מחלות אוטו-אימוניות הן מהמחלות המסתוריות ביותר. יום אחד, ללא סיבה נראית לעין, פותחת המערכת החיסונית במתקפה נגד הרקמות והאיברים החפים מפשע של הגוף עצמו וגורמת להרס ולנזקים. במידה מסוימת, התופעה מזכירה תא רדום של מחתרת טרור שקיבל איתות לפעולה, ויוצא לדרכו ההרסנית. קשה לטפל במחלות האלה בין היתר מכיוון שמקורן אינו ידוע, והן גורמות לסבל עצום למיליוני אנשים בעולם. מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו באחרונה שיטה העשויה לאפשר בעתיד טיפול במחלות אוטו-אימוניות בדרך ממוקדת ויעילה גם מבלי לזהות את סיבת המחלה. הטיפול החדשני מדכא את המחלה כפי שכוחות הביטחון מדכאים לעיתים מהומות מבלי שהם מזהים בוודאות כל אחד מהאחראים להפרעות הסדר.

המדענים התמקדו במחלת מעי דלקתית, אחת המחלות האוטו-אימוניות השכיחות ביותר, הנפוצה במיוחד בין יהודים אשכנזים. מחלה זו גורמת דלקות, דימומים, כיבים וחסימות של המעי הגס והדק. כיום עומדים לרשות החולים והרופאים מספר טיפולים במחלות אלה - כגון סטרואידים המדכאים את מערכת החיסון כולה, או ניתוחים. טיפולים אלה אינם בררניים. בנוסף, מידת יעילות הטיפול משתנה מאדם לאדם, ובמקרים רבים הם גורמים תופעות לוואי חמורות. במחלת מעי דלקתית משתבשים מסיבה לא ברורה מנגנוני הבקרה של המערכת החיסונית. באנשים בריאים קיימת קבוצה קטנה אך חיונית של תאים חיסוניים הקרויים תאי T מווסתים, (Tregs), אשר מונעים תגובות אוטו-אימוניות. באנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, התאים האלה אינם מתפקדים כיאות, ואינם מגיעים למעי החולה בזמן ובכמות מספקת למניעת המחלה. בשיטה החדשה שפיתחו מדעני מכון ויצמן יצרו המדענים תאי Tregs בשיטות של הנדסה גנטית, כך שהם מסוגלים להשתפעל ולהתביית על אתרי המחלה, ובכך למנוע או להפחית את סממניה, דבר שמפחית משמעותית את סבל החולים.

שיטה זו פותחה במעבדתו של פרופ' זליג אשחר במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, על-ידי תלמיד המחקר, הרופא ד"ר ערן אלינב מהמכון למחלות מעי וכבד במרכז הרפואי על-שם סוראסקי בתל-אביב. ד"ר אלינב משתתף בתוכנית מיוחדת של מכון ויצמן למדע שנועדה לאפשר לרופאים ללמוד ולקבל דוקטורט נוסף במדע בסיסי. כן

השתתפה במחקר טובה וקס. המדענים התבססו על מחקר קודם של פרופ' אשחר, בו "צוידו" תאי T בקולטנים המאפשרים להם להתמקד ולפגוע בתאים סרטניים. במחקר הנוכחי, הנדסו המדענים את תאי ה-Tregs בדרך שאיפשרה טיפול במחלות מעי דלקתיות. לתאים הוצמדו קולטנים מודולריים המורכבים משלוש יחידות: אחת מהן מכוונת את התאים לתאי מעי הגס ושתיים אחרות מפעילות את התאים והופכות אותם ליעילים.

כפי שדווח בימים אלה בכתב-העת הרפואי "גסטרואנטרולוגיה", השיטה פעלה ביעילות רבה בעכברים. בדרך-כלל גורמת מחלה זו לדלקת חריפה של המעי הגס אשר גורמת למותם של בעלי-החיים, אך בעקבות הטיפול החדש בתאי Tregs מהונדסים, שרדו רוב העכברים ופיתחו דלקת קלה בלבד, וחלקם לא פיתחו דלקת כלל. יתרון גדול של השיטה טמון בכך שתאי ה-Tregs המשודרגים טיפלו בדלקת המעי מבלי שכוונו לגורמי הדלקת, שאינם ידועים. התאים פעלו על-פי מה שמכונה "אפקט עובר האורח": הם התבייתו על הרקמה החולה בהסתמך על סמנים שכנים המסמנים את איזור הרקמה הנגוע כאיזור דלקתי. בהגיעם למקום המחלה, התאים המהונדסים דיכאו את תאי הדלקת באמצעות הפרשת חומרים מדכאים. בחלק מהמקרים הושג "שלום מלא" (ריפוי) ובחלק אחר הושגה מעין "הפסקת אש" (הקלה משמעותית בחומרת המחלה וסבל החולה).

מדעני מכון ויצמן למדע מבצעים בימים אלה ניסויים בתאי Tregs מבני-אדם כך שהם ישמשו לריפוי דלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis). הם מאמינים ששיטת "אפקט עובר האורח" עשויה להיות יעילה גם במחלות אוטו-אימוניות נוספות. בנוסף, הם מעריכים ששיטה זו תהיה יעילה בטיפול בדלקות אחרות שאינן קשורות למחלות אוטו-אימוניות, ובמניעת דחייה חיסונית של איברים ורקמות מושתלים.

מקור: מכון ויצמן למדע

מערכת IsraDoctor

"שם המחלה: סרטן" - סרט הדרכה חדש שהופק במרכז דוידוף בבילינסון מסייע לחולי סרטן ובני משפחותיהם להתמודד עם הסוגיה הקשה של האם ואיך לספר לילדים על מחלת הסרטן של אחד ההורים.

סרט הדרכה חדש שהופק במרכז דוידוף בבילינסון, המיועד לחולי סרטן בשלבים מתקדמים של המחלה ומשפחותיהם, מסייע לחולה ולבן זוגו בסוגיה הקשה של האם לבשר לילדים שההורה חולה ואיך לשתף אותם בתהליך ההתמודדות עם המחלה ועם האפשרות של מוות.

הסרט, שכותרתו "שם המחלה: סרטן", דן בשאלות נפוצות כגון מתי לדבר עם הילד, מי צריך לדבר וכיצד, מה מתאים לכל גיל וממה יש להיזהר או להימנע - דרך סיפורן האישי של 6 משפחות, שכל אחת בחרה להתמודד באופן שונה.

דר' שלומית פרי, מנהלת השירות הפסיכו-אונקולוגי במרכז דוידוף בבילינסון, שיזמה וליוותה את תהליך הפקת הסרט מסבירה: "מחלת הסרטן, או מחלה סופנית אחרת, מאלצת את החולה ובני משפחתו להתמודד עם קשיים ומצבים בלתי מוכרים, כאשר אחת הדאגות המטרידות הורים חולים רבים היא השפעת המחלה על ילדיהם. ההורים מתלבטים בין הרצון להסתיר את חומרת המצב הרפואי ולהמשיך בשגרת החיים כדי להגן על הילד, לבין הרצון לשתף אותו בתהליך ההתמודדות עם המחלה."

הסרט הופק לזכרה של רונית שפי ז"ל, שנפטרה ממחלת הסרטן במאי 2005, לאחר מאבק עיקש שנמשך שלוש שנים. בימוי והפקה: יענקל'ה קליין. 

הסרט ניתן ללא תשלום. לצפייה לחץ כאן. (הסרט יפתח בנגן מדיה במחשב)

מערכת IsraDoctor

חברת מדיקס פייל משיקה מערכת אינטרנטית המציעה תיק רפואי אישי, נגיש ומאובטח באמצעות אתר האינטרנט יוכל כל אדם ליצור תיק רפואי אישי המבטיח לו שבעת הצורך יוכל לקבל ייעוץ וטיפול רפואי אישי ויעיל מכל רופא או מומחה בארץ ובעולם

חברת מדיקס פייל (Medicsfile), המשווקת הבלעדית של תיק רפואי דרך האינטרנט שפותח ע"י מר אלי גורודצר וציוותו, חונכת אתר אינטרנט חדש המתמחה באחסון, הצגה ואבטחה של כל המידע הרפואי.

באמצעות האתר, מאפשרת מדיקס פייל לכל אדם ליצור לעצמו תיק רפואי אישי, המבטיח לו שבעת הצורך יוכל לקבל ייעוץ וטיפול רפואי אישי מכל רופא או מומחה בארץ ובעולם, בכל מקום וזמן. זאת בשילוב עם מערכת אבטחה מתקדמת, אשר שומרת על הנתונים של התיק ומונעת את חשיפתו שלא לצורך. המערכת תומכת במגוון שפות בינלאומיות, ובכך מאפשרת קבלת טיפול רפואי ממומחים מרחבי העולם. כתובת האתר הינה: www.medicsfile.co.il

אלי פכטר, מנכ"ל משותף במדיקס פייל, אומר: "השירות המוצע באתר מהווה פתרון למצב כיום, בו התיק הרפואי של כל אחד מאיתנו מפוזר במקומות שונים: החל ממעקב בטיפת חלב וחיסונים במהלך החיים, אשפוזים וביקורים בבתי חולים, ביקורים אצל רופא משפחה, מידע של בני משפחה על מחלות תורשתיות ועוד. התיק הרפואי החדש של מדיקס פייל יעיל במיוחד ונוח לשימוש. הוא מאפשר הזנה פשוטה ואחסון נוח של כל החומר הרפואי שהצטבר במהלך השנים, וניתן לשמור בו הדמיות, סרטים, צילומים וכל סוגי המסמכים, ללא הגבלה של נפח ומשקל".

יתרונותיו של התיק הרפואי של מדיקס פייל הם במתן פתרון בכל אחד מהתחומים הבאים:

• מרכז את כל המידע הרפואי, המפוזר נכון להיום, במוקדים רפואיים שונים, בתיק רפואי אחד, ומלווה את בני המשפחה עוד בשלבי ההתפתחות הראשונים ומתעד את כל האבחנות הרפואיות מהשלבים המוקדמים ביותר, בתיקו הרפואי האישי של כל אחד.
• נגיש וזמין, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 יום בשנה, בכל מקום בעולם. חוסך את הסבל והכאב של בדיקות וטיפולים לא הכרחיים ומיותרים, ונותן אפשרות לצוותי חרום לקבל את המידע הרפואי שלנו בשעת חרום. מאפשר את העברת התיק הרפואי בעת הצורך, לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה או צוות מומחים - בארץ ובחו"ל - שיוכלו לצפות בתיק בו זמנית ולהתייעץ ביניהם.
• בטוח. התיק מונע חשיפת מידע רפואי שלא לצורך.

השירות שמוצע באתר מדיקס פייל פותח על ידי אנשי טכנולוגיה ישראליים מובילים בתחומם והוא מאובטח באמצעים המתקדמים ביותר. המידע הרפואי הנאגר בתיק האישי נעשה בשרתי החברה ומאובטח על פי הקריטריונים המחמירים ביותר של תקן HIPPA האמריקאי האמון על מאגרי מידע רפואיים. חברת מדיקס פייל נוקטת בכל אמצעי הזהירות כדי להגן על המידע של לקוחותיה. המידע הרגיש המועבר דרך אתר האינטרנט, מאובטח ומוגן הן כשהוא מקוון והן כשהוא לא מקוון. המידע מועבר באמצעות שרת מאובטח בפרוטוקול SSL, ומוצפן בדרכו בין המחשב של הלקוח לשרת האתר. הצפנה זו מקשה ואינה מאפשרת לאחרים לראות את הנתונים והמידע האישי שמוכנס לאתר.

מדיקס פייל גם תציע ללקוחותיה שירות של איסוף המידע הרפואי ע"י איש מקצוע.

מחיר השירות: מנוי חודשי אישי- 16 ש"ח, מנוי נוסף במשפחה- 14 ש"ח.

מקור: www.bubbletech.co.il

מערכת IsraDoctor

מיתוסים ועובדות: מומחים מגלים סודות מלוכלכים מאחורי ה"אמיתות" הנפוצות ביותר על השמפו.

"השמפו צריך להעלות קצף כדי שתדעו שהוא פועל"

מיתוס – ככל שהשמפו מייצר יותר קצף, כך השיער נקי יותר, נכון? לא בדיוק. אולי אתם אוהבים לעשות קובע קצף על הראש, אך בועות הקצף האלה נוצרות רק בשביל האפקט הפסיכולוגי (אוי, זה מנקה!). הקצף נוצר כאשר מולקולות של חומרים פעילים בשמפו מתערבבות על אוויר ואז נוצרות כמויות גדולות של בועות קטנטנות. בעיקרון, אתם צריכים כמות קצף שתסבן את השיער והקרקפת, אז רק רבע כמות ממה שאתם שמים בהחלט תביא לתוצאות הרצויות.

"חפיפה יומיומית לא בריאה לשיער"

מיתוס ברובו – חפיפה יומיומית בטוחה ובריאה. אם יש לכם שיער שמן, זה בסדר לחפוף מדי יום – אך אפילו השיער השמן זקוק לנוסחה עדינה (תרגום: שמפו עם מרכיבי לחות, כגון סיליקון, חמאת שיאה או פנטנול). אנשים עם שיער יבש יעדיפו להיות יותר שמרניים ולחפוף מדי יום. לא משנה איזה סוג שיער יש לכם, כל עוד תקפידו להתרחק מסוגי שמפו עם נוסחאות פעילות מדי שמסירות את השומניות הטבעית ודורשות שימוש בקונדישנר, שמפו רגיל לא יגרום לכם נזק.

"לתוצאות מרביות, השתמשו בקונדישנר"

עובדה – לא, זו לא איזו מזימה שמטרתה למכור לכם עוד מוצר. כימאים יכולים להכניס כמות מוגבלת של מרכיבים לתוך בקבוק אחד. שמפו לא יכול לנקות היטב ולהכיל מספיק קונדישנר כדי לספק לחות לשיער. שימוש בקונדישנר נוסף יכסה את השיער עם מרכיבים ששומרים על השיער ומעשירים אותו בלחות.

"אחרי כמה זמן, השיער מתרגל לשמפו. זאת הסיבה מדוע צריך להחליף את סוג השמפו מדי פעם"

מיתוס – באמת, מאיפה אנשים ממציאים את הדברים האלה? כימאי קוסמטי, מורט ווסטמן, אומר חד וחלק: "השיער הוא מת, נקודה. לכן הוא לא יכול להתרגל לשום דבר". מה שמשתנה, זאת רק התפיסה שלכם לאיך השיער מגיב לנוסחה חדשה." לכן, אם אתם אוהבים סוג מסוים של שמפו, אין סיבה להחליף אותו.

כיצד לדבר בשפת השמפו: לפענח את המרכיבים מרובי האותיות על התוויות.

מים – לרוב המרכיב הראשון ברשימה על תווית השמפו. מים הם הבסיס שמחזיק את כל שאר המרכיבים במצב נוזלי.

Ammonium Lauryl Sulfate/Ammonium Laureth Sulfate/Sodium Lauryl Sulfate – כל המילים המפוצצות האלה מייצגות למעשה תכשירי ניקוי, החומרים שמנקים את השיער.

Cocamide DEA, MEA או  TEA/Cocamidopropyl Betaine- אלה הם חומרי ניקוי עדינים יותר שמטרתם לייצר קצף. אך הם גם מעשירים את השיער בלחות.

Sodium Citrate – חומר הניקוי הזה שומר על הרמות pH תקינות בשמפו בזמן החפיפה. או בשפה פשוטה, Sodium Citrate מאפשר ללכלוך ולשומן להישטף ולהשאיר את השיער חלק ומבריק.

Glycol Distearate/Stearate – סוגי שעווה שנמצאים בשמפו בעיקר בגלל המראה וההרגשה. הם אלה שמעניקים לשמפו את הצבע של פנינים ומאפשרים זרימה חלקה מהבקבוק.

Polyquaternium/Quaternium – מרכיבים מרככים, נמצאים גם במרככי כביסה.

Dimethicone/Cyclomethicone – שמני סיליקון שמכסים ומחליקים את השכבה העליונה של השערה, מעבים את השיער ומוסיפים ברק. אם יש לכם שיער קשה, מתולתל או פגום, תוודאו שהשמפו מכיל את המרכיבים האלה.

Panthenol – סוג של ויטמין B, מרכך שפועל מבפנים החוצה. חודר את תוך השיער וממלא אותו.

Cetyl/Oleyl/Stearyl Alcohol – המילה אלכוהול, יכולה להדליק נורת אזהרה! זה בטח מייבש את השיער. אך אין מה לדאוג: החומרים האלה למעשה מעשירים את השיער בלחות ונצמדים לשיער ומשמשים כחומר סיכה. התוצאה: המסרק מחליק בקלות בתוך השיער.

Nut Oils/Shea Butter – אלה הם חומרים עשירים במיוחד בלחות. מכסים את השיער ושומרים על המים בפנים.

Octyl Salicylate/PABA – מסנני קרינה שמוסיפים אותם לשמפו כדי לשמור על הקרקפת ושיער מקרני UV המזיקות.

מדוע חפיפה במספרה כל כך נעימה?

כל מי שהגיע אי פעם למספרה וזכה לחפיפת שיער הגונה, יוכל להעיד שזאת חוויה כמעט אורגזמית. זה לא מפתיע.  אחרי הכל, הקרקפת היא אזור ארוגני – אזור רגיש מאוד למגע – וכמו הפטמות או העורף, רק לעיתים רחוקות נוגע בה אדם אחר.

יש סיבה מדעית להרגשה המדהימה הזאת: אם מעסים את הקרקפת בצורה נכונה, קצוות העצבים בקרקפת מעבירים מסר לחלק במוח האחראי על חושים. בתגובה, המוח משחרר הורמונים כגון דופאמין או סרוטונין שאחראים על התחושה הנעימה הזאת.

מקור: WebMD

מערכת IsraDoctor

יותר מ-6,000 אנשים מצליחים להישאר בחיים בבריטניה רק בגלל שהם אוכלים פחות מלח.  נתונים האלה מעודדים את המערכת הבריאות הבריטית, אך לדברי הרופאים, האנשים עדיין צורכים כ-50% יותר מלח מהמומלץ.

אם יצליחו רופאים לגרום לאנשים להוריד את צריכת המלח ל-6 גרם ביום, ניתן יהיה למנוע את מותם של יותר מ-14,000 אנשים נוספים. אין ספק, אומרים הרופאים, שמסע פרסום להגברת המודעות לסכנות המלח עובד.

מחקר שעקב אחר כ-700 מבוגרים, הראה שצריכה ממוצעת של מלח עומדת כיום על 8.6 גרם בהשוואה ל9.5 גרם בשנת 2001.

המטרתה של מערכת הבריאות צריכה להיות הפחתת השימוש במלח. כך ניתן יהיה למנוע התקפי לב ושבץ מיותרים.

מערכת הבריאות החלה את מסע הפרסום להגברת המודעות לנזקי המלח, לאחר שבנת 2003 מחקר מדעי הצביע על נתרן כעל התורם העיקרי לשבץ ולחץ דם גבוה.

המספרים שהוצגו על ידי הרופאים מצביעים על ירידה בצריכת מלח בכמות עצומה של כ-20 טונות, שלא נצרכו בזכות הדיאטה – שווה ערך ליותר מ-3000 פילים או כמות המספיקה למלא 50 בריכות אולימפיות.

מערכת הבריאות הבריטית הודיעה שמאז 2006, כמויות המלח בדגני בוקר ירדו ב-30 אחוזים, בלחם ירדו הכמויות ב-30 אחוזים ואילו בביסקוויטים הייתה ירידה של 25 עד 40 אחוזים. אך עדיין, חברות רבות עשו מעט מאוד מאמצים להקטין את כמויות המלח במוצרים שלהם, לכן הצרכנים צריכים להיות מודעים לכך, ולבדוק את התוויות על מוצרי מזון השונים.

מערכת IsraDoctor

דר' נסים גרון, מדבר על הניתוח טבעת

דר' נסים גרון, מדבר על סוגי הניתוחים להרזייה

גורמי הסיכון בהתפתחות של הקאות וזלילת יתר, השפעת החבורה שמסביב על בנות שמפתחות הפרעות אכילה והשפעת חוש הטעם על אנורקסיה.

מסתבר שככל שנכנסים יותר לחקר המחלות הללו כך מתרבות השאלות. החדשות הטובות הן שיותר ויותר תשומת לב ניתנת למחלות הפרעות האכילה מה שאומר, יותר כסף למחקרים מעשיים.

המחקרים בנושא הפרעות האכילה נעשים גם לגבי הצד הטיפולי וגם לגבי הצד הרפואי. שלושה מחקרים חדשים שהתפרסמו לאחרונה מדגימים את הדברים.מחקר אחד, שהתפרסם בעיתון Archives of Pediatric & Adolescent Medicine בתחילת יוני 2008, בודק את הגורמים שמביאים בני נוער, בנים ובנות, בגילאים שונים ולאורך זמן, להיתפס לתהליכים של זלילת יתר או הקאות, תהליכים שקשורים במחלות הפרעות האכילה אנורקסיה ובולימיה. המחקר השני, גם הוא מופיע באותו הירחון, בוחן השפעה של קבוצות השתייכות על נערות שמנסות להתאים עצמן לקבוצות אלו. המחקר השלישי הוא בתחום הרפואי פרופר ובו נבדקת האפשרות לווסת טעמים שמשחקים תפקיד במחלת האנורקסיה.

במחקר הראשון שנערך ע"י אליסון פילד, קריסטין ג'אבאראס וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ומהמרכז הרפואי של אוניברסיטת הארווארד היוקרתית, נטען שבנים ובנות בגילאים שונים יכולים להיתפס לאכילה פרועה או להקאות חזקות, אבל גורמי הסיכון שמביאים לתופעות הללו שונים גם בגילאים השונים וגם בין המינים. הקאות כמו זלילה הן הרגלים שנלווים למחלות האנורקסיה והבולימיה.

החוקרים חקרו, בפעם הראשונה, על קבוצות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות , 9 עד 15, ולאורך זמן את הגורמים שמייצרים את ההתנהגות הזו של הקאה או של זלילת יתר. 6,916 בנות ו–5,618 בנים בין השנים 1996 ל-2003. כלומר, בני הנוער התחילו את המחקר כשהיו בגילאים הנ"ל ונבדקו לאורך 7 שנים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה כאמור להבהיר ולהבין טוב יותר את הסיבות המוקדמות של תופעות הזלילה וההקאה אצל בני נוער משני המינים ובגילאי ההתבגרות השונים.

במהלך שבע השנים שעברו מתחילת הבדיקה נתפסו 10.3% מהבנות ו-3% מהבנים לזלילת יתר או הקאות. אצל הנערות הקאה הובילה. מתוך אותן 712 בנות שנתפסו להקאות או לזלילה 366, כ-5.3%, פיתחו מנהגי הקאה ואילו 345, כ-4.3%, פיתחו מנהגי זלילה. אצל הבנים המצב היה הפוך כאשר 2.1%, כ-118 בנים מתוך ה–5618 שנבדקו, נתפסו לזלילה ורק 0.8% או כ–449 בנים, נתפסו למנהגי הקאה קשים. מעניין הממצא, שלא אובחנו מקרים בהם בן או בת סבלו גם מהקאה וגם מאכילת יתר.

בתוך הקבוצות שהתמכרו לזלילה או להקאה התגלו הבדלים גדולים בין הגילאים השונים. כמה דוגמאות:

כשמדובר בנערות עד גיל 14, שהן בנות לאמהות שסבלו מאנורקסיה, גורם הסיכון להיתפסות להקאה היה פי שלוש מאשר לאותו סוג נערות מעל גיל 14. "הסתבר שהיסטוריית הפרעות האכילה של ההורים לא היה גורם בהתפתחות מנהגים של הקאה או זלילה אצל נערות מתבגרות יותר" קבעו החוקרים. לעומת זאת, ניסיונות לדיאטות לעיתים מחד או ניסיונות להראות דומות לסלבריטאית זו או אחרת מאידך התגלו כמשפיעים על התפתחות הקאות או זלילה אצל בנות כל הגילים. אצל הבנים הערות של ההורים, במיוחד של האב, על משקל יתר, מהווים גורם מוביל בהיתפסות למנהגי הקאה או זלילת יתר.

"המסקנה שלנו מהמחקר הזה", אומרים צוות החוקרים, "היא שכיוון שגורמי סיכון שונים משפיעים בצורה שונה גם על גילאים שונים וגם על המינים השונים של בני הנוער צריך לפתח אמצעים או תהליכים למניעת הפרעות אכילה בהתאם לקבוצות גיל ומין. תוכניות לנערות צריכות להתמקד על תגובה נכונה לתדמיות סלבריטאיות או על לימודי מדיה ותקשורת שיעזרו לבנות להבין או להגיב נכון לפרסומים. שני המינים צריכים לקבל הדרכה איך לעמוד בפני הערות של הורים או משפחה וכו'" הבעיה הגדולה עם ההצעות הללו היא שהמחקר בנושא הפרעות אכילה תופס מומנטום ועד שיגיעו למסקנה איזו פלטפורמת טיפול צריך להתאים לאיזו קבוצת גיל או לאיזה מין יגיעו מחקרים חדשים שעשויים/עלולים לשנות את הגישות.

המחקר השני מציג גישה חדשנית ומעניינת: ד"ר אלינור מאקאיי, מהמרכז הרפואי לטיפול בנוער בואשינגטון ביחד עם ד"ר אנט לה-גרקה מאוניברסיטת מיאמי בדקו 236 נערות בגילאים 13 עד 18 כאשר הן בוחנות את השאיפות של הבנות שנבדקו להצטרף לקבוצות תדמית מסוימות. האם בת שמפתחת שאיפות להצטרף לקבוצת בנות שעיסוקן בספורט פחות חשופה להפרעות אכילה מאשר בת שרוצה להצטרף לקבוצה של היפיות או לקבוצה של כאלו שרוצות להפוך שחקניות? בנות שזיהו עצמן כמעוניינות להצטרף לקבוצות אתלטיות כמעט ואינן חשופות להפרעות אכילה. למעשה לא נמצאו אצלן סימנים של התייחסות למזון בכלל. נערות שמזדהות עם קבוצות בנות שמוגדרות כנון-קונפורמיסטיות (שאינן כבולות במוסכמות) מייחסות חשיבות גדולה למשקלן ולהופעתן ולכן הן חשופות להפרעות אכילה ומאוד פעילות בתחום הדיאטה. נערות שמזדהות עם קבוצות חריגות בהתנהגותן ("שרופות" בעגה האמריקאית והכוונה לבנות שאינן מגיעות לביה"ס, שמתקבצות לחבורה שמפרה כל חוק וכו') מאמינות בהרזיה ובדיאטה וחשופות למחלות. בנות שאינן מעוניינות בשום קבוצת תדמית, בודדות בדרך כלל הן החשופות ביותר להפרעות אכילה. "הסתכלות על מגמות ההשתייכות של הנערות", אומרות החוקרות, "עוזרת לזהות סיכויי היתפסות למחלות הפרעות אכילה".

המחקר השלישי שיצא לאחרונה מדבר על הקשר שבין מערכת חוש הטעם, שמופעלת ע"י המוח, להפרעות אכילה, אנורקסיה בעיקר. כאן נבדקו, באמצעות MRI, 36 נשים. בבדיקה, שנערכה באוניברסיטת פיטסבורג נמדדה פעילות המוח של הנשים כאשר טעמו סוכר ומים מזוקקים. 18 מהנשים היו כאלו שהתרפאו מאנורקסיה ו-18 שמעולם לא סבלו מהפרעות אכילה. אלו שיצאו ממחלת האנורקסיה הציגו, בתוך תהליך השתייה פעילות מוחית (בקורטקס האינסולרי) נמוכה בהרבה מהנשים שמעולם לא סבלו מהפרעות אכילה. "אצל נשים שלא סבלו מהפרעות אכילה אנחנו מקבלים (בתגובה על שתיית מים מזוקקים וסוכר) סימני רעב", אמר הפרופסור וולטר קיי, מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייאגו, "נראה שאנשים שסבלו מאנורקסיה מקבלים סימנים שונים. אנחנו מתחילים להבין שקיימות סיבות ביולוגיות מדוע יש אנשים שחשופים, יותר מאחרים, לאנורקסיה ובולימיה". המחקר הזה פורסם בכנס הלאומי להפרעות אכילה שנערך בסאן דייגו בסוף השנה שעברה.

באדיבות "נופית" - המרכז לטיפול בהפרעות אכילה: http://www.nofit.org

מערכת IsraDoctor

האם ילדכם אינו משתף פעולה ,לא מתנהג כראוי? האם ילדכם שוכח דברים רוב הזמן? האם ילדכם מתקשה לעשות שיעורי בית? האם הוא מתקשה ללמוד בבית הספר? יכול להיות שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז.

נכון להיום אין מבחן אחיד או בדיקה מדויקת המאפשרים לאבחן באופן מדויק הפרעות קשב וריכוז. בעיות באבחון הן גורם חשוב להכחשת הבעיה עד גיל מאוחר. מבוגרים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז שלא אובחנו וטופלו ייפגעו משמעותית באיכות חייהם, יראו מימוש חלקי של הפוטנציאל האישי ויסבלו במגוון מישורי החיים.

לאחרונה עלה לאוויר אתר חדש www.ADHD-Test.co.il המציע שיטה חדשה לאבחון בעיות קשב ריכוז. השיטה מבוססת על סרטוני אנימציה ושאלונים אינטראקטיביים שהורכבו ע"י רופאי ילדים, נוירולוגים, פסיכיאטרים ופסיכולוג קליני ומיועדים למילוי על ידי הורים לבנים או בנות בגילאים שונים, וגם למבוגרים שחושדים שהם סובלים מבעיות קשב וריכוז. סרטוני האנימציה מתארים סיטואציות המוכרות להורים שילדיהם סובלים מאחת מההפרעות הנ"ל.

מטרת המבחן, לתת בידי ההורים דרך פשוטה ויעילה שתסייע להם לזהות תסמינים של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהם ולפנות לטיפול בשלב מוקדם. לרופא המטפל, הדבר יכול לעזור באבחון אופי של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהם.

"אנו לא מציעים לכם שאלון משעמם או תוכנת מחשב שתבחן את ילדיכם. אנו יודעים רק דבר אחד: אתם, ההורים, מכירים את ילדיכם יותר טוב מכולם, ואתם יכולים לאבחן אותם", אומר דר' וינר ממפתחי השיטה.

למי מיועד המבחן:

• להורים לילדים מגיל 4 ומעלה.
• להורים לילדים בגילאים 4 ומעלה,אשר יש להם בעיות התנהגות במסגרת השונות.
• להורים שלילדיהם,שלהם קשיים בלימודים בביה"ס ובבית.
• להורים לילדים שיש להם בעיות עם חברים או אחים.
• להורים לילדים אשר לא מאורגנים בפעולותיהם.
• למבוגרים,בכדי להבין האם הם עצמם סבלו מהפרעות קשב וריכוז-ADHD בילדותם ונמשך עד עכשיו.
• לרופאים,פסיכולוגים ומורים ככלי עזר בתקשורת עם הורים כדי לסייע באבחון הפרעות קשב וריכוז.
• להורים שלילדיהם אובחנו בהפרעות קשב וריכוז-ADHD.

במבחן קיימים 22 סרטוני אנימציה המדגימים סיטואציות של הפרעות קשב וריכוז. מומלץ לבצע את המבחן לילדים שגילם מעל 4 שנים מכיוון שרוב התסמינים הנחוצים לזיהוי עדיין אינם בולטים. מדובר בתסמינים הנמשכים לפחות חצי שנה ומופיעים במספר מסגרות (למשל ביה"ס,בית ,חוגים...). אתם ההורים תראו סיטואציות המתארות את הקושי שמתפתח בין ההורים והילדים, בעיות בביה"ס בהיבט החברתי. כל סיטואציה מציגה אחת או כמה תסמינים ייחודיים להפרעות קשב וריכוז. במהלך ביצוע המבחן אתם תבחרו האם הסיטואציות דומות או זהות להתנהגות ילדכם.

לאחר השלמת המבחן תקבלו תשובות המשקפות סיטואציות שנבחרו על-ידכם. בכל סיטואציה ישנם סימפטום או מספר סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז - ADHD. לפי מספר הסיטואציות שבחרתם ולפי סוג של הסיטואציה אפשר להתרשם מה התסמינים הבולטים. על בסיס הסיטואציות שנבחרו אתם תקבלו הדרכה איך נכון להתנהג עם ילד עם הפרעות קשב וריכוז.

לפרטים נוספים והתנסות במבחן לדוגמא, בקרו באתר

 www.adhd-test.co.il

מערכת IsraDoctor

כנראה שזה לא סוד לרוב בעלי המועדונים והפאבים, אבל מחקר צרפתי מגלה שהגברת עוצמת המוזיקה יכולה לזרז את קצב השתייה בבאר. החוקרים גילו שמוזיקה רועשת קשורה לצריכה מוגברת של אלכוהול ולהקטנת הזמן שלוקח לבליינים לרוקן את הכוסות שלהם.

"מחקרים קודמים הראו שמוזיקה מהירה גורמת לקצב שתייה מואץ", מציין ניקולס גוז'ה פרופסור למדעי ההתנהגות. "זוהי הפעם הראשונה שבה גישה ניסיונית מגלה השפעות של מוזיקה רועשת על צריכת אלכוהול בחיים האמיתיים."

"הראינו שקיים קשר בין מוזיקה רועשת לעלייה בצריכת אלכוהול" אומר גוז'ה, "כעת אנחנו צריכים לעודד בעלי המועדונים להוריד את עוצמת המוזיקה המתנגנת... ולהביא לידיעתם של הבליינים שמוזיקה רועשת יכולה להשפיע על צריכת האלכוהול".

במחקר, שפורסם בכתב העת Alcoholism: Clinical & Experimental Research, הציגו החוקרים את מהלך המחקר שבו השתתפו 40 גברים צעירים שאוהבים לשתות בירה. החוקרים צפו בהתנהגותם בשני פאבים במערב צרפת במהלך שלושה סופי שבוע.

באישורם של בעלי הפאבים, החוקרים שלטו בעוצמת המוזיקה ושינו את עוצמתה בין 72 דציבלים (נחשב לנורמאלי) ו-88 דציבלים (נחשב לגבוה). במהלך הערב החוקרים צפו באופן אקראי בגברים שהזמינו בירה בבאר.

לאחר שאחד המשתתפים עזב את הבאר, החוקרים שינו את עוצמות המוזיקה ושוב צפו הבליין אקראי אחר.

התוצאות הראו קשר בין מוזיקה רועשת והנטייה של הבליינים לשתות את הבירה מהר יותר ולהזמין יותר. כאשר המוזיקה הייתה רועשת, הבליינים הזמינו בממוצע 3.4 כוסות בירה ולקח להם פחות מ-11.5 דקות לגמור כוס בירה, בהשוואה לממוצע של 2.6 כוסות ו-14.5 דקות בין כוס לכוס כאשר המוזיקה הייתה ברמות הנורמליות.

החוקרים מציעים שני הסברים לקשר בין הרגלי השתייה ומוזיקה רועשת. האחד, שמסתמך על מחקר קודם על מוזיקה, מזון ושתייה שגילה שמוזיקה רועשת גורמת לגירוי יתר, שבתורו גורם לבליינים לשתות מהר יותר ולהזמין יותר משקאות. ההסבר השני, הוא שמוזיקה רועשת גורמת להשפעה שלילית על אינטראקציה חברתית בבאר, כך שהבליינים שותים יותר מכיוון שהם מדברים פחות.

מערכת IsraDoctor

סניף חדש ליד שרה בבית החולים בילינסון. הסניף מיועד לחולים המשתחררים מבית החולים וזקוקים לציוד רפואי להמשך החלמתם בבית. בטקס הפתיחה שהתקיים ציין שלמה לוברבום, מנכ"ל יד שרה, כי זהו הסניף האחד עשר של יד שרה בבתי חולים בארץ. "פתיחת סניפים בבתי חולים היא המשך המגמה בשיפור השירות ללקוח. סניף בילינסון יקל על החולים המשתחררים ויחסוך מהם את הצורך להגיע לסניפים בתוך הערים", הוא הוסיף.

לוברבום הודה לכל צוות בית החולים על הנכונות בהקצאת שטח לסניף והעזרה הרבה בפתיחתו. ד"ר ערן הלפרן, מנהל מרכז רפואי רבין, הודה ליד שרה על תרומתם לציבור. "כבית חולים מוביל באיכות השירות לציבור, אני רואה ביד שרה חלק נוסף וחשוב במערך הכולל של השירות של בית החולים. אני מקווה שיחד נוכל להרחיב את סל השירותים הניתנים לחולים המשתחררים במטרה להקל על החלמתם", הוא ציין.

רכישת הציוד הרפואי לסניף התאפשרה בזכות תרומה של הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי. בטקס השתתפו גם ד"ר בעז תדמור, מנהל בית החולים בילינסון; הרב מנחם רוזנברג, רב שירותי בריאות כללית וסגנו הרב חיים קאופמן; רב ביה"ח בילינסון, הרב שמואל הרטמן; שרה אופיר, מנהלת מחלקת שיקום בסניף הביטוח הלאומי בפתח תקוה; רופאים, אחיות ואנשי צוות בבית החולים; חברי הנהלת יד שרה ומתנדבי יד שרה מהסניף והאזור.

בסניף בילינסון ניתן לשאול מגוון רחב של מכשירים, ביניהם: כסאות גלגלים, הליכונים, משאבות חלב ועריסות, בלוני חמצן, כסאות רחצה, גלאי סוכר, מדי לחץ דם ועוד. בסניף גם ציוד מיוחד לילדים המשתחררים מבית החולים שניידר. את הסניף מפעילים 15 מתנדבים בניהולו של חיים זלצר והוא פתוח בימים א'-ה' בשעות 10.00-15.00 וביום ו' בשעות 9.00-11.00.

ליד שרה מעל ל-100 סניפים ברחבי הארץ בהם מתנדבים כ-6,000 איש מכל מגזרי האוכלוסייה. בשנה האחרונה נעזרו ביד שרה כ-400,000 איש. יד שרה אינה זוכה לתקציב ממשלתי שוטף וכל פעילותה ממומנת מתרומות הציבור.

לפרטים נוספים: דוד רוטנר, דובר יד שרה, טל' 02-6444430 או 0523-606726.

מערכת IsraDoctor

בבילינסון התקיים יום עיון לרבני שכונות בפ"ת ולמפקחי כשרות, במטרה להציג בפני המבקרים את נושא שמירת הכשרות והשבת בבילינסון ולסקור את הפעילות והעשייה בביה"ח. הרבנים התקבלו על ידי מנהל ביה"ח ד"ר בעז תדמור, המנהלת האדמיניסטרטיבית של ביה"ח עפרה ריחיים, רב ביה"ח הרב שמואל הרטמן, רב שירותי בריאות כללית הרב מנחם רוזנברג וסגנו הרב חיים קאופמן.

הרבנים המכובדים סיירו במרכז חלוקת המזון, במטבחון מחלקתי ובמטבח המרכזי של ביה"ח, והתרשמו מקרוב מחלוקת המטבח וההקפדה על הכשרות, הציוד המתקדם המאפשר שמירה מלאה על כשרות, דלתות חשמליות המחוברות לפיקוד שבת, עגלות לנרות שבת ועוד. כמו כן, התרשמו משיתוף הפעולה בין הנהלת ביה"ח ומחלקת דת וכשרות.

בהמשך ביקרו במחלקה לטיפול נמרץ בראשותו של פרופ' פייר זינגר, אשר יחד עם ד"ר דוד דהן קיים דיון על הליך קביעת המוות. בפני הרבנים אף הוצגה מצגת על המחלקה וצוינו הישגיה בהצלת חיים בחולים קשים. בסיום הסיור ביקרו הרבנים בבית הכנסת המהודר של ביה"ח, נכחו בשיעור הדף היומי והתפללו תפילת מנחה.

הרב בנימין דרשן, מפקח ראשי ברבנות פ"ת, הודה בשם הרבנים על הסיור המאלף וציין את הישגיו היפים של ביה"ח בתחום דת וכשרות. הרב משה יחיאל אמר דברי תורה וציין שהתרשם מאוד לטובה מהפעילות בתחום דת וכשרות בביה"ח.    

מערכת IsraDoctor

לראשונה ברמב"ם: 75 ילדים מחוננים מהמגזר הערבי יקבלו הרצאות מטובי הקרדיולוגים במטרה לסייע להכשיר מנהיגות ערבית מתקדמת.

ביום שלישי, ה-22 ליולי, יגיעו לרמב"ם 75 ילדים מחוננים ומחונני על (140 ומעלה במבחן IQ) להכיר מקרוב את המחלקה הקרדיולוגית והחידושים המסעירים הטמונים בה בתחומי הטכנולוגיה והרפואה המתקדמת.

גם הילדים וגם מקום הביקור נבחרו  ביוזמת המדעטק – המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה  של הטכניון.   מטרת העל של הסדנה שתיערך ברמב"ם היא  לחשוף את התלמידים לחידושי המדע והטכנולוגיה, ולהקנות להם תרבות מדעית וטכנולוגית, שתסייע להכין אותם לקראת העתיד. הסדנה תסייע לילדים לממש את הפוטנציאל שלהם, ולהפוך אותם למנהיגים ומובילים בזכות כישוריהם המיוחדים.

משתתפי הסדנה הם צעירים ערבים מאזור הצפון, שנבחרו לתוכנית רב שנתית של עמותת "אלמומיאזון ("מצוינות").

הסדנה תתקיים ב-22 ביולי יום ג' בין השעה 09:00 ל-12:00 במכון הלב. שם יפגשו הילדים את דר' מונדר בולוס, פרופ' ליאור גפשטיין ודר' דיאב סמאר.

מערכת IsraDoctor

סטודנט מאורט בראודה מקבל פרס הצטיינות על עבודת מחקר שביצע בחברת הסטארט אפ דיאגנוסטיק טכנולוג'יס לרישום פטנט חדשני לגילוי מוקדם של רעלת הריון

הסטודנט שחר ניסמבלט, מקיבוץ גבעת עוז, זכה בפרס ההצטיינות השנתי של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, על עבודת מחקר שביצע בתחום זיהוי ואפיון מולקולארי של מוטציות גנטיות בחלבון 13PP הנמצא בשלייה. עבודת המחקר הינה פרויקט גמר לקבלת תואר מהנדס ביוטכנולוגיה, אשר בוצעה בחברת הסטארט אפ הישראלית דיאגנוסטיק טכנולוג'יס בהנחיית דר' מרעי סמאר, מנהל המחקר המולקולארי בחברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס. במהלך העבודה חקר הסטודנט דרכי ייצור ואפיון מוטציות בחלבון השלייה הקשורות להתפתחות רעלת הריון. הפרס מוענק לסטודנט על ידי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל במטרה לתמוך בחוקרים סטודנטים, אשר נבחרו על ידי וועדת מלגות אקדמאית. חברת הסטארט אפ דיאגנוסטיק טכנולוג'יס החליטה להכפיל את המלגה (matching) כאות הוקרה להישגי המחקר של הסטודנט, אשר סייעו לרישום פטנט חדשני נוסף, במסגרת פיתוחי החברה, לגילוי מוקדם של רעלת הריון.

דר' מרעי סמאר, מנהל המחקר המולקולארי בחברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס מסר כי: "שחר ניסמבלט הוא סטודנט מבריק ובעל יכולת מחקרית בולטת במיוחד, שביצע בחברה עבודת מחקר בהיקף נרחב ומעמיק. אנו גאים על ההערכה לה זכתה עבודת הגמר המחקרית המצוינת שלו  במסגרת ההתנסות המעשית בחברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס. אין ספק שעבודתו בשיבוט המוטציות ואפיון האינטראקציה עם נוגדנים לחלבון הטבעי, שנעשתה בהכוונתנו, יוצרת כלי חדש לזיהוי נשאים של מוטציות בחלבון היכולות לגרום לסיכון להתפתחות רעלת הריון על בסיס גנטי. ידוע היום שבכ-10% מהמקרים של רעלת הריון ישנו מרכיב משפחתי בולט ועבודתו של שחר שפכה אור על הבסיס המולקולארי של התופעה. במסגרת המחקר בחברה, בשנת לימודיו האחרונה, רכש שחר ידע וניסיון מעשי חשוב ויקר ערך בתחום ההנדסה הגנטית והביולוגיה המולקולארית שבה הביא לידי ביטוי את כישוריו המיוחדים, הבנתו המעמיקה ויכולתו לפתרון בעיות. אין ספק שהעבודה שעשה במסגרת פרויקט הגמר שלו ראויה להערכה ולציון והיא נעשתה תוך התנסות במעבדות ויישום מעשי של נושאי הלימוד התיאורטיים במסגרת ההתמחות שלו".

דר' דיצה לוין, מנהלת המחלקה ע"ש פרופ' אפרים קציר להנדסה ביוטכנולוגית במכללת אורט בראודה, מסרה כי: "היו השנה הרבה מאד עבודות שהצטיינו בעומק וביכולת מקצועית ראויה לציון.  עבודתו של שחר ניסמבלט נבחרה השנה בשל הידע המעמיק וההישגים המרשימים שהושגו בעבודה שבלטו ברמתם מעל שאר העבודות". 

שחר ניסמבלט הוסיף כי: "אני מודה על ההזדמנות הייחודית שניתנה לי לבצע את פרויקט הגמר שלי בדיאגנוסטיק טכנולוג'יס. שמחתי לקחת חלק בעבודת המחקר החשובה ולתרום לפיתוח הדור הבא של הבדיקות, אשר יאפשרו לזהות גורמי סיכון חדשים לסיבוכי הריון ועשויים לתרום לתועלת החיזוי המוקדם. אין ספק שכסטודנט, לקראת סיום לימודי לתואר מהנדס ביוטכנולוגיה, ההשתלבות בחברה לתקופת פרויקט הגמר, הקנתה לי כלים מעשיים חשובים ביותר, בעיקר בתחום ההנדסה הגנטית והביולוגיה המולקולארית, אשר מלווים אותי בהמשך דרכי".

על חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס

חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס פיתחה את ערכת 13PP לזיהוי נשים בסיכון לרעלת הריון. מחקרים קליניים הצביעו על כך שרמה נמוכה של החלבון בשליש הראשון להריון מצביעה על סיכון גבוה להתפתחות התסמונת בשליש השלישי להריון ומאפשרת לרופא לנקוט בדרכים למניעה והפחתת הסיבוכים הצפויים. מחקרו של שחר מצביע על כך שבחלק מהמקרים החסר בחלבון קשור לפגמים גנטיים שמועברים בירושה מהאם ומהאב אל העובר ואל השליה שנגזרת ממנו ובכך נותנים כלי חדש לאבחון מקרים של רעלת הריון חוזרת ומשפחתית בשיעור מסוים של המקרים של נשים בסיכון. ערכת הבדיקה אושרה לאחרונה על ידי משרד הבריאות. חברת  דיאגנוסטיק טכנולוג'יס נמצאת בימים אלו במשא ומתן עם קופות החולים, על מנת להכניס את הבדיקה לסל בדיקות ההיריון המורחב. עד אז, ניתן לבצעה באופן פרטי באחד מסניפי מעבדות זר ברחבי הארץ, במחיר של 295 שקלים. מידע נוסף ניתן למצוא באתרwww.pregenesys.co.il  או בטלפון 04-9937722

על אורט בראודה בכרמיאל

המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה במכללה האקדמית אורט בראודה בכרמיאל, שהוקמה ב-1992 ובה לומדים כ-450 סטודנטים לתואר מהנדס ביוטכנולוגיה, היא מהגופים הדינאמיים ביותר בישראל ובמיוחד בצפון, להכשרה אקדמית מתקדמת בתחום ההנדסה הביוטכנולוגית, מתוך מגמה לפתח מצוינות בתחום זה בצפון, לפי החזון של פרופ' אפרים קציר ואחרים. כחלק מהחינוך ההנדסי המתקדם, שמטרתו לבחון את יכולת הסטודנטים לפתח חדשנות הנדסית, באמצעות יישום הידע שרכשו בלימודים, הם מבצעים פרויקט מחקר עצמאי במשך שבעה חודשים, בתעשייה ובאקדמיה בארץ ובארה"ב, תחת הדרכה מקצועית בתחום המעשי. לעידוד הישגיות הסטודנטים בתחום וכחלק מהמדיניות לעידוד המצוינות יזמה המכללה, בשיתוף עם לשכת המהנדסים והארכיטקטים, מתן מלגה שנתית לעבודת המחקר המצטיינת.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

שתיית כוס קפה עם צלחת מלאה בפחמימות תעזור לספורטאים או אנשים רגלים להתאושש אחרי האימון הכושר שלהם, כך מציגים חוקרים אוסטרליים.

החוקרים הראו שתערובת של קפה ומזון מגבירה באופן דרמטי את רמות הגליקוגן (פחמימה המצויה בכבד ומתפרקת לגלוקוזה), מקור הדלק העיקרי של השרירים.

הממצאים פורסמו בכתב העת Journal of Applied Physiology, מציעים לספורטאים אולימפיים אוסטרליים דרך חדשה לחזור לכושר בזמן קצר לאחר ההכנות למשחקים האולימפיים בבייג'ין.

ספורטאים שהוסיפו קפאין לתזונתם לאחר אימוני הכושר, הגדילו את כמויות הגליקוגן בשריריהם ב-66%  מאשר ספורטאים שאכלו פחמימות בלבד. "אם יהיה לכם 66% יותר דלק לאימון שלמחרת או תחרות, אין ספק שתגיעו רחוק יותר ומהר יותר." אומר פרופסור ג'ון האליי, שהוביל את המחקר.

בעוד הקשר בין פחמימות וקפאין ויכולתם לשפר ביצועים כבר נצפה בעבר, זהו המחקר הראשון שמראה ששילוב של שניהם יכול לעזור לתדלוק השרירים לאחר האימון מהר יותר.

המחקר הורכב מארבעה מבחני הערכה שביצעו שבעה רוכבי אופניים שקיבלו או משקה עשיר בפחמימות או משקה המכיל קפאין בכמות שוות ערך ל-6 כוסות קפה חזקים.

הרוכבים עברו מחזור מאמץ עד אשר היו מותשים. ארבע שעות לאחר מכן, לרוכבים ששתו משקה עשיר בקופאין היו רמות גליקוגן בשרירים גבוהים ב-66% בהשוואה לרוכבים ששתו משקה פחמימות בלבד.

לדברי פרופסור האליי, המחקר יכול לעזור לספורטאים לגלות יכולות חדשות, שלא היו זמינות עד היום. אך מכיוון שלקפאין ישנן גם תופעות לוואי שליליות – כגון הפרעות שינה או עצבנות – ספורטאים שירצו לכלול את הקפאין בשגרת התאוששות מאימונים, צריכים לנסות ולראות מה משפיע עליהם טוב יותר, לפני כל תחרות חשובה.

מערכת IsraDoctor

ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבי"ח לנשים בבילינסון נפתחה סדנא לתזונה ולהרגלי חיים נכונים לנשים העוברות טיפולי פוריות. הסדנה, שכוללת עשרה מפגשים בני שעתיים, מונחית על ידי פסיכולוגית ודיאטנית קלינית, ומטרתה לתת מידע בצד עזרה מעשית בכל הנוגע לתזונה וניהול ואורח חיים נכון. הסדנה כוללת היבטים תזונתיים כמו בניית תפריט, מה חשוב לאכול ועוד, יחד עם נושאים התנהגותיים כמו אורח חיים והתמודדות עם מצבי לחץ, שגם עלולים להוות גורם מעכב.

דר' נטלי רפפורט, פסיכולוגית היחידה ומנחת הסדנא: "מחקרים מראים כי נשים העוברות טיפולי פוריות עולות במשקל במהלך הטיפולים. גם אם הסיבות עדיין לא נחקרו לעומק, יש נתונים ברורים על כך שמשקל תקין של המטופלת מסייע להשגת ההיריון, וזאת יחד עם החיזוק החיובי של הדימוי העצמי וההרגשה הכללית, פיזית ונפשית."

סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, בי"ח בילינסון: "ממחקרים שונים עולה כי השמנה מקטינה את סיכויי הצלחת טיפולי הפוריות".

הסדנא בתשלום ופתוחה לקהל הרחב.

לרישום ולפרטים נוספים: 9376333- 03

מערכת IsraDoctor

המרכז הרפואי הדסה זכה במקום ראשון בתחרות "האריה השואג" של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות על "ועידת ישראל לרפואה". צוות השופטים, חברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, העניק פה אחד את הפרס היוקרתי להדסה בקטגוריית "בריאות ורפואה" על: מקוריות, יוזמה, חדשנות ודבקות במטרות והגשמתן.

ועידת ישראל לרפואה שהתקיימה לראשונה ביולי 2007 הייתה האירוע התקשורתי המשמעותי ביותר בענף הבריאות באותה שנה.   

הוועידה היא יוזמה של צוות התקשורת במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה בירושלים, בראשות יעל בושם-לוי, דוברת הדסה, ואמתי רותם, מנהל השיווק של הדסה.

מטרתה: שמירה על מקומו של המרכז הרפואי הדסה כגוף מוביל, ברפואה במחקר ובחדשנות רפואית, וכמוביל דיונים בנושאי רפואה וחברה ברמה הלאומית.

ועידת ישראל לרפואה נבנתה כבמה לקובעי מדיניות ומובילי דעת קהל במערכת הבריאות והיא פתוחה גם לקהל הרחב. מטרתה העיקרית: להעלות לסדר היום הציבורי נושאים שבין רפואה לחברה, לשנות ולהשפיע.

"מבחינתי, הפרס הגדול הוא ההכרה הציבורית בחשיבות הוועידה, ההשתתפות המסיבית של הציבור בדיונים והחלטה להפוך את קיום הוועידה למסורת", אמרה יעל בושם-לוי.

לאור הצלחת הוועידה, הוחלט להפוך אותה לאירוע שנתי קבוע. ב-31 ביולי תתקיים ועידת ישראל לרפואה מס' 2, במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים. הועידה , שתתקיים הפעם בסימן 60 שנות בריאות בישראל, תעסוק ביחסים שבין מערכת המשפט למערכת הרפואה, בשאלות אתיות הקשורות בהתערבות הרופאים בסדרי בראשית וכן בשאלות אתיות הקשורות לניתוחים אסתטיים. תוכנית הוועידה מתפרסמת במלואה באתר האינטרנט של הדסה. 

מערכת IsraDoctor

"ישנם שלושה סימנים להזדקנות. הסימן הראשון הוא בעיית הזיכרון, את שניים האחרים אני לא זוכר". הבדיחה הזאת נשמעת לא מעט במסיבות ימי הולדת של הזקנים, אך חוקרים אוסטרלים גילו שהשקפת העולם הזאת לא כל כך עגומה.

החוקרים החליטו לבדוק את הדעה הרווחת שאנשים מבוגרים שוכחים יותר ככל שהם מזדקנים. החוקרים גילו, שבעוד שחלק מכישורים המנטליים מתדרדרים, אנשים בגילאי 80 ואפילו 90, לא שוכחים דברים מהר יותר מאשר אלה שרק מתקרבים לגיל הפנסיה.

200 גברים ונשים בגילאים 65 עד 94 עברו מספר מבדקים שבדקו את הזיכרון שלהם. התוצאות הציגו את התמונה הבאה: היכולת לקלוט מידע נשארה קבועה בגילאים 65 ועד 80, אך נצפתה ירידה ביכולת זו בקבוצת אנשים מעל גיל 80. אבל אם המידע אכן נקלט, אחוז האנשים שיכלו להיזכר בו היה זהה בכל קבוצות הגיל.

קיים מיתוס נפוץ שאנחנו שוכחים דברים כאשר אנחנו מזדקנים, אך אחד הדברים המרתקים שנצפו במחקר שאין ירידה פרוגרסיבית של יכולת החשיבה ככל שאנחנו מזדקנים. נכון, שיכולת קליטת מידע חדש ושימורו קטנה יותר מאשר בצעירותינו, אך ברגע שהמידע נקלט, כבר לא תשכחו אותו.

אנשים חולי אלצהיימר שוכחים דברים. אנשים מבוגרים רגילים אולי לא יזכרו דברים כמו פעם, אך הם יצליחו בזה ב-70 או 80% מהזמן, לכן זה לא בדיוק אותו המצב.

חדשות טובות נוספות הן, שהגיל לא השפיע על יכולת הנבדקים ללמוד או לזהות מידע חדש שהוצג בפניהם בשלב מאוחר יותר. עם זאת, היכולת להתמודד עם רעיונות מורכבים, או חשיבה אבסטרקטית התדרדרה אחרי גיל 80.

מערכת IsraDoctor

בתמונה: פרופ' שלמה גלוברזון שהוכש מנחש צפע ודר' עאמר חוסיין - מנהל היחידה לרפואה דחופה במרכז רפואי זיו.

סקר חדש קובע כי 34% מהציבור מתאפק מחוץ לבית. 28% מהגברים בישראל מוצאים פינה להתרוקן.

סקר חדש, שנערך ביוזמת חברת גלקסו סמית קליין, יצרנית הטיפול אבודרט, המיועד לסובלים מערמונית מוגדלת, מגלה כי חלק לא קטן מהישראלים מתאפקים מחוץ לבית, כאשר הם צריכים לשירותים. במהלך הסקר נשאלו המשתתפים מה הם עושים כאשר הם נמצאים מחוץ לבית וצריכים לשירותים. מתשובותיהם של המשתתפים בסקר הסתבר, כי 39% מהישראלים נכנסים לשירותים ציבוריים, 34% מהישראלים ציינו, כי הם מתאפקים עד שיגיעו הביתה וכן 16%, הודו כי הם מוצאים פינה להתרוקן בה ולא מתאפקים. תשובות המשתתפים התפלגו כפי שמתואר בטבלה הבאה.

כצפוי, בלטו הבדלים משמעותיים ביותר בין הגברים והנשים אשר השתתפו בסקר, כאשר 44% מהנשים הודו, כי הן מתאפקות, בעוד רק 24% מהגברים ציינו זאת. לעומת זאת, 28% מהגברים הודו כי הם מתרוקנים בפינה, כלשהיא ורק 5% מהנשים. הצעירים בני 18 ועד 24 הוכרזו כאלופי ההשתנה בפינה, 30.2% מהם הודו כי הם עושים זאת. הפתעה מסתמנת למי שחשב כי השתנה בפינה היא נחלתם של גברים בלבד, מסתבר כי 5.3% מהנשים נוהגות למצוא פינה. תשובות הנשים והגברים התפלגו כפי שמתואר בטבלה הבאה.

הסקר נערך במהלך השבוע האחרון של חודש מאי 2008, באמצעות מכון המחקר Market Watch, בראשותו של אבינעם ברוג, בהשתתפות כ-500 מרואיינים, בסקר טלפוני, ביוזמת חברת גלקסו סמית קליין. הטיפול נלקח בכדורים בעלי טווח פעילות רחב ממשפחת מעכבי אלפא והוא מאושר לשימוש על ידי משרד הבריאות, מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA וסוכנות התרופות האירופית ה-EMEA. הטיפול עדיין אינו בסל הבריאות אולם הוא קיים בביטוחים המשלימים של מכבי, לאומית ומאוחדת וכן בכללית לכלל ציבור המבוטחים במחיר של כ-140 שקלים לחודש.

יתרונות הטיפול באבודרט

במחקר חדש שנערך לאחרונה במספר מרכזים רפואיים בניהול הפקולטה לרפואה באוניברסיטת טקסס שבארצות הברית, בהשתתפות 4,844 גברים מעל גיל 50 במהלך כשנתיים, הוכח שהטיפול באבודרט בשילוב טיפול תרופתי נוסף, יעיל לאורך זמן בקרב גברים עם ערמונית מוגדלת בדרגת חומרה בינונית עד קשה. היתרון המשמעותי של שיפור בתסמינים ניכר במהלך המחקר כבר מספר חודשים לאחר תחילת הטיפול והמשיך להשתפר בשנה הראשונה והשנייה ללקיחת התרופה. המחקר ממשיך להתנהל והמשתתפים יבדקו גם בתום ארבע שנות מחקר ואף במהלכן.

פרופ' קלאוס רוהבון החוקר הראשי מאוניברסיטת טקסס ציין עם פרסום תוצאות המחקר כי: "אסור להפחית מאי הנוחות והחרדה מהם סובלים גברים החיים עם הגדלה של הערמונית. המצוקה היומיומית וההתמודדות עם תדירות ותכיפות מתן שתן, ההתעוררויות במהלך הלילה, הפחד מסיבוכים עתידיים פוטנציאלים, אצירה במתן שתן והאפשרות להזדקק בעתיד לניתוח, מערערים באופן משמעותי את איכות חייו של החולה. מחקר זה כעת הוכיח באופן אמיתי כי ניתן לעשות את ההבדל באורח החיים של גברים אלו הסובלים מהפרעה בדרגה בינונית עד קשה, כתוצאה מהגדלה של הערמונית, וליהנות מיתרונות טיפול תרופתי כך שיחוו שינוי יעיל ולאורך זמן בתסמינים הקשורים להפרעות השתנה".

למי מתאימה התרופה

הטיפול באבודרט מיועד לחולים הסובלים מתסמינים בחומרה בינונית עד קשה, כתוצאה מהגדלה של הערמונית ושגודל הערמונית שלהם שווה או גדול מ-30cc. מדובר בתרופה אשר מנגנון הפעולה שלה מבוסס על הורדת רמת ההורמון הגורם להגדלת הבלוטה. כתוצאה מנטילת אבודרט ניתן לראות הקטנה של הערמונית כבר אחרי חודש כאשר תהליך ההקטנה ממשיך עם נטילת התרופה וניכר משמעותית כעבור מספר חודשים כאשר מתרחשת הקלה בתסמינים. השיפור הולך וגדל ככל שהתרופה נלקחת לאורך זמן רב יותר.

נתונים על בעיית הערמונית המוגדלת בישראל 2008

על פי נתוני הערכה לאומיים, ערמונית מוגדלת היא אחת מהבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בקרב גברים מעל גיל 50. אחד מכל שני גברים, כלומר כ–50% מהגברים בישראל ככל הנראה סובלים מהגדלה שפירה של הערמונית. ככל שעולה הגיל מתרחבת התופעה לכדי כ–60% בקרב גברים מעל גיל 60, לכדי 70% בקרב גברים מעל גיל 70 וכך הלאה לכדי 80% מקרב גברים בני 80 ומעלה.

בחן את עצמך, כיצד תדע האם אתה סובל מערמונית מוגדלת ?

• האם אתה חש שלא התרוקנת לגמרי אחרי הטלת שתן ?
• האם פחות משעתיים אחרי ההשתנה אתה מרגיש צורך להשתין שוב ?
• האם זרם השתן שלך לא רציף ודומה לטפטופים ?
• האם קשה לך להתאפק מלהשתין לאחר שהרגשת את הצורך ?
• באיזו תכיפות שמת לב לירידה בחוזק ובעוצמת זרם השתן ?
• באיזו תכיפות היה לך צורך ללחוץ או להתאמץ כדי להתחיל להשתין ?
• האם אתה קם במהלך הלילה להשתין ?

אם ענית בחיוב על רוב השאלות מומלץ כי תפנה לרופא המשפחה שלך.

מה יבדוק הרופא ?

• בדיקה ידנית של הערמונית דרך פי הטבעת.
• בדיקת גודל הערמונית באמצעות אולטרסאונד.
• בדיקת דם לקביעת ערכי PSA המהווה סמן להגדלה של הערמונית.

יצוין כי עד היום היו קיימים בישראל טיפולים תרופתיים, אולם בעוד אבודרט מטפלת בגורם הבעיה, בנוסף לשיפור בתסמינים, פועלות התרופות הקיימות על התסמינים בלבד. ברוב המקרים מומלץ לשלב בין שני סוגי הטיפולים, על כן כדאי להתייעץ עם רופא.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

דר' רוברטו ליפשיץ רופא בכיר, בעל ניסיון עשיר באסתטיקה רפואית והצערת עור הפנים, פיתח שיטה למילוי ומתיחת החלק התחתון של הפנים ללא ניתוח!

הטיפול מיועד בדרך כלל לנשים שחצו את גיל 50, פניהן נפולות ואינן רוצות להגיע לשולחן הניתוחים. הטיפול נעשה בהדרגה ובדרך כלל בשלוש עד ארבע סדרות של הזרקות.