|
|
|
יום ראשון 31 מאי 2009
שחיקת סחוס - לא רק מחלה של קשישים
|
דלקת מפרקים ניוונית (שחיקת סחוס), הינה מחלת מפרקים כרונית אשר גורמת לכאבים במפרקים, לתחושת נוקשות, למגבלה בתפקוד היומיומי, חוסר יכולת לבצע פעילות גופנית וכתוצאה מכך לפגיעה באיכות החיים. על פי נתוני הערכה כלל עולמיים כ-40% מבני ה-65 ומעלה סובלים מדלקות מפרקים, אך למרות מה שנהוג לחשוב, צעירים רבים סובלים מהמחלה, בעיקר אלו העוסקים בספורט בצורה אינטנסיבית או בעבודות מונוטוניות.
חברת מעבדות רפא משיקה בישראל טיפול תרופתי לשחיקת סחוס (דלקת מפרקים ניוונית), הניתן במרשם רופא ונקרא ארטריל (Arthryl). הטיפול התרופתי מבוסס על גלוקוזאמין הניתן במנה יומית אחת המכילה 1,500 מ"ל. ארטריל הוא הגלוקוזאמין היחיד בישראל הרשום כתרופת מרשם, בעוד כל יתר מוצרי הגלוקוזאמין המקובלים בארץ רשומים כתוספי תזונה, ללא מרשם רופא.
מחקרים רבים הוכיחו כי ארטריל מטפל בתסמינים של שחיקת סחוס ואף מאט את קצב התקדמות המחלה.
החומר הפעיל בארטריל הינו גלוקוזאמין סולפאט גבישי (Crystalline glucosamine sulfate) המקנה לגלוקוזאמין יציבות רבה יותר לאורך כל חיי המדף שלו. בנוסף, היציבות של הטיפול מאפשרת לגוף לקבל את המינון היומי המומלץ ומסייעת להגעה של ריכוזים גבוהים של החומר הפעיל אל המפרק ומעלה את יעילות הטיפול.
את הטיפול בארטריל ניתן להתחיל מיד עם אבחון המחלה והוא מומלץ במצבי מחלה בדרגת חומרה קלה עד בינונית. טיפול מוקדם בארטריל החל משלביה המוקדמים של המחלה, עשוי להגן על הסחוס במפרק, למנוע את הידרדרות המחלה ואף להגן על המפרק בעתיד. על פי מחקרים קליניים השימוש בארטריל מתחיל להשפיע על תסמיני המחלה (כגון כאב ונוקשות) כשבועיים מיום התחלת הטיפול. בטיפול ארוך טווח, אף הוכיח ארטריל הפחתה משמעותית של 57% בסיכון להחלפת מפרק הברך ואפשר חזרה לתפקוד.
ההבדל בין תרופה לתוסף תזונה
תרופות, מחויבות על פי חוק לבצע מחקרים קליניים מבוקרים ולהוכיח כי הן יעילות ובטוחות. תוספי התזונה, מאידך, אינם מחויבים על פי חוק לבצע מחקרים קליניים מבוקרים, ואכן רוב תוספי התזונה בשוק נמכרים ללא שנבדקו במחקרים קליניים מבוססים. מסיבה זו, אסור על פי חוק לייחס לתוספי התזונה סגולות ריפוי ולטעון להתוויה רפואית. לעיתים רבות, תוספי התזונה מתבססים בטענותיהם, שלא כראוי, על מחקרים קליניים שבוצעו על תרופות ומייחסים לעצמם סגולות רפואיות שלא שייכות אליהם. ארטריל (Arthryl) בניגוד לתוספי התזונה המכילים גלוקוזאמין, עמד בדרישות הרישום של משרד הבריאות ושל מדינות רבות נוספות באירופה והוכיח יעילות ובטיחות במחקרים קליניים רבים, גדולים ומבוקרים. נקודה חשובה נוספת היא כי בדיקות שבוצעו בארצות הברית ובקנדה העלו שבתוספי התזונה המכילים גלוקוזאמין עלולים להיות פערים משמעותיים בין מינון החומר הפעיל הרשום על גבי האריזה לבין הכמות שנמצאה בפועל. בחלק מתוספי התזונה אף נמצאו רק 18% מהחומר הפעיל. משמעות הדבר היא שקיים סיכון כי חולים הנוטלים תוספי תזונה של גלוקוזאמין לא מקבלים את המינון התרפיוטי הנחוץ ולכן הם אינם יעילים. בניגוד לתוספי התזונה המכילים גלוקוזאמין שאינם מספקים את הפתרונות הדרושים לקהל הרחב, Arthryl עבר את כל בדיקות האיכות והיציבות הנדרשות על ידי רשויות הבריאות ותכולת הגלוקוזאמין שבו הינה מדויקת ואחידה בכל אריזה.
ארטריל מיוצר על ידי חברת Rottapham באיטליה ומיובא לישראל על ידי מעבדות רפא. מנה יומית אחת מכילה את כל מינון הגלוקוזאמין סולפאט המומלץ (1,500 מ"ג) ליום. ארטריל נמכר בישראל בצורת אבקה להמסה בכוס מים ומיועד לשתיה מיידית בסמוך לארוחה. ניתן להשיג את התרופה בכל בתי המרקחת הפרטיים במחיר של 120 שקלים והיא נמצאת בביטוחים המשלימים של קופות החולים לאומית, מאוחדת ומכבי במחיר של 60 שקלים בלבד. המחירים הם לאריזה של 30 שקיקים המספיקים לשימוש למשך חודש.
|
יום חמישי 28 מאי 2009
מדבקה שקופה לגמילה מעישון
|
(צילום: מוטי פישביין)
ב-31 במאי יצוין בישראל ובעולם היום הבינלאומי ללא עישון. יום זה מתקיים במקביל בכל שנה, בכל מדינות העולם החברות בארגון הבריאות העולמי ה-WHO כבר מאז שנת 1987. מטרתו של יום זה היא להעלות על סדר היום הציבורי העולמי את תופעת העישון ולהגביר את המודעות לגמילה מעישון, למניעת מוות ומחלות הנגרמות מעישון וכן לצמצם את מספר האנשים המתחילים לעשן, אשר רובם בני נוער וצעירים. יום זה גם מהווה סימן דרך למעשנים רבים המעוניינים להפסיק לעשן בתאריך בעל משמעות.
חברת התרופות גלקסו סמית קליין משיקה בישראל מדבקות שקופות לגמילה מעישון בשלושה מינונים שונים. המדבקות הן היחידות בישראל המהוות תחליף ניקוטין בצורה של מדבקה שקופה ונקראות ניקוויטין. המדבקות השקופות לגמילה מעישון מבוססות על תחליף ניקוטין המסייע בהפחתת הדחף לסיגריות במהלך היום ועוזר להתמודד עם הצורך בסיגריה הראשונה של הבוקר עוד בטרם הדחף התעורר.
המדבקות מוצעות במינונים שונים של 7, 14 או 21 מ"ג ניקוטין והן היחידות שמהוות תחליף ניקוטין בצורה של מדבקה שקופה. השימוש בהן נקבע בהתאם למידת ההתמכרות ומותאם לשיטת 3 השלבים ההדרגתיים בתהליך הגמילה. המדבקות מיוצרות בטכנולוגיה ייחודית המווסתת שחרור קבוע של תחליף ניקוטין במהלך 24 שעות ומסייעות בהפחתת תסמיני הגמילה מעישון כמו, עצבנות, חרדה, הרגשת דיכאון, אי שקט וקשיי ריכוז. ניתן להשיג את המדבקות השקופות בכל רשתות הפארם ובתי המרקחת ברחבי הארץ. המחיר המומלץ לצרכן הוא 97.64 שקלים לחבילת מדבקות.
השימוש במדבקות השקופות הוא פשוט וקל. ביום בו מחליטים להפסיק לעשן, יש להדביק את המדבקה הראשונה ולהמשיך ולהדביק מדבקה חדשה בכל יום בערך באותה השעה, עדיף מעט לאחר שקמים בבוקר. יש להשאיר כל מדבקה למשך 24 שעות ותמיד לבחור איזור עור שונה למדבקה החדשה, כאשר יש להימנע משימוש באותו איזור למשך 7 ימים לפחות. אם המדבקה נופלת במשך היום, יש לשים מדבקה חדשה באזור אחר, יבש ונקי משערות ולהמשיך כרגיל. לאחר 16 שעות, ניתן להוריד את המדבקה לפני השינה ולהדביק חדשה בבוקר, אך הדבר יפחית מיעילותה במניעת הצורך של המעשן לעשן סיגריה בעת הקימה. אם המדבקה הודבקה כראוי, מים לא יפגעו בה, ואף ניתן להתרחץ או לשחות לזמן קצר בעת השימוש בה. תופעת הלוואי האפשרית העיקרית היא גירוי עורי קל שניתן להפחיתו על ידי העברת המדבקה ממקום אחד או הסרת המדבקה. הפרעות בשינה וכאבי ראש שכיחים יותר במדבקות של 24 שעות ובמדבקות של 21 מ"ג. רופאים ממליצים בפני מטופלים עם בעיה זו להשתמש במדבקה שמינונה נמוך יותר או להסיר את המדבקה לאחר 16 שעות ולא להשאירה על גופם בזמן השינה. עלולים להופיע סימפטומים דמויי שפעת, בחילה, חולשה וסחרחורת.
כיצד ניתן להיגמל מעישון?
לגמילה מעישון קיימות שיטות לא תרופתיות רבות שנוסו במהלך השנים, כגון ייעוץ על ידי רופא, טיפולים פסיכולוגיים, היפנוזה, דיקור סיני ורפלקסולוגיה. רבים מסוגלים להיגמל מעישון בכוחות עצמם ובעזרת הדרכה התנהגותית בלבד, אך מסתבר כי מרבית המעשנים מכורים לניקוטין ולכן זקוקים לטיפול תרופתי תומך. הטיפול ניתן על ידי תחליף ניקוטין (NICOTINE) שאינו דורש מרשם רופא. התחליף נבדק בהיקף רחב ביותר, ונמצא יעיל ומסוגל להכפיל את שיעורי הגמילה. תהליך הגמילה מעישון מתאפיין בתסמיני גמילה הכוללים נדודי שינה, תאבון מוגבר, כעס, חוסר סבלנות. כאשר מפסקים לעשן, ישנם רגעים בכל מקום כמו רואים סיגריות או אנשים מעשנים. הגורם לתופעה הזו הוא הרצפטורים לניקוטין במוחו של המעשן. יש אלפי רצפטורים במוחו של המעשן אשר רעבים לניקוטין, הרצפטורים האלו דורשים מהגוף לספק ניקוטין למוח וגורמים לדחף להדליק סיגריה. הדרך הישירה ביותר לסייע לנגמלים להתמודד עם תסמיני ההתמכרות לניקוטין ועם התגובות לגמילה היא שימוש טיפולי בתרופות ניקוטין. תרופות על בסיס ניקוטין מקלות על ההימנעות מעישון בכך שהן מספקות תחליף, לפחות חלקי, לניקוטין שהתקבל קודם לכן מהטבק. נראה שבתרופות אלה יש לפחות שלושה מנגנונים עיקריים התומכים במאמצי הגמילה: הראשון הוא הפחתת תסמיני הגמילה, התרופות עשויות להפחית את תסמיני הגמילה הכלליים או לפחות את הבולטים שבהם, ובכך לאפשר לנגמלים לתפקד בתקופה בה הם לומדים לחיות בלי טבק. המנגנון השני הוא הפחתת האפקט המגביר, התרופות עשויות להפחית את האפקטים המגבירים של הניקוטין שמספק הטבק.המנגנון האחרון הוא שמירה על האיזון הנפשי, תרופות על בסיס ניקוטין מאפשרות למעשן להגיע למצב הרוח שהפיק מעישון סיגריות ולרמת הריכוז שהורגל אליה. כמו כן מסייעות התרופות הניקוטיניות להקלת מצבי לחץ ושעמום בקרב המעשנים.
ניתן להשיג את המדבקות השקופות בכל רשתות הפארם ובתי המרקחת ברחבי הארץ. המחיר המומלץ לצרכן הוא 97.64 שקלים לחבילת מדבקות.
|
יום שלישי 26 מאי 2009
בדיקות ללא מחטים
|
חברת אורסנס תחשוף במסגרת "שבוע ביומד ישראל 2009" שייערך בין 15 ל-17 ביוני, בתל אביב, את מוצר הדגל החדש של החברה, ה- NBM-200MP, מכשיר למדידת רמת רוויון החמצן, ההמוגלובין ורמת הסוכר בדם - בלי כל צורך בדקירת מחט. החברה מעריכה כי המוניטור החדש ישפר את איכות הטיפול הרפואי בבתי החולים, עם דגש מיוחד על יחידות לטיפול נמרץ, חדרי מיון וחדרי ניתוח. לדברי ליאור מעין, מנכ"ל אורסנס, שווי השוק הפוטנציאלי של המכשיר הוא מעל 2 מיליארד דולר לשנה. המכשיר זכה לפני מספר שבועות לאישור CE לשיווק באירופה ובקרוב יחל שיווקו שם.
מוצריה של אורסנס מבוססים על טכנולוגיה אופטית ייחודית המתגברת על קשיים המגבילים גישות מתחרות. ה-NBM-200MP פועל בעזרת חיישן דמוי טבעת המותאם לאצבעו של הנבדק והמפעיל לחץ עדין הגורם לחסימה זמנית של זרימת הדם. במהלך החסימה, מרכיבים אופטיים בחיישן מבצעים מדידה רגישה של קרני אור העוברות דרך האצבע, ומספקים מידע על מרכיבי הדם השונים בצורה מהירה, מדויקת וחסרת כאב. המכשיר משפר באופן ניכר את נוחות הנבדקים, מונע זיהומים העשויים להתרחש בבדיקות פולשניות, ומספק לרופאים תוצאות מיידיות ומדויקות יותר מאלו הקיימות כיום.
רמת ההמוגלובין, היכולה להעיד על דימום או על אנמיה, היא מדד בעל חשיבות רבה הן בבתי חולים והן במרפאות חוץ ובבנקי דם. מדידות ההמוגלובין הקיימות כיום פולשניות, איטיות ויקרות. NBM-200MP מספק פתרון ייחודי ובלתי פולשני למדידה נקודתית או רציפה של המוגלובין. בין השימושים האפשריים למכשיר ניתן למנות ניטור מצבי אנמיה ואובדן דם סמוי. המכשיר מותאם היטב לשימוש בסביבה רפואית מגוונת, כולל יחידות טיפול נמרץ, חדרי התאוששות, מרפאות לרפואת חירום, בנקי דם, מרפאות נשים, מרפאות של רופאי משפחה ואף לשימוש ביתי.
מדידה בלתי פולשנית של רוויון החמצן בדם הפכה למדידה המקובלת בחדרי הניתוח וההתאוששות, ביחידות לטיפול נמרץ ובשירותי רפואת חירום. אולם במצבים מסוימים בהם אספקת הדם לקצות הגוף נמוכה, כגון כאשר תפוקת הלב נמוכה או זרימת הדם חלשה, מרבית המכשירים יספקו תוצאות מדידה שגויות. מערכת המדידה NBM-200MP מאפשרת מדידה רציפה ומדויקת של רוויון החמצן בדם לא רק כשאספקת הדם תקינה אלא גם במצבי חוסר דם, היפותרמיה, התכווצות כלי דם או במהלך ניתוחי לב, וכל זאת באופן בלתי פולשני.
המוצרים של אורסנס נבדקו על כ-5,000 חולים, ביותר מ–40 ניסויים קליניים ב-18 אתרים בארה"ב, באירופה ובישראל. לאורסנס 51 פטנטים מאושרים בארה"ב אירופה, סין ויפן, ומעל 20 בקשות לפטנטים.
שבוע "ILSI- ביומד ישראל 2009" הוא האירוע המרכזי השנתי של תעשיית מדעי החיים בישראל. שבוע ביומד כולל כנס מקצועי בינלאומי בהשתתפות מיטב המומחים (מנכ"לים ובכירי חברות מתחום הביו-פארמה והמיכשור הרפואי, מדענים וחוקרים, יזמים, חוקרים, מעצבי דעת קהל בתחום, מנהלי קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים) מהארץ ומהעולם, ותערוכה, המציגה את החידושים החמים ביותר. "ILSI- ביומד ישראל 2009", שזכה להכרה בינלאומית ונחשב לאחד הבולטים בתעשייה העולמית, ייערך בין ה-15 ל-17 ביוני בדיוויד אינטרקונטיננטל ודן פנורמה בתל אביב. יו"רים הוועדה המארגנת הם: רותי אלון, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו, ויו"ר איגוד ILSI וישראל מקוב, נשיא ומנכ"ל טבע לשעבר, המשמש כיום כיו"ר חברת הציוד הרפואי גיוון אימג'ינג.
אתר האירוע: http://www.kenes.com/biomed
|
מים לדוד המלך
|
השמנה, צבירת נוזלים, עייפות ופצעונים על העור – הם רק חלק מהתוצאות של היעדר שתייה מספקת. לקראת חג השבועות, חג המים המסורתי והקיץ הקרב ובא, הנה כמה עובדות חשובות על תפקיד המים וחשיבותם לגוף בריא ויפה.
מעבר להבנה כי שתיית מים "חשובה לגוף", למים יש חשיבות במגוון אספקטים נוספים כמו הרזיה, עור פנים יפה יותר וחילוף חומרים טוב יותר. הדיאטנית הקלינית אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב בת"א, מסבירה:
במצב של שתייה לא מספקת מתפתחת בגוף התייבשות כרונית שהסימפטומים שלה הם - עייפות, כאבי ראש, פיהוקים, ואצל אנשים מבוגרים לפעמים גם בלבול.
נתון מעניין נוסף: לעיתים תחושת הצמא מתפרשת בטעות על ידי הגוף כרעב, הגורם לאכילה מיותרת במקום פשוט לשתות מים, והתוצאות ניכרות בהמשך על משקל הגוף.
מחסור במים בגוף יכול להוביל גם לצבירת הנוזלים באזורים שונים בגוף המוביל לנפיחויות בתחתית הרגלים או בפנים אצל נשים מקורן בהיעדר שתייה מספקת.
חשיבות שתיית המים אינה רק לשם הצורך בנוזלים וישנה חשיבות רבה למינרלים כגון סידן ומגנזיום שהמים מגבירים את יכולת ספיגתם בגוף.
"בכל מים טבעיים קיימים מינרלים" מסבירה אולגה רז, "אך חשוב להקפיד על איכות המים ששותים" במים המופקים ממי באר ועוברים תהליך זיכוך של טכנולוגיית הידרו 2000 כמו אלו של אקווה נובה למשל, מוצאים מהם מזהמים מיקרוביאליים ותרכובות מזיקות כמו חנקות, פוספאטים וסיליקאטים. בתום תהליך הזיכוך מוחדרים למים מינרלים חיוניים לגוף כגון סידן, מגנזיום ופלואור, באופן מבוקר ובהרכב האופטימאלי לגוף, דבר המעשיר את המים ביתרונות תזונתיים.
מים מועשרים בסידן ומגנזיום מהווים מקור מצוין וזמין להשגת הקצובה היומית המומלצת. לסידן תפקיד חיוני בתהליך חילוף החומרים בגוף ובתהליך בנית העצם ומניעת אוסטאופרוזיס. שתיית 2 ליטר מים ביום המכילים 80 מ"ג סידן לליטר, מספקים 10% מתצרוכת הסידן המומלצת. מינרל חשוב נוסף שניתן למצוא במים הוא המגנזיום, אשר תורם בעקיפין לשיפור פעילותם של ההורמונים המווסתים את צפיפות העצם ומשתתף בתהליכים הקשורים להפקת אנרגיה ופעילות שרירים. שיעור הספיגה של המגנזיום ממים גבוה יותר משיעור הספיגה שלו ממזון. מרכיב נוסף הוא הפלואור, המגן על ציפוי השיניים, מגן מפני עששת, ומסייע בספיגת הסידן בגוף.
הפתרון: תכנון שתייה - "חשוב לתכנן את השתייה היומית", אומרת רז. כל מה שאינו מכיל סוכר נחשב למים, ולכן גם תה וקפה נחשבים במאזן המים היומי. מומלץ לשתות במהלך היום בקבוק מים של ליטר וחצי שמכיל כ- 7 כוסות, ובנוסף לזה לשתות 3 כוסות קפה או תה. לחילופין אפשר לשתות במהלך היום 4 בקבוקים של 330 מ"ל, עם 4 כוסות קפה או תה. גם אם הגוף נמצא במצב של התייבשות כרונית, הקפדה על שתייה של 9-10 כוסות מים מידי יום תביא לשיפור משמעותי כבר בתוך שלושה שבועות - נוזלים שהצטברו ייעלמו, העור ייראה קורן ובריא יותר, עייפות וכאבי ראש יתפוגגו, ויש סיכוי סביר שהתוצאה תבוא לידי ביטוי גם במשקל הגוף שיפחת.
מאת דר' אולגה רז, דיאטנית קלינית
|
יום שני 25 מאי 2009
לעשן או לא, זאת השאלה
|
בי"ח השרון מקבוצת שירותי בריאות כללית מציע לציבור סדנא לגמילה מעישון הכוללת 4 מפגשים קבוצתיים ו-2 מפגשים אישיים, בהם מלווים את המשתתפים בתקופה הקריטית - החודשים הראשונים של הגמילה.
הסדנא מבוססת על גישה רפואית והתנהגותית המסייעת למשתתפים להיגמל באופן הדרגתי מהתמכרות לניקוטין ומקנה להם כלים להתמיד בשינוי. במסגרת המפגשים ילמדו המשתתפים לשנות הרגלים ולאמץ כלים להתמודדות עם "מצבים מזמיני סיגריה" וירכשו מיומנויות להתמדה בגמילה. הסדנא בניהולו הרפואי של ד"ר דרור דיקר מומחה הכללית - מנהל מחלקה פנימית ד' בבי"ח השרון.
אפרת שקד, מומחית הכללית - רוקחת קלינית בבי"ח השרון ומנחת הסדנא: "למעשנים יש צורך פיזי בסיגריה אך חלק ניכר מן ההתמכרות נובעת ממקור רגשי. העישון מתחבר בתבנית הזיכרון של המעשן עם חוויה מסוימת – סיגריה עם הקפה בבוקר, עם חברים בפאב, אחרי ארוחה דשנה, בהמתנה לאוטובוס ועוד.
בסדנא ילמד כל משתתף כיצד לזהות את המצבים הרלוונטיים עבורו וכיצד "לשבור" את התבנית ולהסתגל לשינוי."
לרגל פתיחת הסדנא ולציון "היום הבינלאומי ללא עישון" יתקיים בבי"ח השרון מפגש ייחודי לציבור הרחב, ללא תשלום, בנושא עישון. המפגש יתקיים ביום א', 31.5.09 בשעה 19:00 באולם ההרצאות בבי"ח השרון.
המפגש יכלול הרצאה של הרוקחת הקלינית אפרת שקד בנושא "הגישות החדשות לטיפול בהתמכרות לניקוטין" והרצאת אורח של ירון שמיר, מרצה ומורה לקולנוע, חבר בועדת הרפרטואר של פסטיבל הסרטים בחיפה, בנושא "עישון ומעשנים בקולנוע".
לפרטים והרשמה לסדנא ניתן לפנות בימים א'-ה' בשעות 8:30-15:00, בטלפון 03-9372426
|
יום ראשון 24 מאי 2009
חיבור מבטן ולידה
|
שיטה ייחודית לליווי הריון הוליסטי, אותה פיתח ד"ר קרלוס רוזנברג, רופא נשים, מיילד, מייסד מרכז "הרחם" לליווי הריון, תיושם לראשונה בישראל במרפאת "כללית רפואה משלימה" באם המושבות, פתח תקווה, ותיתן מענה משולב הוליסטי (רפואי ורגשי) להשגת חווית הריון מהנה ורגועה תוך התחברות לעובר ורכישת כלים להתמודדות עם הלידה.
התפישה הרפואית של תקופת ההיריון מצד החברה והממסד הרפואי כאחד, לצד העיסוק הבלתי פוסק במציאת פתרונות רפואיים לבעיות ומחלות, מביאים לכך שהריון הפך ל"פרויקט הריון". והריון נתפס בעיני הרפואה כתהליך שבכל רגע משהו עלול להשתבש. כתוצאה מכך, אצל רבים מהזוגות ואמהות לעתיד, הריון אינו מהווה מקור להנאה ושמחה אלא תקופה של סטרס,פחד, לחץ ואי ודאות הגורמת לעיתים לנשים להימנע מהתחברות רגשית עם העובר שהן נושאות בקרבן.
"ישראל היא בין המובילות בעולם במספר הבדיקות רפואיות המתבצעות במהלך ההיריון, מציין ד"ר קרלוס רוזנברג, "התפתחות הטכנולוגיה הרפואית על כל יתרונותיה, הרחיקה אותנו מהטבע ומעצמנו: אנו מאמינים וסומכים יותר על מכונות כגון: אולטרא סאונד, ופחות על הקול הפנימי שלנו ההולך ודועך. נשים רבות מאמינות כי במסלול הבדיקות רפואיות ניתן לספק את כל צרכיהן, ככל שיש יותר בדיקות עלול להיווצר מצב שרמת החרדה תגדל כמו כן התלות בבדיקות. הפגישות במרפאה נעשות תחת לחץ זמן, למעשה בכל תשעת חודשי ההיריון נפגש הרופא בסך הכול במשך שעה וחצי בלבד עם האישה. כל פגישה נמשכת 10 דקות. במסגרת מעקב הריון רגיל, רופאים מתקשים לספק צרכים רגשיים של נשים בהריון. כמו כן חלק ניכר מהרופאים מאמינים נלהבים של הבדיקות רפואיות, כתוצאה ממספר אילוצים כגון רפואה הגנתית, סיבות כלכליות וכדומה. ההתעסקות הבלעדית במחלות ובחיידקים ובוירוסים, מעבירה מסר מטעה ומוטעה כאחד, שכביכול כל רגע תקלה יכולה לקרות בהריון, וכתוצאה מכך, העובר עלול להיפגע. כאשר בפועל רוב ההריונות מסתיימים בהצלחה"
"בחרתי לקרוא לשיטה - ליווי הריון, על מנת להבדיל אותו מ"מעקב הריון" הקיים במסגרת הקיימת. בליווי הריון הוליסטי, הרופא הוא ליד האם לעתיד ומשפחתה ומלווה אותם בהריון. הליווי מתרחש מתוך הכרה במרכזיותה של האHשה וצרכיה הגופניים - רפואיים, הנפשיים, רוחניים כאחד, ולאפשר לה להתחבר לידע הפנימי האינטואיטיבי החבוי בה באופן טבעי. בליווי הוליסטי, ההיריון נחווה כמקור לבריאות, הנאה ושמחה ולא כמחלה.
אחד היתרונות הבולטים של שיטת ליווי הריון הוליסטי היא בכך, שהאישה עוברת באותו מפגש גם מענה לצרכים רפואיים ורגשיים מאותו רופא נשים.
חשוב לדאוג לחוויה חיובית בזמן הריון שמביאה עמה זיכרון נעים וגם בשל העובדה שטיב ההיריון משפיע על התוצאה הסופית. במחקרים נמצא קשר בין סטרס כרוני בזמן הריון לבין מצבים בלתי רצויים בחייהם של צאצאיה של האישה ההרה במישור הקוגניטיבי, התנהגותי, והמוטורי. הרפואה המערבית אינה עוסקת כלל בתהליכים הנפשיים המאוד חשובים ובצרכיה הנפשיים, רוחניים של האישה, המתרחשים בתקופת ההיריון ולכן אינה מתייחסת אליהם. תהליכים כגון: קבלת שינויים גופניים, בניית הזהות האימהית, חיבור לידע הפנימי המאפשר בטחון ביכולת ללדת. המטרה של הרפואה המערבית היא: "אישה בריאה - ותינוק בריא" וזה בסדר אך לא מספיק. ניתן לשלב רפואה עם הנאה."
"בהריון עלולים להופיע פחדים נורמליים וטבעיים אשר נוגעים לתקינות העובר, למידת היכולת להתמודד עם ההיריון, הלידה וגידול הילד/הילדה, תוך שמירה על הזוגיות והקריירה. גם לפחדים אלה יש לתת מענה.פחדי ההיריון שכיחים כגון: שמא יקרה משהו רע לעובר, או "שההיריון יסתיים לא טוב", “אולי לא אצליח ללדת”, או ““אולי לא אצליח להניק”, “אני בטוחה שהתינוק החדש יפריע בזוגיות/קידום מקצועי.
"המטרה בשיטת ליווי הריון הוליסטי היא להחזיר את האהבה להריון, לעודד חיבור, בין האם לעתיד לעצמה ובינה לעובר, להחזיר לה את האמונה בטבע, ביכולותיה, להעצים ולחזק אותה ולחזור לפרופורציות בכל הנוגע לפחד מפני שיבוש. חשוב שההיריון יתרחש בסביבה תומכת המאפשרת לתהליכים אלה להתקדם בזמן ובקצב המתאימים לכל אישה, מה שיביא ללידה טובה יותר ולאימא מודעת יותר. חשוב לציין כי ההשגחה הרפואית על האישה ההרה ועל העובר זהה בליווי הריון ובמעקב הריון. ליווי הריון הוא מעקב הריון ועוד. בסופו של תהליך זה, רמת החרדות והסטרס של האישה יורד, ולכך יש השלכה גם על חיי ובריאות התינוק בעתיד. האישה מסופקת יותר, גם משום שהיא נהנתה וגם משום שגדלה רוחנית ביחד עם משפחתה. האישה עצמאית יותר, מחוברת לידע פנימי, מודעת לצרכיה, מאמינה ביכולתה ללדת בדרכה שלה. מוכנה ללידה."
כיצד מתבצעת שיטת ליווי הריון הוליסטי?
המפגשים יתקיימו במרפאת "כללית רפואה משלימה", באם המושבות, פתח תקווה". המרפאה מעוצבת באווירה נעימה ורגועה, אין במקום אמצעים מאיימים כגון כיסא גינקולוגי או מכשירים גינקולוגיים והמקום אינו משמש מרפאה גינקולוגית כללית. יחד עם זאת, המקום מצויד בכל האביזרים שעשויים להיות נדרשים, כגון מכשיר אולטרא סאונד ועוד.מדובר במפגש אחת לחודש בהם העובר נוכח. יש דרכים מגוונות להתחבר וליצור קשר עם העובר: להתייחס אליו כשילוב של ילד ומבוגר ולכוון את התודעה שלנו אליו. לפרש את התנועות שלו, את הרצונות שלו, את הטמפרמנט והאופי שלו, מה הוא רוצה להגיד לאימו. המפגש כולל שיחות בגובה העיניים ומצגות, ועל פי הצורך שימוש במספר כלים כגון: דמיון מודרך, לצד בדיקות רפואיות רלוונטיות, תוך ההתייחסות להריון כאל תהליך בריא, טבעי ומהנה. בליווי הריון הוליסטי מדובר בחוויה משפחתית וזוגית כאחד, וגם חברים וילדי בני הזוג מוזמנים להצטרף למפגש במרפאה, לפי רצון האישה ואף להשתתף בשיחות. חשוב להדגיש כי ד"ר קרלוס רוזנברג מפנה את המטופלות לבדיקות השגרתיות המקובלות ומבצע אינטגרציה בין הגישה ההוליסטית לגישה המערבית.
|
יום חמישי 21 מאי 2009
כאב כמחלה
|
יותר ממיליון ישראלים סובלים מכאב כרוני, פי עשרה יותר מחולי הלב והחולים האונקולוגים ולמרות זאת רק בשנים האחרונות הובן הצורך בהכרה בכאב כמחלה ומתן מענה לחולים הסובלים מכאב ועקב כך, מאיכות חיים ירודה.
בשנות ה-50 במאה הקודמת החלה התעניינות מצד חוקרי פיזיולוגיית העצב, שהבינו כי הכאב אינו חוש נוסף, אלא מערכת מורכבת בעלת השפעות פיזיולוגיות ונפשיות.
הכאב הוא תחושה פיזיולוגית ברמה של חוש, כמו חוש מגע או חוש ראיה. אבל תחושת הכאב היא בעלת אפיון חשוב נוסף והוא הסבל הנגרם על ידה. הסבל הוא הפן הנפשי אשר מלווה את תחושת הכאב. הסבל והזיכרון הם שגורמים לנו להימנע מלבצע פעילויות, אשר יזיקו לגופינו.
הכאב הוא תסמין פיזיולוגי, שהתפתח בבעלי חיים כמנגנון הגנה, ומשמש כהתראה על סכנה לפגיעה בגוף. כרופאים, אנו מחויבים על פי שבועת היפוקרטס, להקטנת סבלו של החולה. התחייבות זאת אינה מוגבלת רק למחלה מאובחנת, אנו מחויבים לטיפול בסבלו של האדם. הכאב הינו התסמין הנפוץ ביותר בכל המחלות ומהווה את הסיבה העיקרית לפניה של מטופלים לעזרה רפואית.
בישראל 17% מהאוכלוסייה סובלת מכאב כרוני ו-36% מבתי האב בישראל מושפעים מכך. כחמישית מהחולים חיים עם כאב כרוני במשך 20 שנה (17%). ההערכה היא כי באירופה ובישראל כעשרה מיליון ימי עבודה יורדים לטמיון בכל שנה. כאב כרוני מוגדר ככאב הנמשך 6 חודשים לפחות. חולים הסובלים מכאב כרוני מרגישים עייפים, עצבניים וחסרי אונים ואינם מסוגלים להתרכז ולחשוב בבהירות, כמחצית מהחולים אינם זוכרים איך זה לחיות ללא כאב ועבור כרבע מהחולים הכאב כל כך חזק והסבל רב כל כך עד שהם מבקשים למות. מסקר אירופאי בתחום הכאב, שנערך בשנים האחרונות גם בישראל, עלתה תמונה מדאיגה התקפה עד היום, על פיה הטיפול בכאב נעצר בקבלת טיפול תרופתי אצל רופא משפחה, קיים חוסר מודעות בקרב הציבור, לגבי אפשרויות הטיפול הנוספות הקיימות על מנת להקל על הכאב, באמצעות פנייה למרפאות הכאב, כאשר הטיפול התרופתי לא צלח.
מרבית הנשאלים בסקר, ציינו כי הם פונים לרופא משפחה לקבלת טיפול בכאב (64%) ורק 5% מגיעים למרפאת כאב. רק 39% הביעו שביעות רצון מהרופא שמטפל בכאב. 41% ציינו שהרופא מעדיף לטפל במחלה ולא בכאב.35% דווחו שהרופא אף פעם לא שאל לגבי הכאב. 66% מוכנים לנסות טיפולים חדשים. כאן תמונה הבעיה, שכן החולים אינם מודעים לאופציות הטיפול שניתן להציע במרפאות הכאב, כמו הזרקת חומרים לטיפול בדלקת או הפעולות הזעיר פולשניות, כגון חסימת עצבים או טיפול בגירוי חשמלי לחוט השדרה. יתכן שהחולים חוששים מטיפולים אלה, שלא בצדק, ואינם פונים למרפאות כאב בשל כך.
בעשור האחרון החלו ארגוני הכאב העולמיים בתנועה להכרה בכאב הכרוני "כמחלה". הדבר נעשה מתוך הכרה, שברגע שנוצר כאב כרוני אין זה משנה מה הוביל ליצירתו. לדוגמא, מחלות רבות מובילות לאי ספיקה כלייתית, מהרגע שזו הופיעה היא גורמת בעצמה לתחלואה מישנית, כגון אובדן סידן בעצמות, עליה בלחץ דם ועוד. הדבר זהה גם בתסמונות הכאב הכרוני. לאחר תקופה של כאב מתמשך, הכאב הכרוני הופך למחלה בעלת תחלואה מישנית כגון דיכאון ,הגבלות תנועתיות ותפקודיות, והדבר יכול להגיע עד הגבלות קשות המוליכות לעיתים לקטיעת איברים. הקלת הכאב במקרים אלה תשפר לא רק את סבלו של החולה העומד במרכז הטיפול, אלא גם את אותה תחלואה מישנית.
בישראל קיימים רק כ-70 רופאים המגדירים את עיסוקם כרופאי כאב, ורק כעשרה עברו הכשרה פורמלית ברפואת כאב בחו"ל. הדבר גרם לפער עצום זה בין הצורך לבין המצאי, (הגדול פי מאה בהשוואה לתחום הקרדיולוגיה, לדוגמה) ויצר פגיעה בטיפול בסובלים מכאב. חשיבותה של רפואת הכאב הוכרה לאחרונה גם בישראל, ובשנה האחרונה אישר משרד הבריאות תחום התמחות חדש- ברפואת כאב.
במהלך ההיסטוריה נמצאו טיפולים שונים לכאב כגון חיתוך וניתוק עצבים, טיפול בהקפאה ועוד. חלקם הוכחו כלא יעילים ונעלמו עם השנים. הטיפול התרופתי שמקורו מצמחים כגון אופיום (מורפין), קנביס (מריחואנה רפואית), צמח היפרקום (שמימנו פותחה תרופה לדיכאון וכאב עצבי) וקליפת עץ הערבה (אספירין) ועוד, הפך להיות לטיפול הבסיסי. עם השנים התפתחו תרופות הכאב והפעולות לחסימת עצבים כגון ההזרקות האפידורליות הניתנות לחסימת הכאב ללידה
במשך השנים נעשו ניסיונות לחתוך עצבים במטרה למנוע את הולכת הכאב בהם. הניסיון לימד אותנו כי במקרים רבים הכאב רק נדד לקצה העצב החתוך. ואז הטיפול הפך להיות אף יותר קשה לטיפול. שיטת הגירוי החשמלי לחסימת הכאב מציעה דרך אלגנטית לחסימת הכאב, ללא נזק למערכת העצבים וללא שימוש בתרופות אליהן נוצרת התרגלות ושהן גורמות תופעות לוואי.
השימוש בגירוי חשמלי לשיכוך כאב הוא עתיק יומין. ראשיתו בשימוש בצלופחים וסוגי דגים אחרים יוצרי זרם. באמצע המאה השמונה עשרה, כאשר התאפשר ליצר זרם באורך אמין החל שימוש נרחב במדיום זה ככלי בידי שרלטנים בסלוני אירופה.
בשנות השישים של המאה הקודמת החל להיווצר עניין מחודש בגירוי החשמלי לטיפול בכאב. לפי תיאורית השער, שהוצעה ע"י דר מלזק ודר' וואל , גירוי עצבי שאינו כואב יכול לחסום את ההולכה של גירוי כואב לאורך מסלול העצב בדרכו למח.
לאחר פרסום זה החלו מספר נוירוכירורגים בניסיון להשתיל אלקטרודות ליד חוט השדרה על מנת לחסום את הולכת הכאב.
טכנולוגיית הגירוי החשמלי לחוט השדרה, לטיפול בכאב כרוני ממקור עצבי, הינה הליך זעיר פולשני, התופס תאוצה בכל שטחי הרפואה, אך במיוחד ברפואת כאב. אנו רואים, התרחבות של ההתוויות, ועליה במספר המקרים המטופלים. בארה"ב ובישראל נפוץ טיפול זה לטיפול בכאבים שמקורם בפגיעה עצבית, כגון כאבי גב, רגליים או צוואר. התוצאות המחקריות מראות כי השתלת האלקטרודות בחלל האפידורלי בחוט השדרה לטיפול בכאבים ממקור עצבי (נוירופטי), מקטינה בלמעלה מחמישים אחוז את עצמת הכאב וצריכת התרופות לאורך הזמן. כמו כן, הטיפול בגרייה חשמלית לחוט השדרה הוכח מחקרית כיעיל, כמפחית ימי אשפוזים, וכמשפר את איכות החיים לסובלים מכאבים ממקור איסכמי, קרי חולים הסובלים מתעוקת לב או מכאבים בגפים כתוצאה מאי ספיקת כלי דם.
הטיפול בגרייה חשמלית לחוט השדרה הינו דו שלבי. בשלב הראשון - "טיפול ניסיון"- החדרת אלקטרודה זעירה באמצעות מחט לבדיקת יעילות הטיפול. רק במידה והטיפול נמצא כיעיל ממשיכים לשלב השני - דהיינו, השתלת אלקטרודה קבועה ומכשיר נוירוסטימולטור מושתל.
בטיפול הניסיון מחדירים בהרדמה מקומית אלקטרודה זעירה לחלל האפידורלי לאזור אמצע הגב דרך מחט. האלקטרודה מנווטת במעלה החלל האפידורלי, בהנחיית שיקוף .המיקום המדויק נבחר על ידי הפעלת הגירוי החשמלי בזמן הפעולה. בסיום הפעולה מקבל החולה גירוי נעים המחליף את הכאב ממנו הוא סובל. האלקטרודה מקובעת לעור ומחוברת למכשיר חיצוני באמצעותו יכול החולה להפעיל את הגירוי ולשלוט בעוצמתו. החולה משוחרר בו ביום לביתו לתקופה של כעשרה ימים, כדי לוודא את יעילות הטיפול בחיי היום שלו. לאחר תקופת הניסיון, מוודאים שהמערכת אכן הפחיתה את הכאב ב 50% לפחות, וכי יש שיפור תפקודי וירידה בצריכה התרופתית. במידה ואין - האלקטרודה נמשכת החוצה. במידה וחל השיפור המצופה, ממשיכים להשתלת מערכת קבועה, הכוללת בנוסף לאלקטרודה, נוירוסטימולטור חשמלי (מכשיר המחולל גירויים חשמליים) ממוזער ודק, (שגודלו כגודל קוצב לב) , המושתל תת עורית ומתחבר אל האלקטרודה. כך שכל המערכת הינה פנימית ומאפשרת למטופל לחזור לשגרת חיים מלאה. החולה שולט בפעילות המכשיר ע"י שלט חיצוני, ויכול להפעיל תוכניות קבועות או להפעיל רק במידת הצורך בזמן התקף כאבים.
לסיכום: ניתן לומר כי ניתן ורצוי להתחיל בטיפול תרופתי פומי (דרך הפה) , אך כשנכשל יש לשקול לפנות למרפאת כאב לצורך בדיקת התאמת טיפולים אחרים, ביניהם טיפול פולשני, היעיל בהתוויות הנכונות ובבחירת החולים הנכונה. חשוב לזכור שיש מה לעשות כדי להקל על הכאב והסבל, וניתן לשפר משמעותית ובאופן דרמטי את איכות החיים של חולים הסובלים מכאב.
מאת ד"ר איתי גור אריה, יו"ר האגודה הישראלית לכאב ,מנהל היחידה לשיכוך כאב, המערך להרדמה וטיפול נמרץ, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.
|
יום רביעי 20 מאי 2009
תרופה חדשה ליתר לחץ דם ריאתי
|
משרד הבריאות אישר תרופה חדשה לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי עורקי (PAH) הנקראת ווליבריס (Volibris - (Ambrisentan. מדובר בתרופה למחלה נדירה וקשה הגורמת להיצרות של עורקי הריאה המובילים דם לריאות במקום בו עובר הדם תהליך העשרה בחמצן. כתוצאה מלחץ הדם המוגבר בעורקי הריאה, זרימת הדם קשה יותר, כך שנוצרות הפרעות בתפקוד הלב. יתר לחץ דם ריאתי היא מחלה נדירה כאשר ההערכה היא כי בישראל כ-300 איש חולים במחלה. הסימפטומים העיקריים למחלה הם עייפות, סחרחורות, וקוצר נשימה בעיקר במאמץ.
ווליבריס המיובאת לישראל על ידי גלקסו סמית קליין (GSK) ישראל הינה תרופה שהיא חוסם ספציפי של הרצפטור לאנדתולין. היא מאפשרת הרחבה של עורקי הריאה המוצרים ובכך מאפשרת זרימת דם טובה יותר. כתוצאה מכך, לחץ הדם הריאתי יורד וישנה הקלה רבה בסימפטומים. תוצאות של שני מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה, הראו כי הטיפול בווליבריס שיפר משמעותית את היכולת התפקודית, הוריד את הסימפטומים של המחלה ודחה את החמרתה.
ווליבריס המשווקת כבר בארצות הברית ובאירופה, מציעה יתרונות חשובים מול תרופות דומות הנמצאות כבר בשוק. בנוסף ליעילות הטיפול, קיים סיכון נמוך בלבד לאינטראקציות עם תרופות אחרות הנלקחות בו זמנית, לרבות קומדין, ולהבדיל מתרופות דומות, הסיכון להפרעה בתפקוד כבד נמוך.
המינון ההתחלתי של ווליבריס הוא 5 מ"ג בנטילה נוחה של פעם ביום בלבד, כאשר על פי שיקול הרופא ניתן לעבור למינון של 10 מ"ג. התרופה כלולה בסל הבריאות וזמינה בכל קופות החולים. אריזה כוללת 30 טבליות.
|
יום שלישי 19 מאי 2009
מחקר חדש: קשר בין שתלי סיליקון לסרטן שד נדיר
|
(צילום: Arlen Roche)
מחקר הולנדי חדש אשר פורסם במגזין JAMA מצביע על קשר בין שתלי סיליקון וסרטן שד נדיר מסוג לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים.
"לאישה המתכננת ניתוח פלסטי להגדלת השדיים, מציינת ד"ר תמי קרני, מומחית בכירורגיה ב"ליידי אסיא" - המרכז לבריאות השד ובמכון לבריאות השד במרכז הרפואי "אסף הרופא, כדאי לשקול את ההשלכות הנגזרות מטיפול זה.
השימוש בסיליקון בעולם הרפואה, שהחל ב-1953, עורר גל של מחקרים לבדיקת הסיכונים הכרוכים בהחדרת חומר זה לגוף האדם. בשנות ה-90 החל ארגון המזון והתרופות האמריקאי לחשוד בשתל הסיליקון, שהיה אז בנוי ממעטפת מסיליקון קשיח מלא במי מלח פיזיולוגיים, כגורם לשתי מחלות: סרטן ומחלה אוטואימונית הפוגעת בשרירים ובפרקים.
בעקבות החשדות הללו נאסר השימוש בסיליקון בשתלים להגדלת שד ובד בבד החל תהליך של שיפור איכות השתל כדי למנוע סיכונים בריאותיים. מאז הוכיחו מספר מחקרים גדולים ששתלי הסיליקון בטוחים ביותר ולא רק שאינם גורמים למחלות, אלא שנשים שעברו ניתוחי הגדלה עם שתלי סיליקון סובלות פחות מסרטן השד. ב-1962 שודרגו השתלים ומאז ועד היום משתמשים בניתוחים להגדלת שד במעטפת סיליקון קשה ובתוכה סיליקון ג'ל.
המחקר שנערך על ידי המחלקה לפתולוגיה של מכון הסרטן באמסטרדם ופורסם במגזין הרפואי JAMA מצביע על סיכון חדש בשימוש בשתלי הסיליקון: התפתחות לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים (ALCL) בשדיים. זוהי מחלה סרטנית נדירה, אשר פוגעת בבלוטות הלימפה ודורשת בדרך כלל טיפול מיידי באמצעות כימותרפיה.
מקורו של המחקר בהתגלות שני מקרים של לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים בשדיים של 2 מטופלות שעברו השתלת סיליקון מסיבות קוסמטיות. בעקבות מקרים אלה התעורר החשש כי קיים קשר בין השתלת הסיליקון והופעת הלימפומה. למרות שבספרות המקצועית דווח בעבר על מקרים דומים נוספים, שהעלו השערות לגבי סיכון מוגבר ללימפומה אנאפלסטית אצל מטופלות עם תותבי שדיים, לא נעשו עד כה מחקרים בתחום.
כדי לקבוע אם הסיכון לחלות במחלה קשור לתותבי שדיים מסיליקון בדקו החוקרים בבסיס הנתונים הארצי הפתולוגי של הולנד את כל המטופלות שאובחנו עם לימפומה בשד בין השנים 1990-2006. הם מצאו ברשומות התחלואה 11 מטופלות נוספות עם אותו סוג גידול, שמתוכן 3 מטופלות עם גידול בשני השדיים.
11 המטופלות שלקו בלימפומה נדירה מסוג זה אובחנו בין השנים 1994-2006 בגיל ממוצע של 40 (הטווח היה 24-68 שנים). 5 מהן עברו השתלת סיליקון בשני השדיים 1-23 שנים לפני האבחנה. כולן עברו את ההשתלות מסיבות קוסמטיות.
לאחר שאספו מידע קליני ופתולוגי עבור כל המקרים ומקרי הביקורת הגיעו החוקרים למסקנה שהסיכון לפתח לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים היה גדול פי 18 לאחר השתלת סיליקון. יחד עם זאת ציינו החוקרים, שאף כי ישנו סיכון מוגבר משמעותי לגידול נדיר זה לאחר השתלת סיליקון בשד, הסיכון האבסולוטי נמוך מאוד (11 מקרים בהולנד ב-17 שנים). בהתבסס על נתוני המחקר מעריכים החוקרים שהיארעות השנתית של גידול זה היא של 1-3 נשים מתוך כל מיליון נשים עם שתלי סיליקון.
ד"ר תמי קרני: "שאלת הסיכון בניתוחים הפלסטיים להגדלת חזה היא מטרידה מאד ואין ספק שאם קיים קשר בין השתלים למחלה. יש לקחת זאת בחשבון טרם ניתוח פלסטי שאינו חובה. על מנת לאשר את ממצאי המחקר יש צורך במחקרים נוספים, אולם חשיבותו טמונה בהעלאת הנושא למודעות הציבורית. אני ממליצה לנשים שמעוניינות לעבור טיפול קוסמטי להגדלת השדיים לקבל את כל המידע העדכני בנושא, מוסיפה ד"ר קרני. כדאי להן לשאול את הרופא שלהן על הסיכונים השונים הכרוכים בהשתלת הסיליקון, ובכלל זה על הסיכון לחלות בסרטן מסוג נדיר זה".
|
יום שני 18 מאי 2009
נפלאות הסידן
|
סידן הוא המינרל השכיח ביותר בגוף האדם – מהווה כ-1.5% ממשקלינו. מרבית הסידן נמצא בשלד ובשיניים, ומיעוטו נמצא בדם וברקמות נוספות.
אנו מסוגלים לספוג רק כ-20%-30% מהסידן אותו אנו צורכים. ספיגת הסידן גדולה יותר בשנות הגדילה ועד גיל 25 לשם בניית העצם. הספיגה פוחתת יותר ויותר מגיל 30 לערך, ונמוכה עוד יותר בקשישים.
מקורות הסידן העיקריים במזון
חלב ומוצריו, משקאות סויה המועשרים בסידן. מקורות נוספים, בעלי תכולה נמוכה יותר של סידן ו/או בעלי ספיגה נמוכה יותר בגוף: סרדינים עם העצמות, טחינה, שקדים, גרעינים ואגוזים שונים, ירקות עליים כגון: ברוקולי, כרוב, כרובית, קטניות, דבלים.
תפקידי הסידן
חשיבותו העיקרית הידועה היא בשמירה על מסת העצם. מחקרים שנערכו לאחרונה בארץ ובחו"ל, הראו כי קיימת השפעה הפוכה בין כמות הסידן הנצרכת לבין משקל הגוף ובין כמות השומן בגוף (הרחבה על כך בהמשך). נמצא גם כי צריכה גבוהה של סידן מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולמחלות אחרות הקשורות להשמנה: יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה. הסידן מהווה מרכיב חשוב של השיניים. הסידן משתתף בתהליך התכווצות שריר הלב ושרירי השלד. הסידן משתתף בתהליכים במערכת העצבים ובמערכת ההורמונלית. סידן הכרחי לקרישת הדם.
כמות הסידן המומלצת לצריכה יומית
|
קבוצת גיל (שנים) |
כמות סידן מומלצת (מ"ג ליום) |
|
1-3 |
500 |
|
4-8 |
800 |
|
9-18 |
1300 |
|
19-50 |
1000 |
|
מעל 50 |
1200 |
|
הריון והנקה עד 18 |
1300 |
|
הריון והנקה מעל 19 |
1000 |
מה יכול לעכב ספיגת סידן?
צריכה מוגברת של קפאין, צריכת מלח (נתרן) מוגברת, סיבים תזונתיים כמו: חומצה פיטית וחומצה אוקסלית (קיימת בתרד למשל). שומנים במזון, המינרל מגנזיום במזון.
מה יכול לעזור בספיגת הסידן?
לקטוז (סוכר החלב), חיידקי ביו המצויים ביוגורטים וגבינות מסוימות, סביבה חומצית, ויטמין D.ככל שכמות הסידן בארוחה קטנה יותר, שיעור הספיגה עולה.
לסיכום
מחקרים מראים כי עולה יותר ויותר האפשרות כי לסידן בפרט ולמוצרי-החלב בכלל, יכולת להשפיע על משקל הגוף, על מסת השומן ועל הסיכון למחלות כרוניות. השמנה ועודף משקל נובעים ממכלול של גורמים כגון איזון בין צריכת האנרגיה ובין הוצאתה, גורמים תורשתיים וסביבתיים. אם נוכל להשפיע לטובה, ולו במקצת, על תופעת ההשמנה ע"י תוספת של סידן לתפריט, יצאנו נשכרים.
זכרו לא לגרוע מוצרי חלב או מוצרי סויה מועשרים בסידן מהתפריט, גם ובמיוחד בתקופות של הגבלה קלורית!
מאת שרית שינה מגרם, היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון
|
יום ראשון 17 מאי 2009
טיפול שיניים כמו בחלום
|
מי מתאים לטיפול שיניים בהרדמה כללית? מהם הבדיקות הנחוצות לפני הרדמה? מה כוללת ההכנה? מתי משתחררים הביתה ועוד - כל מה שרצית לדעת - שאלות ותשובות למטופל החרד - הכה את המומחה!
מי מתאים לטיפול שיניים תחת הרדמה כללית?
ההתאמה לטיפול שיניים תחת הרדמה כללית נקבעת על פי דרגת מצבו הכללי של המטופל, על פי איגוד הרופאים המרדימים האמריקניים (A.(A.S. ההתוויות לטיפול שיניים בהרדמה כללית עוסקות בסוגיות כגון: מטופל, המסרב לקבל טיפול שיניים בחדר הטיפולים, חסר של שיתוף פעולה, מטופל הזקוק לכמות גדולה של טיפולים בטווח זמן קצר, אין הוראות נגד לביצוע הרדמה כללית, הפרעות התנהגותיות, פיגור שכלי והתפתחותי.
מהם הגורמים העיקריים המונעים מאנשים להגיע לטיפול שיניים?
הגורמים השכיחים המזוהים בקרב האוכלוסייה הינם פחד וחרדה מטיפולים דנטליים. כמו כן, חוויה שלילית מטיפול השיניים ומרכיבים אישיותיים. סביבת חלל הפה של המטופל גורמת עבור רוב האוכלוסייה תחושה של דחק ((STRESS המגיבים בצורה של פחד.
לכן , אפשרות הטיפול במתרפא החרד במקרים של הרס נרחב של השיניים, גורם חוסר שיתוף הפעולה או חסר של זמן מצד המתרפא, האופציה הטיפולית המועדפת תהייה הרדמה כללית.
מהן הבדיקות הנחוצות לפני ההרדמה הכללית לטיפול השיניים?
ההכנות לקראת טיפול השיניים יכללו את הדברים הבאים: בדיקה קלינית של רופאי השיניים, בדיקות רנטגניות, מטבעים מוקדמים להכנת השיקום הזמני, בדיקות עזר להרדמה הכללית.
מהו היקף הטיפולים המבוצעים תחת ההרדמה הכללית?
ניצול זמן טיפול השיניים תחת ההרדמה הכללית תכלול את מירב הפעולות הדנטליות האפשרי, כגון: סילוק מוקדי הזיהום מהשיניים, ביצוע שחזורים, טיפולים אסתטיים, טיפולי שורש ומבנים, טיפולי חניכיים, טיפולים כירורגיים (עקירות, הארכות כותרת, שתלים ועוד), טיפולים שיקומים (השחזות, כתרים זמניים, תותבות זמניות ועוד).
היכן מבוצע טיפול השינים בהרדמה הכללית?
לאחר בדיקת המטופל וקביעה כי הינו אכן מתאים להרדמה כללית, הטיפולים מבוצעים במסגרות של בתי חולים המבטיחים בטיחות למתרפא, נוחות לרופא ורגיעה למרדים.
מה כוללת ההכנה המוקדמת לפני טיפול השיניים בהרדמה הכללית?
צום המטופל יתבצע בין 6-8 שעות לפני הטיפול, הפסקת עישון כ-72 שעות לפני הטיפול לפחות, בדיקת המתרפא ע"י הרופא המרדים וקביעת הפרמדיקציה.
כיצד ניתן לקבל מידע על טיפול שיניים בהרדמה הכללית?
לאחר זיהוי המתרפא כמועמד לטיפול שיניים תחת הרדמה כללית ע"י אחד הרופאים הבודקים, יופנה המתרפא לבדיקה ואבחנה אצל אחד הרופאים המורשים לעסוק בתחום טיפול השיניים בהרדמה הכללית המאושר מטעם משרד הבריאות, לילדים או למבוגרים ושם יקבל את כל ההסבר בעבור תהליך קבלת הטיפול.
מהי עלות טיפול השיניים בהרדמה הכללית ועלות ההרדמה?
עלות טיפול השיניים נקבעת על פי סוג הטיפולים הנחוצים למתרפא לפי מחירון הנהוג במרפאות השיניים. עלות ההרדמה, גם היא נקבעת ע"פ מחירון ותלויה גם באורך זמן הטיפול המבוצע.
מתי ואיך משתחררים הביתה?
לאחר גמר הטיפול בחדר הניתוח מועבר המתרפא להשגחה לחדר ההתאוששות. בדרך כלל לאחר טיפול שיניים בהרדמה כללית ולאחר השגחה שנמשכת כשעתיים עד שלוש במצב שהמתרפא בהכרה, משתף פעולה, שקט, מצב נשימה עצמונית ויציבות המודינמית (לחץ דם, דופק) תקינה, המטופל משתחרר הביתה בלווית בן לוויה.
מאת דר' ברוך בינר, רופא שיניים ברשת מרפאות כללית סמייל.
|
שבת 16 מאי 2009
יתרונות וחסרונות של ניתוחי מעקף קיבה
|
אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית אשר עברו ניתוחי מעקף קיבה לפרוסקופי בשתי שיטות שונות איבדו עד 31% ממדד מסת הגוף שלהם (BMI) לאחר 4 שנים, כך עולה ממחקר שנערך בשוויץ. כירורגים מביה"ח האוניברסיטאי בציריך, שווייץ, ערכו מחקר שמטרתו להשוות בין שתי שיטות מעקף קיבה, ולגלות אם הבדלים באורך המעי הדק עשויים לעזור למטופלים לרדת יותר במשקל.
מספר מחקרים טענו בעבר שמעקף ארוך יותר עלול להפחית את יכולתו של הגוף לספוג סוכרים ושומנים מסוימים. "ישנו דיון מתמשך לגבי השאלה אם המעקף הארוך יותר מאפשר למטופלים ירידה גדולה יותר במשקל", מסביר ד"ר מרקוס מילר מהמחלקה לכירורגיה בטנית והשתלות. לכן, החליטו החוקרים להשוות את מידת יעילותן של שתי הטכניקות.
במחקר, שארך 4 שנים, השתתפו 50 מטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה לפרוסקופי, מחציתם עברו ניתוח מעקף קיבה פרוקסימלי (עם לולאת מעי קצרה) ומחציתם מעקף קיבה דיסטלי (עם לולאת מעי ארוכה). אורך המעי אצל קבוצת הניתוח הפרוקסימלי היה 150 ס"מ ואצל הקבוצה הדיסטלית בין 200 ו-400 ס"מ עם נתיב משותף שאורכו 100-150 ס"מ. 40 מתוכם היו נשים, בממוצע גילאים של 38 ובמשקל ממוצע של 126 ק"ג.
ממוצע ה-BMI של הנבדקים היה 45.9 בקבוצה הפרוקסימלית ו-45.8 בקבוצה הדיסטלית. כולם סבלו מהשמנת יתר במשך למעלה מחמש שנים וניסו לרדת במשקל בשיטות קונבנציונליות במשך שנתיים לפחות, ללא הצלחה.
מהמחקר עולה, אם כן, כי לניתוח מעקף הקיבה יתרונות רבים. לא זו בלבד שהניתוח סייע למטופלים לרדת במשקל, אלא שמספר המטופלים הסובלים מלחץ דם גבוה ירד ב-76%, שיעור חולי הסוכרת ירד ב-90% ושיעור מקרי הדיסליפדמיה – ריכוזים חריגים של שומנים או ליפופרוטאינים בדם – ירד ב-77%.
עם זאת, דווח על 29 סיבוכים אצל 27 מטופלים, כולל זיהומים קטנים של פצעי הניתוח והיצרות של ההשקה, ו-10 מטופלים נאלצו לעבור ניתוח חוזר, ארבע שנים לאחר הניתוח הראשון.
"במסגרת המחקר גילינו שהן ניתוחים פרוקסימליים והן דיסטליים הם בטוחים, ללא מקרי מוות", אומר ד"ר מילר. "לא היו הבדלים סטטיסטיים מהותיים בין שתי שיטות הניתוח מבחינת הירידה במשקל או הפחתת הבעיות הבריאותיות, כגון יתר לחץ דם וסוכרת", הוא מוסיף.
"עם זאת, חששנו מאוד לגבי אחד המטופלים שעבר ניתוח דיסטלי וסבל מתת-תזונה חמורה של חלבונים, כי אנשים עם תת-תזונה סובלים יותר מסיבוכים לאחר הניתוח", מדגיש ד"ר מילר. לכן בוצע בו ניתוח נוסף כדי להמיר את המעקף הדיסטלי לפרוקסימלי.
כתוצאה ממחקר זה הפך ניתוח מעקף קיבה פרוקסימלי ניתוח הבחירה אצל החוקרים, כטיפול בהשמנת יתר חולנית, וזאת משום שלמעקף קיבה דיסטלי אין יתרונות משמעותיים והוא מלווה במספר בעיות שעיקרן תת תזונה של חלבונים.
הירידה במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה נגרמת כפי הנראה בעיקר עקב הגבלת כמויות המזון וכן בהשפעת השינויים ההורמונליים הנגרמים בעקבות הניתוח, מציינת ד"ר אסנת רזיאל.
זהו גם המעקף הנהוג במלב"י ,מוסיפה ד"ר אסנת רזיאל, עם אורך לולאת המעי של 150 ס"מ, מלבד מקרים של כשלון ניתוחי הרזיה קודמים והשמנה מאד קיצונית שבהם לולאת המעי ארוכה יותר.
מאת ד"ר אסנת רזיאל כירורגית מומחית בניתוחי הרזייה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל.
|
יום חמישי 14 מאי 2009
סוכריות! לא מה שחשבתם
|
עד לפני כעשור אכילת ממתקים כולל מסטיקים וסוכריות נחשבה לדרך הבטוחה לפגיעה בבריאות השיניים. היום, כבר רבים מודעים לתועלות הרפואיות שבלעיסת מסטיק ללא סוכר ובכלל זה גם רופאי השיניים, שממליצים על לעיסת מסטיק ללא סוכר במיוחד לאחר הארוחות.
עם זאת, סוכריות נתפסות עדיין כממתק המזיק לשיניים, שיש להימנע ממנו. אולם שונה הדבר כשמדובר בסוכריות ללא סוכר. מסתבר שסוכריות ללא סוכר כגון: "אורביט", מסייעות בשמירה על היגיינת הפה ושיניים בריאות והן היחידות בישראל שזוכות להכרה של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל כסוכריות שתורמות לשמירה על בריאות השיניים.
פרופ' מרק ליטנר יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים מסביר כיצד הסוכריות מסייעות לשמירה על בריאות השיניים:
מציצת סוכריות ללא סוכר מגבירה את קצב הפרשת הרוק, אשר עוזר לנטרל את חומצת הרובד החיידקי המצטברת בפה. בכך נעשה תהליך הניקוי והשטיפה של הפה משאריות מזון וחיידקים יעיל יותר. סוכריות ללא סוכר יכולות לגרות ולעורר את יצירת הרוק פי 4 יותר מהפרשת הרוק הרגילה.
לאחר אכילת ושתיית פחמימות, חיידקים גורמים לירידה ברמת החומציות (pH) בפה. כאשר רמת החומציות יורדת עד מתחת לרמת 5.5 הקריטית, נגרמת פגיעה בזגוגית השן בגלל אובדן המינרלים. בזמן מציצת סוכריות ללא סוכר רמת החומציות (pH) של הרוק עולה וכך עולה יכולת הרוק לנטרל חומצות, אפילו לאחר שהסוכריות התמוססו.
סוכריות ללא סוכר מכילות לרוב קסיליטול ואיזומלט, שעוזרים במניעת עששת. קסיליטול (ממתיק טבעי) הוכח במחקרים כחומר המדכא את התפתחותם של חיידקים הגורמים לעששת .
סוכריות ללא סוכר הן סוכריות ידידותיות לשיניים המציעות לצרכנים אלטרנטיבה בריאה למתוקים המכילים סוכר וחלופה מתוקה ובריאה לצורך במשהו מתוק לאחר הארוחה.
סוכריות עם סוכר, נשארות תקופות ארוכות בפה ותוקפות את הזגוגית. תחליף מצוין לכך הן סוכריות ללא סוכר.
אם סובלים מיובש פה מומלץ להוסיף לתזונה סוכריות ללא סוכר להגברת קצב הפרשת הרוק.
|
יום רביעי 13 מאי 2009
הולכים לשיננית
|
שאלות נפוצות על טיפול אצל שיננית - המיועד למניעת טיפולי שיניים יקרים וכואבים בעתיד.
רופא השיניים יפנה מבוגרים וילדים לטיפול אצל השיננית כל שלושה עד שישה חודשים לפי הצורך. תדירות זו תלויה בראש וראשונה ברמת הצחצוח האישי של כל אחד. זמני הביקור אצל השיננית תלויים גם במצב הכללי של השיניים, בסוג השיקום (כתרים, שתלים, נשלף, נייח וכו') ובגיל המתרפא. אצל אנשים אשר עברו שיקום פה נרחב מומלץ לבקר לעיתים קרובות יותר בכדי לתחזק, לשמור ולמנוע היווצרות חיידקים בין הכתרים. ילדים מופנים לטיפול מניעתי ראשון אצל השיננית בסמוך לגיל 4 לאחר ביקור אצל רופא השיניים ביקור כבר בגיל שנתיים יכול למנוע מחסום פסיכולוגי בעתיד ומומלץ כביקור הכרות.
האם כדאי להגיע לטיפול שיננית גם כשאין בעיות בשיניים?
ביקור שגרתי אצל השיננית יכול לעזור באבחון מוקדם של מחלת חניכיים, היות ואחד המאפיינים של מחלת חניכיים הוא העדר סימנים בשלבים הראשונים של המחלה. טיפול השיננית חשוב גם אם לא סובלים ממחלת חניכיים וזאת כדי למנוע הצטברות אבנית, הגורמת למראה לא נקי וריח רע מהפה. מומלץ לשלב את הטיפול עם בדיקה שגרתית אצל רופא השיניים לאיתור בעיות בשלב התחלתי.
האם הטיפול כואב?
לעתים טיפולי שיננית כרוכים באי נוחות מסוימת, אך בדרך כלל הטיפול קל ופשוט אם מקפידים להגיע בזמן (בין שלושה לשישה חודשים). כאשר יש אבנית רבה והחניכיים מודלקות, הטיפול עלול להכאיב. אבל קיימים כיום אמצעים רבים להקלה על אי הנוחות בזמן הטיפול. מומלץ לשתף את השיננית המטפלת בכל תחושת אי נוחות או כאב המתעוררים במהלך הטיפול.
מה הסיבות לרגישות גבוהה לקור אחרי טיפול הקצאת שורשים?
הקצאת שורשים הוא אחד הטיפולים המומלצים למחלת חניכיים מתקדמת. מאחר וישנה התכווצות חניכיים לאחר הטיפול, יש חשיפה של השורשים וקיימת רגישות לקור וחום. הפתרון האפשרי הינו ניקוי עם מברשת שיניים רכה ושטיפות פה עם פלואוריד ובמשחות שיניים לשיניים רגישות, הקיימות היום בשוק. כמו כן, קיימים חומרים נוספים שניתן למרוח מקומית במהלך הטיפול ולאחריו למניעת הרגישות ולהקלה משמעותית.
על פי המלצת שיננית - מהם יתרונות השימוש בחוט דנטלי בנוסף למברשת רגילה
החוט הדנטלי מגיע למקומות שמברשת השיניים לא מצליחה להגיע ולכן הוא יעיל ביותר במלחמה במחלת החניכיים. היות ומברשת השיניים מנקה רק את הצדיים החיצוניים והפנימיים של השן, בזמן הצחצוח 70 אחוז בלבד מהפלק (הרובד הדנטלי) מוסר ואילו השאר נותר בין השיניים וגורם לדלקות חניכיים.
כל כמה זמן צריך ללכת לטיפול שיננית ומאיזה גיל?
מומלץ לבקר אצל שיננית אחת לחצי שנה לסילוק אבנית, באותה הזדמנות כדאי לבקש מהשיננית הדרכה לשימוש נכון באביזרים השונים לשמירה על היגיינת הפה. ביקור שגרתי אצל השיננית רצוי שיתחיל בגילאים 7-6 כשבוקעות כבר השיניים הקבועות.
האם כדאי לדחות את הטיפול בשיננית עד לסיום הטיפול האורתודונטי?
קיימת חשיבות גבוהה בביקורים תקופתיים אצל השיננית במהלך הטיפול האורתודונטי. בתקופת הטיפול האורתודנטי קיימים מכשירים שונים ובעיקר קבועים אשר צוברים שאריות מזון וחיידקים ולכן חשוב יותר מתמיד להקפיד על ניקוי השיניים.
האם נכון לעשות את טיפול השיננית בסיום טיפול סתימות וכתרים?
זוהי גישה רווחת ושגויה שכן מצב חניכיים טוב יאפשר לרופא המשקם לבצע את טיפולי השיניים כגון סתימות וכתרים בצורה הטובה ביותר. טיפול השיננית מפחית את דלקת החניכיים והדימום בזמן הטיפולים ומאפשר קבלת יובש המהווה תנאי להצלחת טיפולים אלו.
כשצחצוח השיניים מלווה בדימום ותזוזת שיניים, מה עושים?
יש לגשת בדחיפות לבדיקה אצל רופא מומחה למחלות חניכיים (פריודונט). חלק מהסימנים של מחלת חניכיים הינם: דימום בזמן צחצוח, חניכיים הנראים אדומים, נפוחים, ניידות שיניים וריח לא נעים מהפה. במידה ולא מטפלים במחלה עלול להתרחש תהליך של ספיגת עצם המחזיקה את השיניים בפה ובסופו של דבר השיניים מתחילות להתנדנד עד למצב שצריך לעקור אותן.
האם בתקופת ההיריון ניתן לגשת לטיפול אצל השיננית?
תקופת ההיריון מלווה בשינויים הורמונליים היכולים לגרום או להחמיר מחלת חניכיים. טיפול השיננית בטוח ואף מומלץ במהלך ההריון ולכן אין סיבה לדחות את הטיפול.
מאת קטי ברנדזל, שיננית, ממרפאת "כללית סמייל" בהוד השרון
|
יום שלישי 12 מאי 2009
כושר גופני עם דלקת מפרקים
|
מפילאטיס, ועד תרגול קל של טווח תנועה - כל הדרכים להשיג גמישות וחיזוק הגוף המתמודד עם מפרקים כואבים ונפוחים, כמו גם הפחתת עומס המשקל על המפרקים.
למרביתנו קשה ליצור מוטיבציה להתחיל לעסוק בפעילות גופנית. המשימה קשה עוד יותר למתמודדים עם מחלת דלקת מפרקים שגרונית, הפוגעת בתפקוד המפרק ובצורתו, ונאלצים גם להיאבק בעייפות ובכאבים שהם חלק מתסמיני המחלה. למרות זאת, חשוב להפוך את הפעילות הגופנית לחלק מתוכנית הטיפול הכוללת. יש פעילויות קלות רבות שיאפשרו לכם להישאר גמישים, להתחזק, לשמור על משקל תקין ולשפר את תחושת הרווחה הכללית. אל תפחדו. התחילו בהדרגה ומצאו את התרגילים המתאימים לכם.
כאבים ותשישות המתלווים למחלה עלולים להרתיע את המתמודדים עם דלקת מפרקים שגרונית מלעסוק בפעילות גופנית. ואולם, דווקא פעילות גופנית היא מרכיב קריטי בטיפול מקיף בדלקת מפרקים שגרונית.העובדה שאדם לוקה בדלקת מפרקים שגרונית אינה צריכה למנוע עיסוק בפעילות גופנית. למעשה, מומלץ לחולי דלקת מפרקים שגרונית לעסוק בספורט ולנהל אורח חיים פעיל כדי לשמור על בריאות הלב, כלי הדם, השרירים והשלד.
מחקרים מראים שפעילות גופנית מאפשרת לחולי דלקת מפרקים שגרונית לשמור על מתח שרירים, גמישות ותנועתיות של המפרקים. פעילות גופנית גם משפרת את השינה ומצב הרוח ומפחיתה את רמת הדחק (stress), וכל אלה יחדיו מפחיתים את תסמיני המחלה. בנוסף, פעילות גופנית מובילה להפחתת משקל, עובדה חשובה במיוחד משום שכל קילוגרם נוסף מטיל עוד עומס על המפרקים, במיוחד באגן, בברכיים ובקרסוליים.
מטרת הפעילות גופנית אצל אדם הלוקה בדלקת מפרקים שגרונית היא:
לפני שמתחילים בתוכנית של פעילות גופנית, יש לשוחח עם הרופא כדי לברר האם יש מגבלות כלשהן. פעילויות ותרגילים קלים של טווח תנועה וספורט כגון: שחייה או רכיבה על אופניים מומלצים בדרך כלל לחולי דלקת מפרקים שגרונית. ואולם, בכל פעילות שתבחרו לעשות, המומחים ממליצים להתקדם לאט ולהימנע מתנועות המטילות עומס גבוה על המפרקים.
סוגי הפעילות הגופנית הטובים ביותר לדלקת מפרקים שגרונית הם:
-
מתיחות או תרגילי גמישות המסייעים לשמור על תנועתיות המפרקים וטווח התנועה.
-
תרגילי חיזוק המפתחים את השרירים ומתח השרירים, סבולת וכוח.
-
תרגילים אירוביים המשפרים את הכושר ופעילות הלב וכלי הדם ושומרים על משקל גוף תקין.
איך מתחילים?
במיוחד אם אינכם עוסקים בפעילות גופנית שגרתית, כניסה למשטר של תרגילים עשויה להיות משימה קשה. המחשבה על "עכשיו אני צריך לעשות תרגילים במשך חצי שעה, או "צריך להתלבש וללכת לחדר הכושר" עשויה להיות קשה מנשוא. כדאי להתח | |