יש לאבחן במדויק את הסיבה או הגורם לשינוי צבע השן טרם ביצוע ההבהרה. כאן המקום לציין שגם כאשר האבחון הוא נכון, לאף אחת משיטות ההבהרה הקיימות אין הצלחה של 100 אחוזים, אך מאידך בביצוע נכון של ההבהרה תופעות הלוואי והסיכונים הם מינימליים ולכן לרוב שווה לנסות.כמו כן חשוב מאוד להדגיש כי לאחר הבהרה יש לבצע תחזוקה נכונה ולחזק את ההבהרה מדי כשנה וחצי עד שנתיים הואיל ויש דעיכה טבעית מסוימת של תוצאת ההבהרה שהושגה.

למי זה מתאים?

לכל אחד ואחת מעל גיל 18, שהחניכיים והשיניים שלהם סיימו את התפתחותם הבריאה, ואשר רוצה שיניים בהירות יותר ו"חיוך של מיליון דולר".

יש הגבלות לטיפול הבהרה ?

כן. הוא לא מומלץ למי שאלרגיים למי חמצן, לנשים בהריון או מיניקות, למטופלים בעלי פה מוזנח ביותר והוא לא מומלץ לאנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.

זה כואב?

לא, אבל תיתכן אי נעימות קלה במהלך הטיפול. ניתן להתגבר על הרגישות באמצעות חומרים מנטרלי רגישות.

מה עושים בטיפול?

מורחים ג'ל מחמצן על גבי השן. הג'ל חודר את האמייל (השכבה החיצונית השקופה של השן) ומגיע לדנטין (השכבה הפנימית של השן) ומבהיר אותה. כן, נכון, התהליך דומה במובן מסוים להבהרת שיער בחומר מחמצן.

כאשר הטיפול מבוצע במרפאה, הרופא מבודד את רקמת החניכיים, מורח על השיניים את ג'ל ההבהרה ומאיר עליו במכשיר שפולט אנרגיית אור או אנרגיית לייזר. האור הנפלט מהמכשיר מפעיל את החומרים המצויים בג'ל שמבהירים את השכבה הפנימית של השן. בדרך כלל חוזרים על מריחת הג'ל) מספר פעמים, כל 10-15 דקות, עד להשגת התוצאה הרצויה.הלבנה במרפאה בעזרת מכשיר אור (LED) נמשכת לרוב כשעה.לעיתים יש לחזור לישיבת הבהרה נוספת. הלבנה בעזרת מכשיר לייזר אורכת כ-20-30 דקות.

כיצד מבהירים שיניים בבית?

ניגשים למרפאה, שם יצקו את תבנית השיניים ומכינים פלטה גמישה מפלסטיק. לאחר בניית הפלטה תקבל/י "ערכת הבהרה", הכוללת את הפלטה, הוראות הפעלה ומספר מזרקים המכילים תערובת של ג'ל מחמצן, חומרי טעם וחומר נגד רגישות.

מורחים את ג'ל ההבהרה בתוך הפלטה הגמישה ואז מרכיבים את הפלטה ל-30 דקות עד שלוש שעות – בהתאם להנחיות הרופא ולסוג ג'ל ההבהרה שהותאם לך. את הטיפול מבצעים פעם עד פעמיים ביום במשך שבועיים עד שלושה, על פי הנחיות הרופא.

האם יש לצפות לתופעות לוואי או לסיבוכים?

במהלך הטיפול ואחריו תיתכן רגישות בחניכיים או בשיניים. לרוב הרגישות עוברת לאחר מספר ימים. סיבוכים בעייתיים, כמו רגישות חזקה בשיניים, צריבה חזקה בחניכיים ותגובות אלרגיות לטיפול, הם אירועים נדירים ביותר. הרופא המטפל מזמין את המטופל למספר ביקורות קצרות במהלך טיפול ההבהרה, ויש לעדכנו אודות ההתפתחות.

ומהן הוראות התחזוקה והשימור אחרי הטיפול?

כדאי לחזק את ההבהרה כל שנה וחצי עד שנתיים. מספר ימי הטיפול במהלך החיזוק הינו מועט, בהשוואה לשבועיים שלושה של פעולת ההבהרה הראשונית. חוץ מזה, מומלץ לצרוך כמה שפחות קפאין (שתיית קפה ו/או קולה) וניקוטין, על מנת להאריך את משך ההבהרה.

מה עם כתמי ניקוטין וקפה?

זאת אופרה אחרת לגמרי כיוון שכתמי ניקוטין וקפאין הם כתמים חיצוניים ולצורך הסרתם יש להיעזר בשיננית.

סתימות וכתרים קיימים בפה:

הבהרת שיניים פועלת רק על רקמות ביולוגיות ולא על סתימות לבנות קיימות או כתרי חרסינה קיימים לסוגיהם - כלומר צבעם לא ישתנה בעוד צבע השן המובהרת ישתנה בהחלט. עובדה זו תיצור הבדל בין הסתימות והכתרים הישנים בפה לצבע השיניים המובהרות.יהיה צורך להחליף את צבע הסתימות והכתרים לגוון החדש שהושג לאחר ההבהרה.לעיתים מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת שיש לקחתה בחשבון טרם התחלת ההבהרה. יש לזכור כי עלות ההבהרה לא כוללת את עלות החלפת הסתימות והכתרים.

אפשר לקנות חומרי הבהרה לשיניים בבית מרקחת בלי מרשם רופא?

בבתי המרקחת נמכרים מעין פלסטרים להדבקה על השיניים או חומרי הבהרה בבקבוקים קטנים. לאמצעים אלה מצורפות הוראות הפעלה. ריכוז החומר הפעיל בהם חלש יחסית, והם יעילים יותר ב"תחזוקת הבהרה". אם רוצים הבהרה מקצועית, בהתאמה אישית, כדאי לפנות לרופא שיניים מקצועי לביצוע ההבהרה הראשונית.

מאת ד"ר עופר כהן, רופא שיניים ברשת מרפאות "כללית סמייל"

חברת הסטארט-אפ הביו-טכנולוגית הישראלית, דיאגנוסטיק טכנולוג'יס חתמה על הסכם הפצה אסטרטגי עם חברת מרקורי מוצרי מדע ותעשייה, המתמחה בייצוג בלעדי של חברות בינלאומיות בתחום הבריאות. במסגרת ההסכם, תשווק מרקורי באופן בלעדי ברחבי ישראל בדיקת חלבון שלייתי, לחיזוי מוקדם של רעלת הריון. השיווק יתבצע מול רופאי משפחה, גניקולוגים, קופות חולים, חברות ביטוח ונשים בהריון.

הבדיקה אשר פותחה על בסיס מחקר מדעי במעבדות הטכניון מהווה פריצת דרך עולמית בחיזוי מוקדם של רעלת הריון, מחלה הפוגעת באחת מתוך עשרים נשים המתבטאת בעליה מסוכנת בלחץ הדם, פגיעה מערכתית בכליות ובכבד, במערכת הקרישה וירידה בטסיות הדם. בשיאה רעלת הריון גורמת לפרכוסים, שבץ מוחי וסכנת חיים ממשית לאם ולעובר. כאשר היא פורצת בתחילת השליש השלישי, הילד נולד פג ועשוי לסבול ממשקל נמוך, ריאות לא מפותחות, פגיעה בראיה, ירידה מוטורית ופגיעה קוגניטיבית.

חלק מהנשים אשר חלו ברעלת הריון, לא מתאוששות מהקשיים לאחר הלידה גם מספר שנים אחר כך ומרביתן נמצאות בסכנה גדולה יותר למחלות לב וכלי דם אשר עלולות להופיע לפתע בעשור הרביעי לחייהן.

הבדיקה אשר מתבצעת החל מהשבוע ה-7 להריון, יכולה לראשונה לחזות לראשונה רעלת הריון העלולה לפרוץ 6 חודשים מאוחר יותר. הבדיקה הנקראת כאמור בדיקת חלבון שלייתי, אושרה לאחרונה על ידי משרד הבריאות ומומלץ לבצעה כחלק מבדיקות השגרה בתחילת ההריון. חברת מרקורי מדע ותעשייה תחל בימים הקרובים במשא ומתן עם קופות החולים, על מנת להכניסה לסל בדיקות ההיריון המורחב. עד אז, ניתן לבצעה באופן פרטי באחד מסניפי רשת המעבדות זר בכל רחבי הארץ, במחיר של 340 שקלים.

אורי שומ�