(צילום: דפנה אברהם)

אתמול, 27 במאי, צוין בישראל יום המודעות לשמיעה. במסגרתו נערכו פעילויות ואירועים ביוזמת משרד הבריאות, ארגון בקול וגופים נוספים, במטרה לעודד את הסובלים מבעיות שמיעה להתמודד עם הבעיה, שכן אחוז ניכר מקרב הסובלים מירידה בשמיעה מתכחשים לכך ולא נעזרים במכשירי שמיעה. בישראל חיים כיום כ-700 אלף איש הסובלים מבעיות שמיעה. תופעה זו מתרחבת מדי שנה עם העלייה בתוחלת החיים, אשר מביאה לירידה בחדות החושים בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת. התופעה הולכת ומתרחבת גם בקרב הצעירים אשר חשופים לעוצמות גבוהות של רעש ולא רק במועדונים. אולם, על פי הערכות כ-80% מהסובלים מבעיות שמיעה בישראל אינם נעזרים במכשירי שמיעה או באמצעי כלשהו ומדחיקים את הבעיה.

סקר חדש, מגלה כי חלק לא קטן מהישראלים סובל מקשיי שמיעה בסיטואציות מוכרות בחיי היום יום. במהלך הסקר נשאלו המשתתפים האם קורה, שהם לא שומעים טוב במהלך שיחת טלפון ונאלצים לשאול, "מה?" או כפי שמקובל בישראל "מה זה?". מתשובותיהם של המשתתפים בסקר הסתבר, כי 68.1% מהישראלים אכן לא שומעים טוב במהלך שיחת טלפון. 61.4% מהישראלים ציינו, כי הדבר קורה להם מדי פעם וכן 6.7%, ציינו כי הדבר קורה להם תמיד. תשובות המשתתפים התפלגו כפי שמתואר בטבלה הבאה. הסקר נערך במהלך השבוע הראשון של חודש מאי 2008, באמצעות מכון המחקר Market Watch, בראשותו של אבינעם ברוג, בהשתתפות כ-500 מרואיינים, בסקר טלפוני.

המשתתפים בסקר נשאלו גם לגבי אי הנוחות מעוצמת הרעש בחתונות ובאירועים, אשר, כידוע, הינה גבוהה במרבית האולמות בישראל. מניתוח תשובות המשתתפים הסתבר, כי בסך הכל ל-59% מהישראלים מפריעה עוצמת הרעש. 29.4% מהם ציינו, כי עוצמת הרעש מפריעה להם מאוד, 29.2% מהם ציינו רק כי היא די מפריעה להם. תשובות המשתתפים התפלגו כפי שמתואר בטבלה הבאה.

אהוד לב רן קלינאי תקשורת ומנכ"ל אודיו מדיק, ציין כי: "המספרים שנחשפו בסקר תואמים לסקרים דומים שנערכו בעולם המערבי בדבר אחוז האנשים הסובלים מירידה בשמיעתם, שהינו כ-10% מכלל האוכלוסייה. לקויי השמיעה לא רק שאינם שומעים טוב, אלא גם, במקרים רבים, אינם יכולים לסבול רעש בעוצמות גבוהות. קיים סיכון ממשי בחשיפה לרעש בעוצמה גבוהה, בגרימת נזק בלתי הפיך למערכת השמיעה. סיכון זה עשוי להפתיע לא מעט אנשים, בעיקר בשל העובדה כי הירידה בשמיעה היא תהליך ארוך מאד והדרגתי, שלא ניתן לראותו בעין. דווקא משום כך, אנשים הנחשפים באופן מתמיד לרעש ברמה מזיקה, עלולים לטעות ולחשוב כי לא נגרם להם כל נזק, בעוד שההיפך הוא הנכון".

כאשר נבדקה השמיעה של הישראלים, במהלך צפייה בטלוויזיה או האזנה לרדיו, הסתבר, כי הספורט הלאומי של הישראלים, הוא כנראה הגברת העוצמה של הקול. מהסקר עלה כי 60.8% מהישראלים מגבירים את העוצמה במהלך התוכנית. 10.4% מהמשתתפים ציינו כי הם תמיד מגבירים את הקול, 50.4% מגבירים מדי פעם. תשובות המשתתפים התפלגו כפי שמתואר בטבלה הבאה.

הסקר החדש נערך, לרגל השקת מכשיר שמיעה זעיר וקל, הנקרא dot, ביוזמת חברת אודיו מדיק, המתמחה במכשירי שמיעה בקטגוריית High End, היוקרתית והאיכותית. dot הוא המכשיר הקטן והקל ביותר בעולם, השוקל 1.4 גרם בלבד וגודלו כ-21 מילימטר, הוא פרי פיתוח של שנות מחקר רבות והשקעת משאבים עצומה.

על מכשיר השמיעה

המכשיר מיוצר על ידי ענקית מכשירי השמיעה מדנמרק, GN ReSound ומוצע בכל סניפי אודיו מדיק בישראל, במגוון צבעים ובשלושה דגמים. ה-dot, מעוצב באופן ארגונומי, על פי הנדסת אנוש ייחודית ביחס למכשירים מתקדמים אחרים ועיצובו מאפשר השתלבות מושלמת בחלק האחורי של האוזן ובקווי המתאר של הפנים והשיער. במכשיר השמיעה החדש הוטמעה טכנולוגיה בלעדית ומהפכנית הכוללת מנגנון הכרה סביבתי המזהה בתוך שניות את הסביבה האקוסטית בה נמצא המשתמש ומתאים את עצמו לתנאי השמע כמו איבר שמיעה אנושי. המנגנון הייחודי של dot מאפשר למשתמש ליהנות משמיעה נוחה במצבים משתנים, ומהבנת הדיבור באופן מקסימאלי גם בתנאי רעש קשים. בין יתר תכונותיו של המכשיר הזעיר החדש, קיימת גם ב-dot יכולת עצמאית להנמיך על פי הצורך את עוצמת הקול הנקלט באופן אוטומטי בסיטואציות שונות ובניגוד למכשירי שמיעה אחרים, dot מדלג במהירות בין המצבים שונים ומאפשר למשתמש ליהנות משמיעה אולטימטיבית.

את המכשיר ניתן להשיג בכל סניפי חברת אודיו מדיק בישראל במחיר החל מ-7,500 שקלים. חברי כללית מושלם יקבלו הנחה של 24% והנחה נוספת של 1,700 שקלים. חברי מכבי זהב ייהנו מהשתתפות הקופה בסכום של 3,600 שקלים. במאוחדת ולאומית קיימת השתתפות על פי תקנון הקופות. לברורים מומלץ להתקשר למטה הארצי של אודיו מדיק שמספרו 03-5225223 או להיכנס לאתר האינטרנט www.audio-medic.co.il.

מאת נאווה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

במכון האנדוקריני בבילינסון החלו בהפעלת טכנולוגיה חדישה המאפשרת ביצוע בדיקת צפיפות עצם וצילום רנטגן של עמוד השדרה בבדיקה אחת בלבד. עד כה בוצעו הבדיקות בנפרד, אך הודות למכשיר החדש, Lunar Prodigy Advance ניתן לצמצם את החשיפה לקרינה ולהקל על החולים על ידי ביצוע בדיקה אחת משולבת הנמשכת כ- 10-15 דקות.

דר' אילן שמעון, מנהל המכון האנדוקריני בבילינסון: "במקרים רבים, בדיקת צפיפות עצם עשויה להראות מדדים תקינים של צפיפות למרות שבפועל קיימת בעיה במסת העצם. הסיבה לכך יכולה להיות שבר בחוליות עמוד השדרה, הנובע מאוסטאופורוזיס, שמפעיל לחץ על החוליות. במצב כזה תתקבל תוצאה של צפיפות כביכול תקינה. באמצעות צילום רנטגן של עמוד השדרה ניתן לבדוק האם תוצאות הבדיקה אכן מושפעות משברים שקיימים בעמוד השדרה ולטפל בהתאם."

במכון האנדוקריני בבילינסון עורכים מעל ל-800 בדיקות צפיפות עצם בחודש, בעיקר לנשים, כאשר מחציתן מעל גיל 65. עד היום, במצב בו התקבלו תוצאות תקינות אך היה חשד ברור לאוסטאופורוזיס, התבקשה האישה לבצע גם צילום רנטגן כדי לבדוק האם אכן יש שבר המסביר את התוצאות התקינות. הבדיקה המשולבת תחסוך מנשים רבות את ה"טרטור" הכרוך בביצוע צילום רנטגן בנפרד ותפחית באופן משמעותי את הקרינה.

אוסטאופורוזיס - רקע: אוסטאופורוזיס הוא מצב של דלדול מסת העצם. מדובר בתהליך טבעי שמלווה אותנו ככל שאנו מתבגרים, כאשר בגיל 20 נמצאת העצם במצב של צפיפות שיא ומשלב זה מתחילה הידרדרות. מצב זה בולט במיוחד בנשים אחרי גיל המעבר. בגיל זה האסטרוגנים, האחראים על שימור רמת צפיפות העצם, יורדים באופן משמעותי. מדובר בתופעה שכיחה מאוד בקרב נשים הקיימת בשכיחות נמוכה, גם בקרב גברים.

המכשיר נרכש במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין מרכז רפואי רבין לחברת GE, אחת החברות המובילות בעולם בתחום צפיפות העצם.

מערכת IsraDoctor

עמותת ישראל בשביל אופניים קוראת לועדת השרים לענייני חקיקה לקדם פיתוח שבילי אופניים ולאשר את החוק לעידוד תחבורת אופניים.

מחקר חדש מקיף וארוך טווח שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, בדק את הקשר בין רכיבה על אופניים, פעילות גופנית, בריאות ומניעת מחלות לב. המחקר קבע כי לרכיבה על אופניים, יתרון בריאותי ממשי בהורדת הסיכון למחלות לב.

במחקר השתתפו 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד, בגילאי 25 – 64 ללא עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת ובעלי לחץ דם גבוה. במהלך המחקר בוצע מעקב קפדני אשר נמשך כ – 20 שנה במהלכן נפטרו 3,743 מהמשתתפים ממחלות לב שונות. החוקרים עיבדו את הנתונים שנאספו במהלך חייהם של המשתתפים במחקר ומניתוח הנתונים הצטיירה תמונת מצב אופטימית. בבדיקת אחוזי הסיכון של המשתתפים בהשוואה לרמת הפעילות הגופנית שביצעו במהלך השנים, הסתבר כי המשותף לאלו אשר נותרו בחיים הייתה הרכיבה על אופניים לעבודה ובשעות הפנאי. הדבר בלט במיוחד בקרב הנשים אשר השתתפו במחקר ורכבו על אופניים באופן קבוע.

מסקנת החוקרים הייתה, כי רכיבה על אופניים מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה וכי המלצתם הרפואית על בסיס המחקר המקיף היא, שרכיבה על אופניים לעבודה וממנה בתדירות יומיומית תפחית באופן משמעותי את הסיכון למחלות בייחוד בקרב נשים הסובלות מלחץ דם גבוה.

המחקר החדש פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי האמריקאי ליתר לחץ דם ומצטרף לשורה של מחקרים מדעיים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות, אשר הוכיחו באופן חד משמעי כי רכיבה על אופניים נחשבת פעילות גופנית מתונה ואם היא מתבצעת על בסיס יומיומי למשל כאמצעי תחבורה קבוע, יש ביכולתה להאריך את תוחלת החיים של הרוכבים, למנוע השמנה, להוריד את לחץ הדם, להקטין את הסיכון לחלות בסוכרת, באוסטיאופורוזיס ובסוגים שונים של סרטן.

על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, חצי שעה יומית של רכיבה על אופניים עשויה להפחית בכ - 50% את הסיכון לחלות במחלות לב ובסוכרת ואף בכ -  30% את הסיכון לפתח יתר לחץ דם ואף להקל על תסמיני דיכאון וחרדה. כך גם על פי המלצת האגודה למלחמה בסרטן, ביצוע פעילות גופנית סדירה כגון רכיבה על  אופניים  כ – 30 דקות על פני כ – 5 ימים בשבוע, מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד ב- 40%.

(צילום: Simona Balint)

מניעה וטיפול בהשמנת ילדים דורשת השתתפות של כל המשפחה. הנה מספר עצות שיוכלו לעודד משקל בריא בביתכם.

ילדים לא יכולים לשנות את הרגלי האכילה והתעמלות שלהם לבדם. הם זקוקים לעזרה ותמיכה של משפחתם. זאת הסיבה מדוע טיפול בהשמנה המוצלח ביותר מתחיל בבית.

השמנת ילדים נגרמת לרוב כאשר הילדים אוכלים יותר מדי ומתעמלים מעט מדי. לכן יצירת הרגלים משפחתיים חדשים סביב נושא האוכל ופעילות גופנית יכולים לעזור לילד לרדת במשקל ולשפר את בריאותם של שאר בני המשפחה.

שינוי הרגלים משפחתיים

הרגלים רבים תורמים להשמנת ילדים, בין אם זה ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה או המחשב או כמויות האוכל שהם אוכלים. את הרגלים האלה קשה לשנות בתוך המשפחה, במיוחד אם ישנם בני משפחה שלא מוכנים לשתף פעולה. אפשר להתחיל בצעדים קטנים וחשוב לזכור את העצות הבאות:

• זהו לא מרוץ. הכלל הראשון של כל שינוי, הוא לא למהר עם השינויים.  לוקח זמן וכושר התמדה כדי להיפטר מהרגלים הלא בריאים ולפתח הרגלים חדשים, בריאים יותר.
• תחשבו בקטן. קל יותר להתרגל לשינוים קטנים והדרגתיים ולהטמיע אותם בחיי היומיום. שינוים קטנים יכולים לעשות שינוים גדולים עם הזמן. תחליטו על שינוים קטנים שתוכלו לעמוד בהם, לדוגמא, לסגור את הטלוויזיה בזמן הארוחה, במקום משקה מוגז לשתות מים, או אפילו לצאת להליכה אחרי הארוחה פעם בשבוע.
• תגדירו מטרות אישיות ומשפחתיות. המטרות צריכות להיות ניתנות להשגה ומדידה. תקבעו מטרות מוגדרות עבור כל אחד מבני המשפחה ואז תקבעו יעדים משפחתיים. לדוגמא, המטרה של ילדכם יכולה להיות אכילת פירות טריים וירקות כנשנוש בשעות הצהריים, והיעד המשפחתי יכול להיות: לוותר על ארוחות במסעדות המזון המהיר, או לחילופין לאכול שם רק פעם אחת בחודש.

לוקח זמן להתרגל לשינויים חדשים. דבקו במשימה בדרך הטובה ביותר שאתם יכולים והעריכו את התקדמותכם. לפעמים יש צורך להתאים את היעדים במידה והם לא עובדים עבור המשפחה. עדיף לחשוב על תוכנית חדשה ולדבוק בה במקרה והתוכנית הקודמת לא עבדה.

יצירת סביבה למשקל בריא

ככל שאתם מתקדמים אל עבר ההרגלים הבריאים, תשתדלו ליצור אווירה שתתמוך במאמצים האלה. לדוגמא, תדאגו שהאוכל הבריא תמיד ימצא בהישג יד. הגישו פירות וירקות עם הארוחות והרחיקו מזון עתיר קלוריות ושומן מהבית. טוב, אפשר לקנות משהו קטן מדי פעם.

אווירה בריאה משמעותה גם התעמלות ופעילות גופנית שמוצאת מקום בשגרה היום יומית. עודדו את הילדים לשחק בחוץ – לרכב על אופניים או לשחק כדורסל עם חברים. ארגנו טיולים משפחתיים שמערבים פעילות גופנית.

ההורים יכולים לקבוע חוקים בבית שיעזרו לאכוף את אורח החיים הבריא. הגבלת שעות הצפייה בטלוויזיה או הגבלת זמן למשחקי מחשב מעודדת את הילדים למצוא פעילויות חדשות.

דרכים נוספות ליצור סביבה בריאה

• היפטרו מכל המשקאות המתוקים בבית
• הוסיפו מוצרי מזון מחיטה מלאה
• הפחיתו את הביקורים במסעדות מזון מהיר
• הקפידו על ארוחות משפחיות ודאגו שהן תמשכנה לפחות חצי שעה
• תסלקו את הטלוויזיות מחדרי הילדים
• תחליטו על פעילויות עבור הילדים, כמו טיול עם הכלב או שטיפת מכונית.

ככל שהמשפחה מבססת הרגלים בריאים, תדאגו שכל בני המשפחה, כולל ההורים, ייצמדו לתוכנית. לדוגמא, אם אתם מוציאים את הטלוויזיה מהחדר של הילדים, תדאגו להוציא את הטלוויזיה גם מחדרכם. עקביות היא קריטית ליצירת בית בריא.

תהיו מודל לחיקוי

הדרך הטובה ביותר עבור ילדיכם לקבל את אורח החיים הפעיל היא להתחייב לדרך הזו בעצמכם. המעשים שלכם ילמדו את הילד מה לאכול, כמה לאכול ואיפה. תוכלו לעודד את ילדכם לבצע פעילות גופנית אם תדאגו לתת עדיפות לפעילות גופנית גם בשבילכם.

תגמלו שינויים מוצלחים

תגמול הולם בעקבות הצלחה בעמידה ביעדים ורכישת הרגלים חדשים, ישמור על מוטיבציה להמשיך ולהתמיד בתוכנית. הכינו רשימת בה תרשמו את כל ההרגלים הישנים שהצלחתם לשנות ואז תחגגו את האירוע. זה יכול להיות מתן פרס לילדים או אפילו חיבוק.

לעשות שינויים בהרגלים יכולה להיות משימה לא פשוטה, בייחוד עם לוח הזמנים הצפוף של המשפחות, מגבלות זמן וכסף. אך אם המשפחה פועלת ביחד ותומכת אחד בשני, אז ההצלחה היא בהישג יד.

מקור: Mayo Clinic

מערכת IsraDoctor

השמנת יתר (Obesity) אינה עניין קוסמטי או עניין הנוגע למראה ולהופעה חיצונית, אלא מחלה כרונית מסכנת חיים. זה מכבר הוכרזה השמנת יתר כמגיפה מספר 1 של המאה ה-21 .ההערכות הן כי כ-300 מליון איש ברחבי העולם סובלים מהשמנת יתר, וכ-40 מיליון איש סובלים מהשמנת יתר חולנית (Morbid Obesity). בשנת 2013 צופים המומחים כי מספר הסובלים מהשמנת יתר יתקרב ל-400 מיליון.

הנטייה להשמנת יתר נובעת, בין השאר, מהסביבה בה אנו חיים: החל מחוסר בפעילות גופנית, דרך זמינות המזון בעולם המערבי וכלה בצריכה קלורית גבוהה. כמו כן אצל חלק מהסובלים מהשמנת יתר חולנית, קיימת נטייה גנטית לעלייה במשקל וצבירת שומן.

דר' ניסים גרון מדבר על השמנת יתר חולנית:

מערכת IsraDoctor

מחקר חדש, שנערך במכון לרפואה קדם הריונית בלימה שבפרו, בשיתוף בית החולים דוס לוס מאיו אף הוא בלימה שבפרו, קבע כי נשים הסובלות מכאבי ראש ומיגרנה נמצאות בסיכון גבוה לחלות ברעלת הריון. מיגרנה, הינה תופעה שכיחה של כאב ראש חמור הנגרם לרוב כתוצאה משינויים בזרימת הדם במוח הגורמים להתרחבות או לכיווץ של עורקים בבסיס הגולגולת. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את המיגרנה כמצב תחלואה כרוני הפוגע בכ- 18% מהנשים ובכ-6% מהגברים ברחבי העולם. המחקר בחן את הקשר שבין הופעת מיגרנה בנשים לבין הריון בסיכון וקבע כי קיים קשר הדוק ביניהם.

במחקר השתתפו 676 נשים בהריון, אשר ילדו בין השנים 2004 ל-2005, בשני בתי חולים בפרו, שבדרום אמריקה, מתוכן 339 נשים אשר חלו ברעלת הריון ו-337 נשים עם הריון תקין, אשר שימשו כקבוצת ביקורת. במהלך ראיונות אישיים שניהלו החוקרים עם הנשים הן נשאלו האם סבלו בעבר, לפני ההיריון ובמהלכו, מכאבי ראש ובמידה ותשובתן הייתה חיובית הן נשאלו שאלות נוספות, אשר אפשרו למיין את סוגי כאבי הראש ולהגדיר אלו מהם נחשבים כמיגרנה, על פי הקריטריונים של הארגון הבינלאומי לכאבי ראש (International Headache Society). מניתוח תוצאות הנתונים שנאספו התקבלה תמונת מצב דרמטית עבור הנשים הסובלות מהופעת מיגרנה. במחקר נמצא כי 25.4% מהנשים שחלו ברעלת הריון סבלו בעבר ממיגרנה, לעומת 8.9% מהנשים שחוו הריון תקין וסבלו מהתופעה. עוד נמצא כי הסיכון לחלות ברעלת הריון בקרב נשים שסבלו ממיגרנה היה גבוה פי 3.7, לעומת נשים שלא סבלו מהתופעה. בנוסף, בקרב הנשים אשר סבלו ממיגרנה טרם כניסתן להריון, הסיכון לחלות ברעלת הריון, היה גבוה פי 3.5 לעומת הנשים שלא סבלו ממיגרנה ובנשים שסבלו ממיגרנה לראשונה בהריון נמצאה עליה בסיכון של פי 4.

דר' חמוטל מאירי, מנכ"ל חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס, המתמחה בפיתוח שיטות לגילוי מוקדם של רעלת הריון, הסבירה כי: " מיגרנה היא מחלה של כלי הדם במוח וברעלת הריון, ללא ספק, יש בעיה של פגיעה בכלי דם. מבחינה זו מיגרנה עשויה להצביע על גורם סיכון והטיפול בה יכול להביא למעין טיפול מניעתי. מחקר זה מצטרף למחקרים נוספים אשר חשפו קשר בין הופעת מיגרנה בנשים להתפתחותה של רעלת הריון. הגורם לכך אינו ברור, אך הסיבה עשויה להיות כתוצאה משינויים הורמונאליים במהלך ההריון וכתוצאה מיתר לחץ דם. בשתי התופעות הללו, הן במיגרנה והן ברעלת הריון, קיימת עליה בסיכון להתפתחותן של מחלות לב וכלי דם כמו גם לעלייה במדדים דלקתיים. עם זאת, חשוב להדגיש כי רעלת הריון היא מחלה שיש לה גורמים רבים, וגם נשים אשר לא סובלות ממיגרנה עלולות לפתח את המחלה. הדרך הטובה ביותר למניעה וריפוי של רעלת הריון היא באמצעות הגילוי המוקדם. ככל שרעלת הריון מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך עולים סיכויי המניעה הריפוי והטיפול, באמצעות השגחה רפואית קרובה, מודעות של כל המערכת הסובבת, ושימוש בתוספי מזון או טיפול תרופתי מונע במידה שהרופא מוצא לנחוץ. אחת הדרכים החדשניות לגילוי מוקדם של רעלת הריון פותחה לאחרונה על ידי צוות המדענים של החברה ובאמצעות בדיקת דם פשוטה ניתן לעקוב אחר מצב ההריון ולהתאים לו טיפול  וליווי רפואי הולם".

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי ליתר לחץ דם היוצא בארצות הברית (American Journal of Hypertension) ומצטרף לשורה של מחקרים רבים שהתפרסמו לאחרונה בתחום, העוסקים בגורמי הסיכון המובילים לרעלת הריון.

ובתוך כך נודע, כי לאחרונה נערך בישראל המחקר הגדול ביותר בתחום רעלת הריון, בניהולו של פרופ' רון גונן מנהל אגף היולדות וחדרי לידה במרכז הרפואי בני ציון וראש החוג לרפואת נשים בפקולטה לרפואה בטכניון, בו השתתפו 1,226 נשים הרות, שטופלו ב-35 מרפאות ברחבי הארץ. מהנשים נלקחו דגימות דם בשלושה מועדים במהלך ההיריון ונבדקה רמת החלבון PP13. מתוצאות המחקר עולה כי כבר בשבועות 6-10 של ההיריון ניתן לגלות כ-80% - 85% מהנשים שנמצאות בסיכון גבוה לפתח רעלת הריון, שתתרחש חמישה ושישה חודשים יותר מאוחר. תוצאות הבדיקה נותנות כלי בידי הרופאים לצמצם באופן משמעותי את התפרצות המחלה ואף במקרים מסוימים למנוע אותה לגמרי.

חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס הישראלית הצליחה לבודד חלבון ייחודי לשליה, המכונה PP13, המצוי בנשים בהריון ואשר מגיע אל דם האם. באמצעות בדיקת דם פשוטה ניתן לקבוע את רמת החלבון בדם הנשים כבר בשבועות 8-13 להריון (בשליש הראשון), כאשר רמה נמוכה מהנורמאלי של החלבון מצביעה על סכנה להתפתחות רעלת הריון. שקלול תוצאות הבדיקה עם שבוע ההריון, BMI, גיל האם ועישון מאפשר לזהות את הנשים בסיכון. הזיהוי המקודם מאפשר לרופא המטפל , להציע לנשים בסיכון השגחה רפואית הדוקה יותר ולבחון את השימוש בטיפולים שונים על מנת למנוע סיבוכים וסיכונים הנובעים מהריון בסיכון. ניתן לבצע את הבדיקה כחלק מבדיקות השגרה שהרופא ממליץ עליהן בתחילת ההריון, במסגרת הערכת המצב הראשונית, או לבצעה כבדיקה נלווית לבדיקות הביוכימיות לתסמונת דאון בשליש הראשון להריון. מספיקה דגימת דם קטנה נוספת, שתשמש לצורך בדיקת רמת החלבון PP13 בדם האם. הבדיקה מתבצעת בימים אלו במעבדות חברת זר, הפרושות ברחבי הארץ במחיר של 295 שקלים. פרטים על הבדיקה, ניתן למצוא באתר החברה הנמצא בכתובת:  www.pregenesys.com או בטלפון 9937722-04.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

סוכנות התרופות האירופאית ה-EMEA, אישרה לפני יומיים (19.5.2008) את החיסון הראשון בעולם למניעת שפעת העופות, הנקרא פריפאנדריקס (Prepandrix) המיוצר בחברת התרופות גלקסו סמית קליין (GSK). פריפאנדריקס הינו חיסון המיועד להגן מפני הווירוס H5N1, הגורם לשפעת העופות. החיסון ניתן טרם הידבקות במחלה ובכך ממלא תפקיד חשוב במניעת התפרצות של מגפה. פריפאנדריקס הוא החיסון הראשון בעולם המיועד למנוע את שפעת העופות ומכיל מערכת ייחודית המגבירה את התגובה של המערכת החיסונית בגוף לנוגדנים אותם מכיל החיסון.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, התגלו עד היום  382 מקרים של שפעת העופות ב-14 מדינות ברחבי העולם, מתוכם נפטרו 241 בני אדם כתוצאה מהמחלה. מומחים לבריאות הציבור מביעים חשש שהווירוס, שכיום מועבר רק בין עופות לבני אדם, עשוי להתפתח לווירוס, אשר יועבר בקלות בין בני אדם ויביא למגפה כלל עולמית. החיסון החדש עשוי למנוע התפרצות מגפה ולמנוע לראשונה את ההידבקות בווירוס הגורם לשפעת העופות.

האישור האירופאי שניתן לפריפאנדריקס מתבסס על מחקרים קליניים בהם הוא הוכיח בטיחות, יעילות גבוהה והגנה צולבת במניעת שפעת העופות הנגרמת על ידי סוגים שונים של ווירוס H5N1. על פי הערכות במערכת הבריאות החיסון יהיה זמין גם לישראלים כבר בשבועות הקרובים.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

ויטמין השמש: מחסר בויטמין D, שאותו אנחנו מקבלים מהשמש, יכול לשחק תפקיד חשוב בהתפתחות והתפשטות סרטן השד.

מחקר חדש, שמומן על ידי הקרן למחקר סרטן השד מצא קשר ברור בין רמות של ויטמין D אצל מטופלות סרטן השד והסבירות להתפשטות הגרורות או גרימת מוות. בעוד שנראה שמחסור בויטמין D אצל נשים מגביר את הסיכון להתפתחות המחלה, רופאים מזהירים מפני נטילת תוספים המכילים ויטמין D עד אשר מחקרים נוספים יוכיחו את יעילותם.

מה בא קודם: המחסור בויטמין D או סרטן השד?

רופאים בדקו 512 נשים, שגילם הממוצע היה 50, והובחן אצלן סרטן השד בין השנים 1989 ו-1995. כל אישה נתנה דגימת דם שנשמרה במשך כל תקופת האבחון, ובנוסף ענו הנשים על שאלונים על הרגלי האכילה שלהן. בעזרת שיטה הנקראת Radioimmunoassay (שיטה הבודקת את רמות הנוגדים), רופאים עקבו אחר רמות ויטמין D אצל הנשים במשך 12 שנים. אף אחת מהמטופלות לא קיבלה תוספי מזון המכילים ויטמין D במהלך המחקר.

בזמן האבחון לסרטן השד:

• 37.5% מהנשים סבלו ממחסור בויטמין D
• ל-38.5% מהנשים היה מחסור קל בויטמין D
• ל-24% מהנשים היו רמות ויטמין D תקינות

נשים שסבלו ממחסור בויטמין D בתקופת האבחונים:

• היו בסיכון הגבוה בכמעט פי שתיים להופעת הגרורות מאשר נשים עם רמות ויטמין D תקינות
• ל-73% מהנשים הייתה סבירות גבוהה למות כתוצאה מהמחלה בתוך 10 שנים
• סיכויי ההישרדות של נשים עם מחסור קל בויטמין D , היה זהה לאלה עם רמות תקינות

החוקרים מדווחים ש-10 שנים אחרי שהנשים גילו שיש להן סרטן השד:

• 83% מהנשים שהיו להן רמות ויטמין D תקינות בזמן האבחון עדיין בחיים
• 79% מהנשים שסבלו ממחסור קל בויטמין D בזמן האבחון עדיין בחיים
• 69% מהנשים שסבלו ממחסור בויטמין D בזמן האבחון עדיין בחיים

למרות שמבחינה סטטיסטית ההבדלים לא משמעותיים, הסיכון להתפשטות הסרטן או מוות הוא גבוה במעט אצל נשים עם עודף ויטמין D. "הדבר מראה שישנן רמות תקינות של ויטמין D, אם יש לך מחסור בויטמין, אז הסיכוי להתפשטות הגרורות גדל, אך אם יש לך עודף ויטמין (מעל לנקודה מסוימת), הסיכון לתמותה גדל שוב", אומרת דר' פמלה גודווין, מחברת המחקר.

מבין המשתתפות במחקר, רמות נמוכות של ויטמין D נצפו אצל נשים שהיו לפני גיל הבלות, שקלו יותר, והיו להן רמות גבוהות של אינסולין וגידולים אגרסיביים יותר. כדי להסביר מדוע נשים עם עודף משקל סבלו ממחסור בויטמין D, דר' גודווין אומרת שרקמת השומן היא כמו מלכודת לויטמין השמש, שמחזיקה את החומר הכימי ולא מאפשרת לגוף להשתמש בו.

ויטמין D וסרטן השד: קשר לא מפתיע

מחקר אחר מצא שרמות ויטמין D קשורות לסרטם השד. לחוקרים ידוע שלתאי סרטן השד ישנם קולטנים לויטמין D שיכולים לפעול הדדית זה על זה.

מקור: Informify

מערכת IsraDoctor

הילולות מדורות ל''ג בעומר עלולות להוות סכנה לכוויות בדרגות חומרה שונות. סוג הכוויות הנפוץ יותר הוא כוויה מאש, אך לעיתים תיתכן כוויה גם מן החומר הכימי ששימש להדלקת האש במדורה.

הכוויות מחולקות על פי דרגות חומרתן: 1, 2 ו-3 - בהתאם לעומק הפגיעה בעור.

דרגה 1 (הדרגה הקלה) - פגיעה בשכבה העליונה של העור, מתבטאת באודם, כאב ונפיחות קלה.

דרגה 2 - פגיעה עמוקה יותר בחלק משכבות העור, המתבטאת באודם, שלפוחיות וכאב עז.

דרגה 3 - פגיעה בכל שכבות העור וברקמות מתחתיו. צבע הכוויה לבן שעוותי, בדרך כלל האזור לא יכאב עקב פגיעה בעצבים תחושתיים.

מה עושים במקרה של פגיעה?

במקרה של כוויה מדרגה 2 או 3 ובכוויות דרגה 1 נרחבות – יש לפנות לעזרה רפואית מיידית.

בינתיים, רצוי להגיש טיפול ראשוני:

יש להסיר מאזורי הכוויה בגדים (שאינם דבוקים לאזור הכוויה) נעליים ותכשיטים. במידה וחלקי בגדים דבוקים לעור, אין למשוך אותם אלא לגזור מסביבם ולחכות לעזרה רפואית. ניתן לשטוף את אזור הכוויה במים קרירים במשך כ- 5 עד 10 דקות. אין לשים קרח או למרוח חומרים שומניים. אין לפוצץ את השלפוחיות ורצוי לחזור על השטיפה במים קרירים במקרה של כוויות כימיות. כדי למנוע את צניחת טמפרטורת הגוף – יש לכסות את הנפגע בסדין או שמיכה נקייה.

חג שמח וזהיר!

מאת: דר' נטע אדלר, המחלקה לכירורגיה פלסטית, בי''ח בילינסון

מערכת IsraDoctor

ביחידת הלייזר בבי"ח השרון החל לפעול מכשיר לייזר חדשני לטיפול בנגעי עור, המשיג תוצאות טובות יותר מבעבר בטיפול בכתמי לידה ובנגעים אחרים, וזאת בזמן קצר יחסית ובמינימום תופעות לוואי.

דר' משה לפידות, מנהל יחידת הלייזר בשרון, מרכז רפואי רבין: "אחת מתופעות הלוואי של מכשירי הלייזר היא שטפי דם באזור הטיפול. כאשר מדובר באזורים חשופים כמו פנים, תופעה זו היא בעייתית במיוחד. המכשיר החדש - מכשיר לייזר הבזקי, מאפשר טיפול בנגעים הפרוסים על שטחי עור נרחבים בזמן קצר יותר, וכן טיפול בכלי דם גדולים יותר, זאת תוך אפשרות לטיפול ללא שטפי דם או קיצור משמעותי של משכם. בנוסף, מצויד המכשיר במערכת קירור דינאמית בה מתבצעת פעולת קירור של העור בסנכרון עם פעולת הלייזר, והתוצאה היא הפחתה בכאב ושמירה על שלמות העור החיצון."

המכשיר נרכש הודות לסיוע של תורמים.

מערכת IsraDoctor

שימור נעורים ומניעת הזדקנות מהווים חלום שאורכו כימי האנושות, החל מעץ החיים בגן העדן התנכי, דרך מעיינות הנעורים במיתולוגיה היונית והרומית, וכלה בטיפולים המודרניים. יש להדגיש כבר בתחילה, כי מה שהביא לעליה בתוחלת החיים, הם לא הטיפולים הללו, אלא השיפור המתמיד ברמת הרפואה הציבורית ובעיקר ברפואה המונעת.

התכשירים המוצעים לטיפול "מניעת הזדקנות ושימור נעורים" ((Anti Aging, משתייכים למספר קבוצות. הראשונה ואולי המקובלת ביותר (כנראה שכבר לא, לאור מחקרי ההורמונים האחרונים), הינה טיפול הורמונלי חלופי בנשים.

טיפול הורמונלי – כדאי או מסוכן?

טיפול הורמונלי חלופי מהווה את אחת מאבני היסוד לטיפול מונע הזדקנות. גיל מעבר בנשים מוגדר כגיל הפסקת התפקוד השחלתי ומכאן נובעת ירידה בהפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון. תפקיד הפרוגסטרון הוא להגן על הרחם מפני סרטן רירית הרחם, העשוי להתפתח בטיפול חלופי באסטרוגן בלבד. מכאן, שלנשים ללא רחם אין כלל צורך במתן פרוגסטרון. לאסטרוגן לעומת זאת, יש חשיבות בשמירה על מסת העצם (מניעת אוסטיאופורוזיס), פרופיל שומנים חיובי ומניעה של מחלות לב וכלי דם.

הטיפול ההורמונלי המשולב (כלומר, מתן אסטרוגן ופרוגסטרון כטיפול מונע), אכזב במניעת מחלות לב והמחקר שבדק את השפעותיו הופסק בטרם עת. יש בכך הגיון, כי אנו יודעים שתוספת הפרוגסטרון מורידה את יעילות הטיפול המונע באסטרוגן. מכאן עולה כמובן השאלה, מה לגבי נשים ללא רחם, המטופלות באסטרוגן בלבד? המחקר כאן עדיין נמשך ולפי זה ברור שהטיפול מזיק פחות, אך לא נקבע עדיין אם הוא מועיל.

לפי מחקרים אחרים שפורסמו, הרושם הוא, שטיפול הורמונלי חלופי (אסטרוגן בלבד או שילוב) אינו מונע מחלות לב, וזאת בניגוד למה שחשבנו בעבר. זאת גם עמדת הארגון הבריאות האמריקאי ומשרד הבריאות הישראלי, שקבעו על סמך הידע המצוי היום, כי "אין להמליץ על טיפול הורמונלי חלופי כטיפול מונע בכלל ולמחלות לב בפרט!" כיום, הטיפול ההורמונלי החלופי מיועד רק לנשים הסובלות מתסמיני גיל מעבר כגון: גלי חום, נדודי שינה,שינויי מצב רוח וכדומה.

ומה לגבי הרגשת החיוניות, שחלק מהמטופלות מרגישות עליה בזמן הטיפול וירידה בהפסקתו, או לגבי השינויים בעור, שהוכחו כחיוביים תחת אסטרוגן. האם זה שווה את הסיכון? מדובר בהחלטה אינדיווידואלית של כל אישה בנושא שימור נעורים, שאינה תמיד מבוססת מדעית, אלא מלווה בהרבה תחושות אישיות.

ויטמינים ותוספי מזון – האם זה באמת עוזר?

ויטמינים, מזונות ותוספי מזון הינם הנושא החם ביותר בתחום ה'אנטי אייג'ינג'. המידע הרלוונטי בתחום זה הוא עצום ולכן, נצטמצם כאן רק לחלק מהם.

מולטי-ויטמין

המולטי-ויטמין נחשב כמסייע במניעת מחלות לב, אוסטאופורוזיס ונפילות (באמצעות הוויטמין D), ואולי אף משפר את המערכת החיסונית. ההמלצה העיקרית בתחום זה, שפורסמה בעיתון האגודה האמריקאית לרפואה ,JAMA הינה להשתמש בכדור מולטיויטמין אחד ליום. מעבר לכך, הנטייה כיום היא להפחית בחשיבות תוספת נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) ואין המלצה גורפת לגביהם.

ויטמין A נמצא כמעלה את הסיכון לשברי צוואר ירך ולכן, הנטייה היא להשתמש בו פחות.

המחקרים לגבי תוספת ויטמין C ו-E אף הם לא חד משמעיים. חלק מראים על הורדה בסיכון למחלות לב ומחלות ממאירות, וחלק לא.

אחת התיאוריות בנושא גורסת, שמתן כמויות גדולות של ויטמינים אלו עשוי לפגום במנגנון ההגנה הטבעית של הגוף ומספר מחקרים אף הצביעו על עליה בסיכון למחלות ממאירות עקב התוספים. לפיכך, הנטייה כיום הינה להמליץ על מולטיויטמין לכלל האוכלוסייה ותוספות נוספות רק בהתאמה אישית.

מזון בריאות – מה זה?

צדק היפוקרטס (אבי הרפואה היווני) כשאמר: "מי ייתן ומזוני יהיה תרופתי ותרופתי מזוני".
כלומר, אין תחליף לתזונה מאוזנת. מומלצת תזונה דלת סוכר, שומן ומלח ולעומת זאת - עשירה בפירות, ירקות, סיבים תזונתיים וסידן. השמן המומלץ הינו שמן זית. יש להרבות באכילת דגים. מחקרים הראו קשר מובהק בין אכילת דגים להפחתה במחלות לב. יין אדום וכנראה גם בירה לבנה, הוכחו במחקרים כמונעים מחלות לב וכלי דם. אולם, הסוד טמון בכמויות - עד 2 כוסות (בגודל מקובל) ליום ולא יותר!

ההמלצות שלהלן הן המלצות כלליות, שאינן באות להחליף ייעוץ פרטני והתאמה אישית. בכל אופן, אין ולא נראה שיהיה תחליף לתזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון, המהווים יחד 90-80 אחוזים משימור הנעורים ומניעת ההזדקנות.

מאת דר' משה זלוצובר, מומחה בגינקולוגיה ואנדוקרינולוגיה, הקריה הרפואית רמב"ם

מערכת IsraDoctor

האומנם פעילות גופנית היא עונש שנכפה על ילדים שמנים? במרכז רפואת ספורט לילדים של הדסה אופטימל יודעים לעשות את זה קצת אחרת, ומציעים לילדים הסובלים ממחלות כרוניות ועודף משקל, משחקי תופסת ומסירות, שעשועים באולם בית הספר ותכנון יצירתי של סנדוויצ'ים. חיים בריאים מתחילים מגיל צעיר

הדבר העצוב לגבי ילדים שמנים הוא, שהם אינם לבד. כרבע מן הילדים ובני הנוער נמצאים בטווח של עודף משקל. "שכיחות התופעה ששמה השמנת ילדים עלתה פי ארבע בשלושים השנים האחרונות. זו מחלה חדשה", אומר דר' גל דובנוב-רז ממרכז רפואת ספורט ופעילות גופנית של הדסה. "אי אפשר לתרץ את זה בגנטיקה, כי הגנטיקה הייתה קיימת גם בעבר. הסיבות פשוטות: הילדים אוכלים הרבה יותר, יושבים מול מסכים ולא עושים פעילות גופנית. כשמתקנים את אורח החיים ומחזירים את עצמנו לדרך שהיינו אמורים להיות, פעילים יותר ואוכלים יותר פירות וירקות ולא שטויות משקיות, רואים שזה הפיך".

דר' דובנוב-רז הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא ילדים בכיר במרכז הרפואי הדסה הר הצופים, רופא ספורט ובעל תואר שני בתזונה. מצויד באוסף התארים הזה, הוא נמנה על מקימיו של מרכז רפואת ספורט ופעילות גופנית בילדים במרכז הרפואי הדסה.

"אנחנו שואפים להקים מערך שלם של רפואת ספורט ופעילות גופנית בילדים", מספר דר' דובנוב-רז, "מערך שייתן מענה גם לספורטאים, גם לילדים בריאים וגם לילדים עם עודף משקל ומחלות כרוניות. הילדים הללו בדרך כלל רוצים לעשות פעילות גופנית ולא יודעים איך, ואנחנו באים לתת להם מענה, תוכנית לתרגילים מהנים כמו ריצה סביב קונוסים, חישוקים, מסירות, משחק תופסת ועוד".

לדברי דר' דובנוב-רז, ההורים עצמם לעתים לא מודעים כלל לבעיה: מחקר בארה"ב מצא שרק שליש מההורים לילדים עם בעיות משקל אכן ידעו לזהות שהילד שלהם סובל מעודף משקל.

מהן בעצם הסכנות שבמשקל גבוה בילדות?

"להשמנת ילדים יש שני סוגים של סיבוכים. הסוג הראשון הוא מחלות שאנחנו מכירים, כמו סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סרטן... כעשרים מחלות שונות שנמצא קשר ברור ביניהן ובין עודף משקל. הסוג השני הוא מה שמפריע לילד כרגע – הרי הילד לא ממש מוטרד ממחלות לב שיהיו לו בעוד עשרים שנה. מפריע לו העומס הנפשי, הדיכאון, מציקים לו יותר בגלל המראה שלו, הוא מפתח דימוי עצמי נמוך, וכתוצאה מכך איכות חיים ירודה. איכות חיים של ילד שמן משתווה לזו של ילד חולה סרטן".

מסתבר כי רוב הילדים עם מחלות כרוניות סובלים בנוסף מעודף משקל. מחלות כמו סכרת, אסטמה לוקמיה, אפילפסיה ואפילו ADHD, מפריעות לבצע פעילות גופנית. "המשימה שלנו היא להסביר, לחנך, לתת מסגרת לביצוע פעילות גופנית מהנה", אומר דר' דובנוב-רז.

עיקר הפעילות מתמקד היום בתוכנית בשם "הנאה בהנעה", שבמסגרתה אותם ילדים בעלי צרכים בריאותיים מיוחדים, יוכלו לבצע פעילות גופנית מכוונת לצרכיהם תוך בקרה רפואית. בנוסף, כאמור, יעסוק המרכז בחינוך ועידוד ילדים ובני נוער לביצוע פעילות גופנית סדירה באופן כללי, ויעקוב אחר ספורטאים צעירים.

התוכנית "הנאה בהנעה" מיועדת לילדים עם עודף משקל ו/או מחלות רקע, שרוצים לבצע פעילות גופנית ולקבל הנחיות תזונה, בשילוב עם מעקב רפואי. התוכנית מתבצעת במרכזי ספורט ומתנ"סים ולעתים אף באולם הספורט של בית הספר, פעמיים בשבוע. "זה כולל גם את יולי-אוגוסט, כשכל הילדים יושבים בבית ללא פעילות גופנית. זה אורח חיים בריא, לא מפסיקים אותו בקיץ".

הפעילות המשותפת לילדים שכולם בעלי עודף משקל דווקא מעודדת ותומכת. "ילד עם עודף משקל לא רוצה להגיע תמיד אחרון בשיעורי חינוך גופני, לא רוצה להיראות מגוחך. ולכן כשאתה מצרף את כל הילדים האלה ביחד, הם מתמודדים כשווה בין שווים. המטרה היא לעשות פעילות בכייף, לא תחרותיות, רק פעילות גופנית איכותית". הילדים מחולקים לפי קבוצות גיל, מגיל 6 (אם כי גם בני 5 יכולים להשתתף בשיעור) ועד גיל ההתבגרות. "בגיל ההתבגרות פחות נמשכים לפעילות כזו, אז אנחנו בונים עבורם דברים שונים מעט".

נוסף על העידוד לפעילות פיזית, זוכים הילדים להשתתף פעם בחודש בסדנאות תזונה – כאשר ישנו מפגש נפרד עם הדיאטנית להורים ולילדים. הילדים מקבלים מהדיאטנית הפעלות חווייתיות, כמו למשל לתכנן סנדוויץ' לפי צבעים שונים. האמהות מצדן, שומעות ממנה איך לתכנן את התפריט המשפחתי, מקבלות טיפים כמו לשים קערת פירות על השולחן במקום קופסת עוגיות וכולי. התוצאה היא בעצם תוכנית משפחתית של התקרבות לאורח חיים בריא ופעיל. בנוסף יש פעילויות חווייתיות בחגים, סדנאות בישול בריאותי המשותפות להורים וילדים ועוד.

דר' דובנוב-רז מדגיש כי המוקד של התוכנית אינו על הקילוגרמים ששוקלים הילדים. "אנחנו שוקלים אותם אחת לשלושה חודשים, וגם זה רק כדי לוודא שאף אחד לא 'ברח לנו בין האצבעות'. הזרקור הוא שינוי באורח החיים ובפרט ביצוע של פעילות גופנית איכותית מהנה. בזה עיקר ההשקעה שלנו, זה מעמיק יותר ומתמשך יותר מספירת קלוריות. אנחנו מתרכזים באיך ולא במה.

"צריך לזכור שבתוך הילד השמן יש איש שמן, אולי גם רקע גנטי של השמנה שילווה אותו לנצח. תמיד הוא יהיה עם נטייה להשמנה, ולכן צריך לשנות את הרגלי החיים שלו, לספק לו פעילות כמה שיותר פעמים בשבוע, עדיף כל יום. בהמשך זה נהיה יותר קל, עד שזה הופך לאורח החיים שלך".

בהתאם לגישה הרפואית והמפקחת של הדסה אופטימל, פעמים רבות מופנים הילדים למרכז על ידי רופאי משפחה של קופת חולים – נכון לעכשיו ישנו הסדרים עם קופ"ח כללית ומאוחדת, וכעת מתנהלים מגעים במטרה להגיע להסדרים עם קופות חולים נוספות.

מאת כרמל יאיר ודר' גל דובנוב-רז

מערכת IsraDoctor

בתמונה: הדמיה של החדרת האלקטרודה למוח

הליכה סדירה והתעמלות יכולים להקטין את האת הסיכוי להתפתחות דמנציה בגיל הזהב. דמנציה היא המחלה הנפוצה ביותר אחרי אלצהיימר אצל קשישים.

במחקר שנמשך ארבע שנים באיטליה, החוקרים בדקו 749 גברים ונשים מעל גיל 65 שלא סבלו מבעיות זיכרון בתחילת המחקר. החוקרים העריכו את כמות האנרגיה שבזבזו המשתתפים על פעילויות גופניות שונות כמו הליכה, טיפוס על מדרגות וגם פעילויות מתונות יותר, כמו עבודה בבית ובגינה.

הממצאים גילו שמתוך כל המשתתפים 54 אנשים פיתחו אלצהיימר ו-27 פיתחו דמנציה. בנוסף גילו החוקרים שהשליש העליון של המשתתפים שעשו הרבה פעילויות גופניות, היו בסיכון נמוך יותר ב-27% לפתח דמנציה.

דוקטור ג'יוואני רוואליה, עורכת המחקר אומרת שפעילות גופנית מתונה מפחיתה את הסיכוי להתפתחות דמנציה אצל אנשים מבוגרים, מבלי קשר להיסטוריה רפואית שלהם או גורמים גנטיים.

החוקרים מאמינים שפעילות גופנית יכולה לשפר את זרימת הדם במוח ובכך להקטין את הסיכוי למחלות כלי הדם המוחיים, שמהווים גורם סיכון במחלת הדמנציה. עם זאת, החוקרים גילו שפעילות גופנית אינה מפחיתה את הסיכון לפתח את מחלת האלצהיימר.

המחקר פורסם בכתב העת Neurology.

מערכת IsraDoctor

מחקר חדש, שפורסם לאחרונה שופך אור על אחת הבעיות הנוראיות שהאנורקסיה גורמת. מדובר באחוז הגבוה של התאבדויות מבין החולים במחלה הנוראית הזו, במיוחד אצל נשים אנורקטיות.

מבין כל המחלות שקשורת בהפרעות אישיות (חרדה, הפרעות אכילה, ומחלות עצביות כמו פרקינסון או אלצהיימר) מחלת האנורקסיה, למי שעדיין אינו יודע, מובילה באחוז התמותה.

הפרופסורית ג'יל הולם דאנומה (Jill Holm Denoma) מאוניברסיטת וארמונט בארה"ב מערערת במחקרה החדש על ההנחה המקובלת שהסיבה לאחוז ההתאבדות הגבוה של חולי אנורקסיה היא ההתדרדרות הגופנית שבאה בעקבות המחלה. דאנומה, שבדקה את הנושא במשך שנים ושנחשבת מומחית מובילה בתחום הטיפול בהפרעות אכילה, כותבת במחקר שהדרך שבה בוחרים/רות האנורקטיים להתאבד מצביעה על כך שהמחלה הזו גורמת לרבים מהם לתכנן ההתאבדות בקפידה.

"אני עדיין לא יכולה לקבוע בוודאות שהרצון להתאבד הוא סממן מובהק של המחלה", "אבל אין שום ספק שבין חולי האנורקסיה שמנסים להתאבד הרצון להתאבד מתפתח עם המחלה והם מנסים לעשות זאת הרבה לפני שמצבם הגופני הוא הגורם לכך". כלומר, העובדה שחולי אנורקסיה רבים מתאבדים כאשר מצבם מתדרדר קשות אינה מוכיחה שההתדרדרות היא הגורם להתאבדות. החולים מתחילים ל"תכנן" התאבדות הרבה קודם לכן. המחקר של הפרופסורית, שהקיף אלפי נבדקים, מצביע על עוד תופעה מדאיגה שאומנם חשדו בהתפתחותה אבל במהלך המחקר התקבל חיזוק לחשדות. מסתבר שמחלות הפרעות האכילה, במיוחד אנורקסיה, פוגעות גם באוכלוסיות שבעבר חשבו שאינן פגיעות למחלה.

ככל שהמחקרים בנושאי הפרעות האכילה מתקדמים כך גם עולה רמת התסכול של החוקרים והמטפלים השונים אבל ריבוי המחקרים הוא תופעה מעודדת שמקרבת את הפתרון. בכנס שנערך ב-22.2.08 בעיר יוסטון שבטקסס ושכותרתו הייתה "מבט על טיפול ומניעה של הפרעות אכילה" השתתפו מומחים מכל רחבי העולם. הכנס, שהתחיל את "שבוע המודעות להפרעות האכילה בארה"ב", העלה לתקשורת נקודה מעניינת. נאמר שם שהבעיה הגדולה ביותר של המטפלים בהפרעות אכילה היא הדימוי העצמי השלילי של החולים. הבעיה הזו הייתה ידועה מאז ומעולם אבל נראה שבכנס שביוסטון היא הוגדרה גם כחשובה ביותר.

סינטיה נלסון, אישה בת 31 מיוסטון, שנאבקת בהפרעות אכילה מזה 14 שנים ספרה בכנס שמחשבות על הדימוי שלה בעיני אחרים מתרוצצות בראשה 24 שעות ביום. סינטיה אובחנה כאנורקטית בגיל 17, "אז החלה האנורקסיה לשלוט בחיי" ספרה לבאי הכנס. בהיותה אדם ששואף לשלמות, פרפקציוניסטית, "הדרך הטובה ביותר להרגיש טוב עם עצמי זה להיות רזה". לטענתה, בגלל התחרותיות והלחצים החברתיים בביה"ס התיכון, "הרצון להראות טוב", שהפך, למעשה, לרצון לרזות, הביא אותה, בגיל 19, לכמעט מוות. סינטיה סיפרה שאפילו כשהייתה בביה"ח, מחוברת לצינורות האכלה, חשבה רק על הצורך להרזות. הטיפול בביה"ח שיפר במעט את מצבה והיא הועברה למרכז אשפוז-שיקום של נפגעות קשות מאנורקסיה (מרכז דומה, ראשון מסוגו בישראל, "בית שיקומי" נפתח בימים אלה בהוד השרון ביוזמת משרדי הבריאות, הרווחה, תל השומר, עמותת לוטוס ועמותת נופית).

דר' טרזה פאסיהי, פסיכולוגית בתוכנית לטיפול בהפרעות אכילה במרפאת מנינגר (Menninger Clinic) ביוסטון אומרת, "הזמן שאורך על מנת לצאת מבעיות של הפרעות אכילה לוקח, בממוצע, בין 3 ל-7 שנים ולאורך כל התקופה יש עליות וירידות חדות במצב הרוח וההתנהגות של החולה, זה חלק מהתהליך. בטיפול נכון ועבודה קשה (של המטפל והמטופל) % 90 מהחולים יכולים לצאת מהמחלות הללו". מרפאת מנינגר אגב נבחרה ע"י המגזין החשוב והנפוץ US News and World Report כאחת המרפאות המובילות בעולם בתחום הטיפול הפסיכולוגי בכלל והפרעות אכילה בפרט.

לסינטיה לקח כעשר שנים להגיע למצב שהיום היא נחשבת כ"חולת אנורקסיה לשעבר". סינטיה אומרת שמה שעזר לה לצאת מהמחלה הוא בעיקר שמשפחתה לא ויתרה "ולמרות התנהגותי, לעיתים קשה ביותר מולם, הם לא ויתרו עלי". בחמש השנים האחרונות הולך מצבה של סינטיה ומשתפר, "אני עדיין נאבקת בדמוי העצמי שלי אבל איני מוכנה לוותר על המאמץ להשתחרר. אחד הדברים שחשובים בתהליך התרפיה הוא להעסיק עצמך כל הזמן בדברים שיפנו את תשומת הלב מההתמקדות במחלה, לימודים למשל. במהלך השנים האחרונות סיימה סינטיה תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בבריאות ציבורית וכעת היא מתחילה לעבוד עם ילדים.

בכנס ביוסטון הוצגו נתונים מעודכנים לגבי הפרעות אכילה בארה"ב. מסתבר ש-10 מיליון נשים ומיליון גברים רשומים היום כסובלים מהפרעות אכילה, למעלה מ-3% מאוכלוסיית ארה"ב.

מה בקשר לתרופות? עדיין אין בנמצא שום תרופה שממוקדת בטיפול בהפרעות אכילה ולבטח אין כלום בתחום האנרוקסיה, הבולימיה והשמנת היתר שהן שלושת "המכות" הגדולות של המחלות מהסוג הזה. היקף המחלות הללו והנזק הכלכלי העצום לו הן גורמות מביאים תשומת לב שהולכת וגדלה מצד עולם המדע ומה שיותר חשוב מצדו של עולם הכספים שמממן מחקרים. יש שמנסים למצוא הפתרון בעזרת תרופות כימיות וביולוגיות ויש הטוענים שהפתרון יבוא מטיפולים נירולוגיים שונים.

אט אט אבל בביטחון נושא הפתרון להפרעות האכילה הופך לגיזת הזהב של וול סטריט, של עולם ההשקעות כאמור ואסור להתעלם מהחשיבות של הדבר הזה. ככל שיותר כסף יזרום למחקר מעשי בתחום כך גדל הסיכוי לפתרו וכסף אמיתי וגדול זורם רק אם משקיעים מפתחים חלומות בקשר לפתרון של נושא שעד כה אינו פתיר.

אחת ההבטחות הגדולות של פתרון למחלות הפרעות האכילה נמצא כנראה בתחום שנקרא גירוי לא ולשני של המוח או "Non Invasive Brain Stimulation". ראשי התיבות TMS (Transcranial Magnetic Stimulation) כבר קנו משכן של כבוד אצל משקיעים שמוכנים לממן בגדול כל חברה או מדען שמנסים ליישם את הרעיון.

מדענים וחוקרים באוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה בדקו את ההשפעה של טיפולים חוזרים ונשנים ב TMS על חולים בבולימיה וגילו שטיפולים כאלו מפחיתים משמעותית את התקפי ההקאה היומיים אבל עדיין קשה לקבוע אם הירידה היא כתוצאה מהטיפול או כתוצאה מתגובת החולה שבעצם "מסתיר" את מחלתו כתגובה לטיפול.

חברה ישראלית בשם בריינסוויי (שהצלחתה בבורסה עולה עדיין פי כמה על הצלחתה במלחמה נגד הפרעות אכילה) עוסקת ב TMS. בריינסווי עוסקת בפיתוח מכשיר רפואי לטיפול לא פולשני בהפרעות נפוצות בתפקוד המח. המכשיר מבוסס על סליל חשמלי בעל מבנה ייחודי המחובר לספק זרם חשמלי המשתנה במהירות ויוצר שדה מגנטי באמצעותו ניתן להשפיע על אזורים שונים בעומק המוח, על ידי גירוי או דיכוי עצבי בהתאם לתדר השדה המגנטי. ההתמקדות של החברה הישראלית, שמושבה בירושלים, הוא בתחום הטיפול בדיכאון אבל ההשלכות על הפרעות אכילה ברורות ומופיעות בפרסומי החברה.

באדיבות "נופית" - המרכז לטיפול בהפרעות אכילה: http://www.nofit.org

מערכת IsraDoctor

סקר חדש בחן את הרגלי המין של הישראלים ומנסה להסביר מדוע רוב הגברים מעדיפים לעשות סקס באור מלא, לעומת הנשים המעדיפות את החושך.

הגברים בישראל מעדיפים לקיים יחסי מין באור מלא ובעיניים פקוחות, לעומת הנשים המעדיפות לקיים יחסי מין דווקא בחשיכה ובעיניים עצומות (27% לעומת 9% בחדר מואר ו-64% לעומת 35% בעיניים פקוחות). כך מגלה סקר שנערך על ידי מכון PORI בהזמנת רשת "מרפאות און". הסקר נערך בקרב 500 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

מהסקר עולה עוד כי 40% מהנשאלים מקרב שני המינים מעדיפים לעשות סקס באור עמום. לגבי אזור חיפה והצפון, הסקר העלה נתון לא צפוי, לפיו 52% מעדיפות לראות מה הן עושות לעומת 35% מקרב כלל הנשים. 27% באזור ת"א ו-31% באזור ירושלים והדרום.

"סקס משמש כמופע ראווה עבור הגברים הרואים באקט המיני פעולה של כיבוש, של ניצחון, ומעדיפים איפה להנות ממראה עיניהם, ולעשות סקס באור מלא ובעיניים פקוחות." מציין דר' נחום זילבר, אורולוג ממרפאות און, אשר יזם את הסקר.

לדבריו, נשים רואות לעומת זאת במין מעשה אינטימי הרבה פחות ראוותני, ועל כן הן יעדיפו לעשות זאת בחשיכה. נוסף לכך, נשים נוהגות לעתים לפנטז בזמן המגע המיני ולכן קל להן יותר להגיע לאורגזמה בעיניים עצומות. לגבי החיבה של שני המינים לסקס תחת אורות עמומים, כל אחת וסיבותיו, מי בשביל הרומנטיקה ומי לאסטטיקה" מציין דר' זילבר.

המחקר מצא עוד כי 80% מהישראלים מעדיפים לעשות סקס בחדר השינה, כ-10% יעדיפו את חדר האמבטיה או את הסלון, ורק כ-7% כל מקום בבית. כמו כן מצא הסקר שהן הנשים והן הגברים נוהגים לוותר על הרומנטיקה בתום הסקס, ורק 12% מהנשים נוהגות להתחבק אחרי הסקס.

מאת דר' נחום זילבר, אורולוג בכיר במרפאות און

מערכת IsraDoctor

הידעתם שיותר מאדם אחד מתוך עשרה סובלים ממיגרנה והיא נפוצה במיוחד במהלך השנים הפוריות שביותר של האדם, בין הגילאים 25 עד 55. מספר הנשים הסובלות ממיגרנות גדול בהרבה ממספר הגברים.

מכנים את המיגרנה הפרעה "בלתי נראית", הסובלת לרוב מתת-אבחון ומתת-טיפול אך לא ניתן לטעות בקיומה. המיגרנה כופה על הסובלים ממנה לצמצם את פעילותם, לשכב במיטה ולעתים קרובות אף להעדר מן העבודה מספר רב של ימים במשך השנה. מה הפלא אפוא שאנשים הסובלים ממיגרנה מרגישים מבודדים ושלא מבינים אותם?

הכרת המיגרנה עשויה להקל על תחושת הבידוד שחולים כה רבים חולקים.

המיגרנה, שבעבר נחשבה לבעיה נפשית או רגשית, נחשבת היום למחלקה נוירולוגית - המשפיעה כמעט על כל היבט של חיי האדם. הגורם המדויק אינו ידוע, אולם המיגרנה מופיעה לרוב בתגובה לגירויים (כגון סוגי מזון מסוימים, הורמונים או גורמים סביבתיים) הגורמים לכלי הדם במוח להגיב באופן מוגזם. התוצאה: מיגרנה.

מהי חוויית המיגרנה? סבל גופני הוא חלק מכל כאב ראש, אך עבור הסובלים ממיגרנה, סבל זה הוא חריף במיוחד ומלווה בתסמינים בלתי נעימים נוספים. הסובל ממיגרנה עשוי לחוות גם בחילות, הקאות או רגישות יתרה לאור או לצלילים. תסמינים אלה עשויים להימשך 4 עד 72 שעות ואף יותר. לעתים קרובות, אדם הסובל ממיגרנה אינו מסוגל לנהל פעילות יומיומית במהלך התקף. 15 עד 20% מן החולים חווים סימנים "מתריעים" לפני תחילתו של התקף מיגרנה. סימנים מתריעים אלה המכונים אאורה עשויים לכלול כתמים עוורים, אבדן ראיה בעין אחת, הבהובים, קווים בזיגזג ו/או עיוות צורות ומידות.

הרצאתו של פרופ' דוד ירניצקי - מנהל המחלקה הנוירולוגית, הקריה הרפואית רמב"ם, בנושא "מיגרנה וכאבי ראש"

מערכת IsraDoctor

לרגל יום הפרקינסון ולהגברת המודעות למחלה ולגורמים לה, המצוין היום (5/5/2008) בישראל, פורסם מחקר חדש ורחב היקף, שנערך על ידי חוקרים מהמכון הלאומי למדעי המוח בסינגפור ובשיתוף אוניברסיטת סינגפור, המרכז לסרטן באוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית והמחלקה לרפואה בבית הספר הלאומי לרפואה בסינגפור, קובע כי שתיית תה חם או קר על בסיס קבוע, של כ-23 כוסות בחודש או של כ-3/4 כוס מדי יום, מורידה את הסיכון למחלת פרקינסון, הודות לרכיבים האנטי אוקסידנטים הייחודים והטבעיים המצויים בתה. במהלך המחקר נבחן הקשר הישיר בין הרכיבים האנטי אוקסידנטים בתה לבין הסיכון ללקות במחלת פרקינסון בקרב אוכלוסיית מחקר רחבה בסין.

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית, המתקדמת באיטיות ופוגעת במנגנון בקרת התנועה שבמוח. המחלה פוגעת בתפקוד ומלווה ברעד, בתנועות בלתי רצוניות, בנוקשות שרירים ובירידה ביכולת ההבעה המילולית והפיזית ובתסמינים נוספים.

במחקר השתתפו 63,257  נשים וגברים מסין, אשר נתבקשו לדווח, באמצעות שאלונים מובנים וראיונות אישיים, על הרגלי התזונה וסגנון החיים שלהם לאורך 12 שנים. לאורך תקופה זו, בקרב 157 משתתפים התפתחה מחלת פרקינסון והם זוהו באמצעות ראיונות חוזרים או דרך בסיסי הנתונים  של בתי החולים.

מניתוח תוצאות הנתונים שנאספו במהלך המחקר, התקבלה תמונת מצב דרמטית, שהעלתה כי שתיית תה על בסיס קבוע  של לפחות 23 כוסות תה קר או חם בחודש, או כ-3/4 כוס מדי יום, מורידה  ב-71%  את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון. החוקרים משייכים זאת לרכיבים האנטי אוקסידנטים הייחודיים המצויים בתה.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי לאפידמולוגיה היוצא בארצות הברית (American Journal of Epidemiology). מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים חדשים אשר מצביעים על האופן בו מרכיבי האנטי אוקסידנטים הטבעיים הקיימים בריכוז גבוה בתה, מסייעים לעיכוב תהליכי הזדקנות, למניעת מחלות ולשיפור במצבן של מחלות קיימות. על ידי צריכה קבועה של תה חם או קר ניתן ליהנות מפעילותם היעילה המסייעת בהפחתת הסיכויים ללקות במחלות כלי דם, מחלות לב, טרשת עורקים, שבץ, אלצהיימר, פרקינסון, דלקת פרקים ועוד.

ובתוך כך נודע כי גם במחקר קודם שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הבינלאומי לביוטכנולוגיה היוצא באפריקה (African Journal of Biotechnology), ואשר בוצע במעבדה, נמצא כי התה מכיל רמות גבוהות של רכיבים אנטי אוקסידנטים טבעיים אשר פעולתם נוגדת החמצון גבוהה באופן משמעותי מפעילותם נוגדת החמצון של הרכיבים המצויים בירקות חיים כגון בצל וכרוב. 

מחקר נוסף, שפורסם לאחרונה ונערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון, קבע כי שתיית תה על בסיס קבוע, של כפעמיים ביום משפרת את תפקודם של כלי הדם ומערכת הלב, בזכות המרכיבים האנטי אוקסידנטים הטבעיים הנמצאים בתה. במהלך המחקר נבחן הקשר הישיר בין הרכיבים האנטי אוקסידנטים הטבעיים הנמצאים בתה, לבין הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. המחקר בוצע בקרב 42 נבדקים הסובלים ממחלות לב וכלי דם, אשר חולקו  ל-2 קבוצות, כאשר קבוצה אחת שתתה תה פעמיים ביום במהלך תקופת המחקר והקבוצה השנייה קיבלה כשתייה נוזל צבעוני כלשהו אשר שימש כפלצבו.

המחקר התנהל במשך כשבועיים ובמהלכם נבדקה פעילותם של כלי הדם בקרב המשתתפים, באמצעות בדיקת אולטרא סאונד בעורקי הזרוע, במספר נקודות זמן, לפני תחילת שתיית התה, שעתיים אחר כך, בתום שבועיים של שתייה רצופה וכ-14 שעות לאחר שתיית הכוס האחרונה במהלך תקופת המחקר. מניתוח תוצאות הבדיקות שנערכו, הצטיירה תמונת מצב אופטימית. בקרב המשתתפים אשר שתו תה, כאמור פעמיים ביום במהלך שבועיים, נמצא שיפור משמעותי במצב מחלת הלב וניכר שיפור במצב כלי הדם שלהם ובקרב המשתתפים ששתו את נוזל הפלצבו לא נמצאה השפעה כלל. המחקר פורסם בכתב העת המדעי של הקולג' האמריקאי לתזונה (Journal of The American College of Nutrition).

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

חשיבה על הארוחה האחרונה שאכלתם יכולה למנוע את רעב לנשנושים וג'אנק פוד. אם אתם רעבים, אבל רוצים לרדת במשקל - פשוט תדמיינו את עצמכם רצים.

מדענים בריטיים הראו שחשיבה נמרצת על ארוחה אחרונה שלכם מדכה את התיאבון ומפחיתה את התשוקה לנשנושים. הם גם הראו, שאם מתרכזים באוכל בזמן הארוחה ולא תופסים את הצלחת ומתיישבים לפני הטלוויזיה, הדבר דוחה את תחושת הרעב ליותר זמן.

הממצאים מראים ששומרי המשקל יכולים ללמד את עצמם להיות פחות חמדנים והשיטות כמו היפנוט ותרפיה התנהגותית יכולות לעזור.

את המחקר ניהלה דר' סוזן היגס ועמיתיה מאוניברסיטת בירמינגהאם. היא תכננה סידרה של ניסויים כדי לבחון את השפעת הזיכרונות על מזון על התשוקה לנשנושים.

באחד הניסויים, נאמר ל-47 סטודנטיות שהן משתתפות בניסוי טעימות של ביסקוויטים. הן קיבלו ארוחה ואז חולקו לשתי קבוצות. דר' היגס ביקשה ממחצית מהסטודנטיות לכתוב תיאור מפורט של הארוחה שהן אכלו, בעוד שאחרות נדרשו לתאר את הדרך שהן עשו לקמפוס.

לאחר מבחן הטעימות, שתוכנן להסוות את טבעו האמיתי של הניסוי, התבקשו הסטודנטיות לאכול לשובע את שארית הביסקוויטים.

סטודנטיות שנדרשו לתאר את הארוחה שאכלו, מה שהחיה את הזיכרונות, אכלו הרבה פחות ביסקוויטים מאשר סטודנטיות שכתבו על הדרכן לקמפוס. אפקט הזיכרון היה זניח לאחר שעה אחרי האוכל, אבל הוא התחזק ככל שעבר הזמן. שלוש שעות לאחר הארוחה, סטודנטיות שנדרשו לתאר את ארוחתן, היו פחות רעבות בהשוואה לאחרות.

בניסויים אחרים, בזמן הארוחה הוקרנו סרטונים כדי להסיח את דעתן של הנבחנות. אלה שצפו בסרטונים ולא התרכזו הארוחה, הרגישו צורך לנשנש בהמשך היום. הדבר מצביע על כך שהתרכזות באוכל, ולא אכילה בחטף מול הטלוויזיה, יכולה להפחית את התיאבון בהמשך היום.

חלק במוח שאחראי על זכירה של ארוחות הוא היפוקמפוס. הממצאים מעלים את האפשרות שתרופות שנועדו להגביר פעילות בהיפוקמפוס יכולות לדכא את התיאבון.

מחקרים אחרים הראו שאנשים שסובלים מנזק בהיפוקמפוס אינם מרוסנים בכל מה שקשור לאכילה. פרופ' פול רוזין אומר, שאנשים כאלה יכולים לאכול שתיים או שלוש ארוחות, אז זה הגיוני שהפעלת היפוקמפוס עלולה לדכא את התיאבון.

מערכת IsraDoctor

שמיעה היא אחד החושים החשובים שיש לאדם. בלי שמיעה הילד לא יוכל לפתח דיבור ויכולת התקשורת שלו עם הסביבה תיפגם. איבר השמיעה - האוזן - נמצא עמוק בתוך עצם הגולגולת. פגיעות באיבר השמיעה יתבטאו בליקוי שמיעה.

לליקוי שמיעה סיבות רבות: גופים זרים, דלקות באוזן החיצונית, נקבים ודלקת בעור התוף ובאוזן התיכונה, פגיעה בשרשרת עצמות השמיעה, דלקת כרונית בתאי המסטואיד ופגיעה באוזן הפנימית ובעצב השמיעה.

ליקויי השמיעה ניתנים לתיקון על ידי טיפול, על ידי ניתוח או בעזרת מכשירים שונים.

הטיפול המתאים נקבע לאחר בדיקה אוטוסקופית - בדיקת האוזן על ידי מיקרוסקופ - ובבדיקת שמיעה (בדיקה אודיומטרית). בבדיקות אלו נקבעים סוג ליקוי השמיעה (הולכתי או עצבי) ותקינות האוזן החיצונית והתיכונה. פגיעות הולכתיות ניתנות בדרך כלל לטיפול באמצעות ניתוח, בעוד שפגיעות עצביות אינן ניתנות לטיפול באמצעות ניתוח. במקרים אלה הפתרון הוא במכשיר: מכשיר שמיעה, מכשיר הגברה או שתל.

ניתוחי אוזניים

נקב בעור התוף נגרם בחבלה או בגלל דלקת כרונית של האוזן. הנקב גורם לליקוי שמיעה ולדלקות אוזניים חוזרות. בקיומו של נקב בעור התוף יש להימנע מכניסת מים לאוזניים (במקלחת או בשחייה).

לסגירת עור התוף משתמשים ברקמה שנלקחת מכיסוי השריר שמעל האפרכסת. רקמה זו מושתלת מתחת לעור התוף הקרוע, עם היקלטות השתל הנקב נסגר והאוזן מתפקדת בצורה רגילה. ניתוח זה נקרא ניתוח "טימפנו-פלסטיקה" או ניתוח "מירינגו-פלסטיקה". הניתוח קל יחסית, מתבצע בהרדמה מקומית אצל מבוגרים ובהרדמה כללית בילדים ואורך כשעה.

לעתים, מלבד הנקב בעור התוף ישנה גם בעיה בעצמות השמיעה. תפקיד עצמות השמיעה הוא להגביר ולהעביר את גלי הקול מעור התוף אל תוך האוזן הפנימית. כאשר עצמות השמיעה מנותקות, כתוצאה מדלקת או חבלה, אין מעבר של גלי הקול לתוך האוזן הפנימית. כאשר יש קיבוע של עצמות השמיעה (בדלקות כרוניות או במחלות שונות מולדות או נרכשות) מתקשה גל הקול לעבור מעור התוף אל תוך האוזן הפנימית והדבר מתבטא גם הוא בליקוי שמיעה.

לתיקון בעיה בעצמות השמיעה אפשר להשתמש במגוון פרוטזות העשויות מחומרים שונים. העיקרון המנחה הוא יצירת חיבור מחדש בין עור התוף לאוזן הפנימית. ניתוחים אלו מבוצעים בהרדמה מקומית במבוגרים ובהרדמה כללית בילדים. ניתוחים אלה נמשכים בין שעה לשעה וחצי. תקופת ההחלמה קצרה ואפשר לחזור לעבודה או ללימודים לאחר ימים אחדים.

במקרים של דלקת כרונית באוזן התיכונה עלולה להיווצר רקמה הנקראת "כולסטאטומה". רקמה זו איננה גידול והיא מורכבת מרקמת קרן. בהיותה מצע טוב לגדילת חיידקים, היא מופיעה תמיד עם דלקת וכך הורסת את האוזן ורקמות הסביבה. הסיבוכים הנילווים לרקמת כולסטאטומה שלא מנותחת עלולים להיות חירשות, סחרחורת, פגיעה בעצב הפנים וחדירה למוח.

במקרים של כולסטאטומה יש לבצע ניתוח מסטואידקטומיה. הניתוח יכול להתבצע כניתוח סגור (קטן) או כניתוח פתוח (גדול). בניתוח סגור, דפנות האוזן התיכונה ועור התוף נשמרים, בניתוח פתוח אי אפשר לשמור על עור התוף ועצמות השמיעה. דפנות האוזן התיכונה מוסרות באמצעות מקדח, ונוצר חלל גדול הכולל את האוזן והמסטואיד יחדיו. הבחירה בסוג הניתוח תלויה בכמות רקמת הכולסטאטומה ובמידת פלישתה לרקמות הסביבה. מטרת ניתוח המסטוידקטומיה היא ניקוי האוזן ורקמת הכולסטאטומה. השמירה על השמיעה בשלב זה משנית. כולסטאטומה היא רקמה שנוטה לחזור ולכן יש להמשיך ולבדוק את האוזן באופן תדיר.

במקרה של ניקוי מלא, ולאחר שהכולסטאטומה לא חזרה, אפשר, בחלק מהמקרים, לבצע ניתוח לשיקום השמיעה בהשתלת עור תוף חדש ופרוטזות שונות לשחזור השמיעה.