|
|
|
יום שלישי 31 יולי 2007
מחקר קובע - תזונה לקויה פוגעת בריאות בני נוער
|
בני נוער אשר לא מקבלים מספיק חומרים מזינים הנמצאים בפירות ודגים, חשופים יותר להיחשלות ריאות, קצרת, שיעול וקושי נשימתי. החוקרים מצאו, כי לבני נוער שצורכים מעט פירות ובמיוחד ויטמין C, ריאותיהם חלשות יותר בהשוואה לאחרים. לבני נוער שאכלו פחות ויטמין E, שנמצא בשמן צמחי ואגוזים, יש סבירות גדולה יותר לאסטמה. כך מצאה ג'יין בארנס (Jane Burns) ועמיתיה בבית הספר לבריאות ציבורית של הארוורד.
בהתבסס על הממצאים האלה, בארנס ציינה כי ייתכן ומנה מומלצת בדרך כלל של ויטמין C 85 מ"ג ליום, לא מספיקה כדי לפתח ריאות בריאות. הרבה מחקרים קודמים קישרו הרגלי אכילה לא בריאים עם בעיות ריאה. בארנס ועמיתיה סקרו 2,112 תלמידי כיתות י"ב מארצות הברית וקנדה. בדומה לסקרים קודמים, הם מצאו שהרבה מתבגרים אכלו פחות מהכמויות המומלצות של פירות וירקות, כך פורסם בכתב עת "”Chest. רק 11% מהם לקחו תוספת ויטמינים על בסיס יומי. לבני נוער שאכלו פחות פירות וצרכו כמויות קטנות יותר של אומגה 3, היה סיכוי גדול יותר לפתח אסטמה וקושי נשימתי. אפילו כמויות מצומצמות של חומצות שומניות של אומגה 3 היו הגנתיות, אמרה בארנס בראיון טלפוני. למרות שדג, הוא המקור הכי טוב לאומגה 3, הוא לא היה פופולרי במיוחד אצל בני נוער.
אומגה 3 נמצא גם באגוזים ובכמה ירקות ירוקים. חומצות שומניות של אומגה 3 יכולות לעכב דלקת בריאות. תכונות חומר נגד חמצון בויטמינים C ו-E כמו כן תרכובות אחרות הנמצאות בפירות, עשויות להגן על התאים בדרכי הנשימה מרדיקלים חופשיים.
מעשנים שנמנעו מלצרוך ויטמין C, הגדילו את סיכוייהם לשיעול, קושי נשימתי והתפתחות ליחה. כרבע מבני הנוער שהשתתפו בסקר, עישנו. החוקרים מצאו כי 80% מבני נוער קיבלו כמות מומלצת של ויטמין C, בעיקר מפונץ' פירות. בארנס ציינה כי לא הייתה ממליצה לבני נוער לשתות פונץ' פירות, אך לפחות הם מקבלים את הויטמין C ממקור כלשהו.
החוקרים לא התייחסו לעוני וגורמים אחרים אשר יכולים להצביע על תזונה לא בריאה ולאמת את הממצאים שלהם. בארנס הוסיפה, כי ישנן דרכים נוספות לקבל חומרים מזינים. "אני חושבת שתוספות ויטמינים הן טובות. אני חושבת שלהוסיף ויטמין D למיץ תפוזים זה טוב. אני חושבת שיש יתרונות, שאנחנו לא לגמרי מבינים, באכילת פירות, ירקות ודגים."
מקור: אישני גאנגולי, רויטרס, יולי 2007
|
יום שני 30 יולי 2007
תרופה עוזרת להקטין התמכרות לאלכוהול
|
תרופה אשר חוסמת קולטני אופיום במוח, ייתכן ותוכל לרסן התמכרות לאלכוהול, אפילו ללא יעוץ אינטנסיבי. חוקרים מפינלנד מצאו כי תורפה בשם נאלמפן (Nalmefene) עזרה לאלכוהוליסטים להפחית בכמויות אלכוהול. במהלך שישה חודשית של טיפולים, ממוצע "ימי שתייה כבדה" ירד כמעט בחצי בין המטופלים שנבחרו באקראי ולקחו נאלמפן. בנוסף, התוצאות התקבלו ללא טיפול התנהגותי משמעותי, כך מדווחים החוקרים בכתב עת Alcoholism: Clinical & Experimental Research. המטופלים קיבלו המלצה להפחית בשתייה, ותהליך הטיפול היה תחת פיקוח, אך הם לא קיבלו שום יעוץ פסיכולוגי פורמאלי.
נאלמפן שייך לקבוצת תרופות המוכרות כפעילות כנגד חומרים דמויי אופיום, זאת אומרת הן חוסמות קולטנים במוח שמגורים ע"י הרואין וסמים דמויי אופיום. תרופות אלו מסתמן, מרסנות את הצורך בשתייה. נאלטרקסון (Naltrexone), תרופה נוספת בקבוצה, כבר נמצאת בשימוש לטיפול באלכוהוליזם. נאלמפן עדיין לא מאושר בארה"ב לטיפול בהתמכרות לאלכוהול.
עבור המחקר הנוכחי, חוקרים פינים בחרו באקראי 403 אנשים המוגדרים כאלכוהוליסטים שקיבלו נאלפמן או פלצבו (טבליות לא פעילות). הם קיבלו הוראה, ליטול את התרופה בכל פעם שהם מרגישים צורך בשתייה. בתחילת המחקר, המשתתפים דיווחו בממוצע על כ-15 או 16 ימי שתייה כבדה. במהלך הטיפול, הממוצע ירד ל-8 עד 9 ימים בקבוצת נאלמפן, ו-10 עד 12 ימים בקבוצת פלצבו. החוקרים אימתו את הדיווחים ע"י דגימות דם שהצביעו על שימוש באלכוהול. בנוסף, ישנה עדות לכך שנאלמפן פועל בתווך ארוך. לאחר 28 שבועות של טיפול, החוקרים המשיכו לתת נאלמפן לחלק מהמטופלים במשך 24 שבועות נוספים, ואילו האחרים קיבלו פלצבו. לרוב, מטופלי פלצבו, נטו לחזור לשתייה כבדה לעיתים קרובות יותר, ואילו מטופלי נאלמפן שמרו על רמות נמוכות של שימוש באלכוהול.
הממצאים מראים כי לנאלמפן "אפקט יציב וממושך בהפחתת שתייה כבדה בקבוצת מחקר גדולה", כך אומר ד"ר סאקארי קארחווארה (Sakari Karhuvaara) ראש צוות מחקר. קארחווארה חוקר לשעבר בחברת Turku, Biotie Therapies Corp. שמייצרת נאלמפן ומימנה את המחקר הנוכחי. מה שראוי לתשומת לב מיוחדת, כתב קארחווארה ועמיתיו, הוא שהמטופלים שהשתתפו במחקר, קיצצו בשתייה למרות שהיו מטופלים בעיקר ע"י רופא המשפחה ועם מעט מאוד יעוץ. המחקר לא גילה תופעות לוואי חמורות לתרופה, אך כרבע עד שליש מהמטופלים שקיבלו נאלמפן סבלו מבחילה, נדודי שינה, עייפות וסחרחרות.
מקור: Alcoholism: Clinical & Experimental Research, יולי 2007.
|
יום ראשון 29 יולי 2007
נחלש הקשר בין השמנה ולחץ דם
|
נראה כי הקשר בין מדד מסת הגוף* ולחץ דם גבוה או יתר לחץ דם מצטמצם מאז 1989, כך אומרים החוקרים. הממצאים מראים כי ייתכן ולהשמנה אין השפעה רבה על מחלות לב כפי שנהוג היה לחשוב. "לחץ דם גבוה הוא הסיבה העיקרית לנטל המחלות העולמי," כך כתב ד"ר פסקל בווט (Pascal Bovet) ועמיתיו מאוניברסיטת לאוסן (University of Lausanne), שוויץ, בכתב עת רפואי " אפידמיולוגיה". "שכיחות יתר לחץ דם, ומספר תחלואות אחרות (כולל סוכרת) קשורות לאפידמיית שמנות העולמית."
החוקרים בחנו מגמות בלחץ דם ומדד מסת הגוף לאורך תקופה של 15 שנים באיי סיישל. הניתוח שלהם התבסס על שני מחקרים בלתי תלויים שנערכו בשנים 1989 ו-2004 תוך שימוש במדגם מייצג של אוכלוסייה בגילאים 25 עד 64. נמצא פיחות קל בלחץ דם ממוצע בין השנים 1989 ו-2004 בקבוצת הגברים והנשים. שכיחות לחץ דם גבוה השתנה מעט במהלך התקופה הזאת – מ-45% ל-44% אצל הגברים ומ-34% ל-36% אצל הנשים. אחוז האנשים בעלי משקל עודף, להם מדד מסת הגוף של 25 ויותר, גדל מ-39% ל-60 בין השנים 1989 ו-2004. למרות זאת, הקשר בין מדד מסת הגוף ולחץ דם פחת "באופן עקבי וממשי" בין השנים 1989 ו-2004 ללא קשר למין, כך כתב הצוות של בווט.
"אם יאומת, הקשר ההולך ופוחת בין מדד מסת הגוף ולחץ דם לאורך זמן יוכל לרמוז כי השפעתה של אפידמיית עודף משקל על מחלות לב וכלי דם תהיה פחות חשובה מאשר צפויה," כך מסכמים החוקרים. "הקשר ההולך ופוחת יוכל, כמו כן, להסביר את המגמות הקיימות במחלות לב וכלי דם (שכיחות הולכת ופוחתת) הנצפת במדינות רבות למרות שכיחות גדלה של השמנה,".
מקור: "אפידמיולוגיה", יולי 2007.
* מדד מסת הגוף (BMI - Body Mass Index) - מדד תקינות משקל הגוף ביחס לגובה.
|
|
|